
הספר שמנכ"ל אפל ממליץ לקרוא - ואיך זה שינה את עולמו?
טים קוק: "אני מחלק עותקים של 'Competing Against Time' לקולגות ולעובדים חדשים, זה הספר ששינה את אפל ואת חיי"
באמצע שנות ה-90, כשטים קוק עדיין היה מנהל פעולות באפל שהיתה אז חברה על סף קריסה, הוא נתקל בספר ששינה את גישתו לניהול זמן, לפרודוקטיביות ולחיים עצמם. הספר הזה, "Competing Against Time: How Time-Based Competition is Reshaping Global Markets" (מתחרים נגד הזמן: כיצד תחרות מבוססת זמן משנה את השווקים הגלובליים) מאת ג'ורג' סטאלק ג'וניור ותומס אמ. האוט, לא היה רק קריאה מקצועית; הוא הפך למדריך אישי ומקצועי שקוק מחלק עד היום לעובדים חדשים ולקולגות. "זה הספר היחיד שאני ממליץ לכל מנהלי אפל לקרוא", אמר קוק בפודקאסט של שיין פריש, "כי הוא מלמד איך זמן הוא הנשק החדש בתחרות, שווה לכסף, איכות וחדשנות". הספר הזה שינה את אורח חייו של קוק: משינה מובנית יותר, דרך ניהול זמן יעיל, ועד איזון בין עבודה לחיים פרטיים.
ספר עסקי שהפך לפילוסופית חיים
טים קוק, שמונה למנכ"ל אפל ב-2011, תמיד היה ידוע כ"איש הלוגיסטיקה", זה שמסדר את השרשראות הארוכות והמסובכות מאחורי הקלעים. אבל לפני כן, בשנותיו המוקדמות באפל, החברה סבלה מבעיות אספקה כרוניות, עיכובים בייצור ומשברים
פיננסיים. קוק, שקרא את "Competing Against Time" ב-1990, ראה בו מפת דרכים. הספר, שיצא לאור על ידי יועצי בוסטון קונסלטינג גרופ, טוען שזמן אינו רק משאב – הוא הנשק האולטימטיבי בתחרות גלובלית. "זמן הוא הממד הרביעי של התחרות, לצד מחיר, איכות ובחירה", כותבים סטאלק
והאוט. קוק אימץ את הרעיון הזה מיד: הוא קיצר את זמני האספקה של אפל מ-64 ימים ל-4 ימים בלבד, מה שהפך את החברה ממתחרה חלשה למכונה יעילה.
אבל ההשפעה לא נעצרה בעסקים. קוק, שגדל באלבמה כבן למשפחה צנועה, תמיד חיפש דרכים לאזן בין עבודה אינטנסיבית לחיים אישיים. הספר לימד אותו שקיצור זמנים אינו גוזל אנרגיה, הוא משחרר אותה. "הדרך שבה חברות מובילות מנהלות זמן, בייצור, בפיתוח מוצרים חדשים ובמכירות, מייצגת את המקורות החזקים ביותר ליתרון תחרותי", אמר קוק בראיון ל-Business Insider, והוסיף שהספר "שינה את הדרך שבה אני חושב על היום שלי". זה לא היה רק תיאוריה; זה היה שינוי אישי.
- אחרי יותר מעשור: אפל נערכת לפרישת טים קוק; 5 עובדות על קוק ומי צפוי להיות היורש?
- אפל עקפה את הציפיות - אך נחלשה במכירות האייפון ובהכנסות מסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינוי באורח החיים: משינה מופרעת ללילה של 7 שעות - אחד השינויים הדרמטיים ביותר בחייו של קוק קשור לשינה, נושא שרבים רואים כקורבן הראשון להצלחה. לפני קריאת הספר, קוק, כמו מנהלים בכירים רבים, סבל משינה מקוטעת בגלל לחצים. "אני זוכר לילות שבהם הייתי קם באמצע הלילה כדי לבדוק אימיילים", סיפר קוק בפודקאסט שלו. אבל "Competing Against Time" לימד אותו שזמן מבוזבז הוא זמן אבוד - כולל זמן שינה. הספר מדגיש שקיצור מחזורי עבודה מאפשר איזון, וקוק אימץ זאת: הוא קבע לעצמו 7 שעות שינה מדויקות, הולך לישון בסביבות 9:30 בערב וקם ב-3:45-4:00 בבוקר.
השינוי הזה לא היה מקרי. הספר מציג דוגמאות מחברות כמו טויוטה ודל, שבהן קיצור זמני תגובה הוביל לא רק לרווחיות גבוהה יותר, אלא גם לעובדים מאושרים יותר. "חברות שמתחרות על זמן גדלות פי שלושה מהממוצע בתעשייה ורווחיותן כפולה", כותבים סטאלק והאוט. קוק יישם זאת בחייו: שגרת הבוקר שלו כוללת שעה של אימון גופני, קריאת אימיילים (אך רק 700-800, לא אלפים), ואז פגישות ממוקדות. "הספר לימד אותי שזמן אינו ליניארי, קיצורו משפר הכל, כולל בריאות", אמר קוק בראיון ל-South China Morning Post. כיום, קוק ממליץ על הספר ככלי לשיפור אורח חיים, לא רק לעסקים. הוא אפילו מחלק עותקים לעובדים חדשים
ההשפעה הגדולה ביותר של הספר הייתה על ניהול הזמן של קוק. באפל, הוא יישם את עקרון "התחרות מבוססת זמן" (Time-Based Competition), שמשנה את כל השרשרת: מייצור ועד לשיווק. "פעם, אפל הייתה איטית כמו צב, עכשיו אנחנו כמו נמר", צחק קוק בראיון. הספר מציג 11 עקרונות מרכזיים, כמו "זמן הוא המשתנה המרכזי לשיפור עלות ואיכות", וקוק אימץ אותם באופן אישי.
- "זה העולם של אנבידיה, כל השאר משלמים שכר דירה"
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
דוגמה מובהקת: במהלך פיתוח האייפון, קוק קיצר את זמן הפיתוח מ-18 חודשים ל-12, מה שהוביל להשקה מהירה יותר. "כשמתחרים על זמן פותחים יתרון תגובה פי