ההקלטות הכריעו: איש עסקים ישלם 5.5 מיליון ש' למנהל לשעבר
בית המשפט חייב איש עסקים ותיק לשלם פיצוי בסכום עתק למנהל הפרויקטים הבכיר שלו לשעבר, לאחר שזה הציג הקלטות סתר שבהן התחייב לו המעסיק לתגמולים כספיים נדיבים. בפסק הדין נקבע כי ההתחייבויות מחייבות גם בהיעדר הסכם כתוב, וכי התנהלות המעסיק היתה בחוסר תום לב.
השופט ביקר את ניסיונות ההתחמקות מהתשלום וקבע כי מדובר בהפרה ברורה של חובת תום הלב החוזית
דיני חוזים פסק הדין בתיק הזה יעניין כנראה רבים בענף הנדל"ן המקומי. מנהל לשעבר, שבמשך שנים הוביל פרויקטים מורכבים ועתירי תקציב עבור החברה, ישב דרוך והמתין לשמוע אם מאבקו הממושך יישא פרי. מולו, איש העסקים הנתבע, דמות מוכרת בענף, נראה מתוח, מודע לכך שההכרעה במקרה הזה עשויה להיות יקרה במיוחד. השופט הקריא את ההחלטה לאט ובקול שקול - ובסיומה היה ברור: בית המשפט מקבל את גרסת התובע במלואה ומחייב את הנתבע לשלם לו 5.5 מיליון שקל.
הסיפור החל לפני כמה שנים, כשהמנהל הבכיר עזב את החברה בטונים צורמים וטען כי הובטחו לו בונוסים ותשלומים שונים שלא שולמו. לטענתו, במהלך פגישות עבודה סגורות נתן לו המעסיק הבטחות מפורשות לחלוק ברווחי פרויקטים מסוימים, ואף נקב בסכומים ובאחוזי חלוקה מדויקים. אלא שכשהוא ביקש לממש את ההתחייבויות, טען המעסיק כי, "מדובר בשיחות בעלמא" וכי לא נחתם כל הסכם מחייב. המנהל לשעבר לא ויתר, ובמהלך ההליך המשפטי הציג הקלטות סתר שתיעדו את השיחות האלה. ההקלטות, שהושמעו בבית המשפט, שימשו ראיה מרכזית וחיזקו את גרסתו.
בית המשפט בחן לעומק את טענות שני הצדדים, תוך שהוא נדרש לשאלת תחולתה של דרישת הכתב בדיני החוזים. השופט הזכיר בפסק הדין שפורסם כי, "דרישת הכתב נועדה למנוע סכסוכים ולהבהיר את מסגרת ההתחייבויות, אך אין לעשות בה שימוש כאמתלה להתנערות מהבטחות שניתנו והסתמכו עליהן בפועל". הוא הפנה לפסיקת בית המשפט העליון ולהלכת קלמר, שלפיה במקרים מסוימים ניתן להכיר בקיומו של חוזה מחייב גם ללא מסמך חתום, אם הוכחה כוונת הצדדים והסתמכותם על ההסכם בפועל. בנסיבות המקרה הנוכחי קבע השופט בהכרעתו כי, "מהעדויות ומההקלטות עולה בבירור כי נכרת בין הצדדים הסכם מחייב, על אף שלא נחתם מסמך כתוב".
חובה לקיים התחייבות כספית שניתנה בהסתמך על יחסי אמון
עוד הדגיש בית המשפט את חשיבות עקרון תום הלב בקיום התחייבויות חוזיות. בפסק הדין צוין כי "תום הלב אינו מונח הצהרתי בלבד, אלא נורמה מחייבת החלה על כל שלבי ההתקשרות החוזית", וכי במקרה הנ"ל, "הנתבע פעל בחוסר תום לב משווע, כאשר התנער מהתחייבויותיו לאחר שהתובע כבר ביצע את חלקו בעסקאות". השופט ציטט הלכות קודמות שלפיהן יש חובה לקיים התחייבות כספית שניתנה בהסתמך על יחסי אמון, בייחוד כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, והדבר עשוי להצדיק התערבות שיפוטית רחבה ואף מתן סעד אכיפה חרף היעדר הסכם כתוב.
- איציק תשובה ישלם 225 אלף שקל לשותפו לשעבר
- מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הממצאים שהכריעו את הכף היה תוכן ההקלטות עצמן. שבהן נשמע איש העסקים אומר לתובע כי הוא "סומך עליו שימשיך להוביל את הפרויקט עד הסוף", ומבטיח לו "חלק של 10% מהרווחים נטו". הקלטה נוספת תיעדה שיחה שבה הנתבע ביקש מהתובע "לא לדאוג", והבטיח לו כי "הכסף שלך מובטח, אין צורך שנחתום עכשיו, נסדיר את זה בסוף". בית המשפט ראה בדברים אלה ראיה ברורה לכוונה ליצור התחייבות חוזית מחייבת, וקבע בהכרעת הדין כי "אין מדובר בהבטחות כלליות אלא בהתחייבויות קונקרטיות הניתנות לאכיפה".
בהחלטתו, נדרש השופט גם לשאלת המשמעות של שימוש בהקלטות סתר כראיה. הוא קבע כי בנסיבות המקרה, כשההקלטות נועדו להגן על זכויותיו של התובע ולהוכיח התחייבויות שנעשו בעל פה, יש לקבלן כראיות קבילות. "משקלן של ההקלטות משמעותי ביותר, שכן הן חושפות את אומד דעת הצדדים בזמן אמת ומונעות ניסיון להכחיש בדיעבד את ההבטחות שניתנו", כתב השופט בפסק הדין שלו.
"אין חוטא יוצא נשכר"
בפסק הדין לא חסך בית המשפט ביקורת מהנתבע. השופט ציין גם כי, "התנהלות הנתבע חותרת תחת עקרונות של הגינות עסקית ומהווה ניסיון להתעשרות שלא כדין על חשבון מי שתרם תרומה ממשית להצלחת הפרויקטים". הוא הוסיף כי, "אין חוטא יוצא נשכר" וכי יש לחייב את הנתבע במלוא הסכום הנתבע. בנוסף לפיצוי בסכום כולל של 5.5 מיליון שקל, חויב הנתבע גם בהוצאות משפט בסכום ניכר, תוך הדגשה כי "מדובר בתביעה שניתן היה למנוע לוּ היה הנתבע מכבד את התחייבויותיו במועד".
- מחילת חוב הוגדרה עסקה מלאכותית - וקיזוז ההפסדים בוטל
- חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
פסק הדין הנוכחי מהווה איתות חשוב לעולם העסקי לגבי המשקל שניתן להתחייבויות בעל פה ולראיות דוגמת הקלטות סתר. המסר שעולה מכך הוא שהתחייבויות כספיות, גם אם לא עוגנו במסמך רשמי, עשויות להיחשב מחייבות אם הוכח שהצדדים החליטו להתקשר בחוזה. בכך ממשיך בית המשפט את המגמה של מתן גמישות בפירוש דרישת הכתב, במטרה למנוע עוולות ולתת משקל לכוונת הצדדים ולתום הלב שלהם. לסיום, השופט הדגיש כי, "הכרעה זו אינה נועדה לעודד הימנעות מהסכמים כתובים, אלא לשמור על עקרון ההגינות ולמנוע תוצאה בלתי צודקת".
למה המנהל לשעבר החליט להקליט את השיחות עם המעסיק שלו?
לפי דבריו, הוא הרגיש שההתחייבויות הכספיות לא מקבלות תיעוד מסודר וחשש שהן לא יכובדו בעתיד. לכן הוא בחר להקליט
את השיחות, כדי שיהיה בידיו משהו מוחשי להוכיח את ההבטחות שניתנו לו.
בית המשפט לא ראה בעייתיות בהקלטות הסתר?
לא במקרה הזה. השופט קבע שההקלטות שימשו להגן
על זכויות התובע ולא נועדו לפגוע בפרטיות לשם נקמה. הוא הסביר שבמצבים כאלה, שבהם אין דרך אחרת להוכיח התחייבויות, ההקלטות הן ראיה קבילה.
מה המשמעות של פסק הדין לעובדים בכירים אחרים?
המסר הוא שגם אם לא נחתם חוזה כתוב, הבטחות שניתנו בעל פה יכולות להיות מחייבות. מי שמקבל התחייבות משמעותית, כמו בונוס, אחוזים ברווחים או תשלום עתידי - צריך לדעת שיש דרך לאכוף את זה אם ההבטחה הוכחה.
מה יכול היה המעסיק לעשות כדי למנוע את המאבק המשפטי?
פשוט מאוד - לעמוד בהתחייבויות שלו, או לכל הפחות להסדיר את הדברים בכתב בזמן אמת. השופט ציין במפורש שהתביעה יכלה להיחסך אם ההסכמות היו מתועדות מראש.
האם העובדה שלא היה חוזה כתוב כמעט פגעה בסיכויי התביעה?
כן, בתחילת הדרך זה היה חסרון משמעותי, אבל ההקלטות שינו את התמונה. השופט הדגיש שהן הוכיחו כוונה ליצור הסכם מחייב, ולכן היעדר החוזה לא היה מכשול.
למה הסכום שנפסק כל כך גבוה - 5.5 מיליון שקל?
הסכום נגזר מההתחייבויות הספציפיות שהוקלטו - חלק יחסי ברווחים של פרויקטים רווחיים מאוד. השופט פסק את מלוא הסכום שהוכח כמתחייב מההסכמות, בנוסף להוצאות משפט.
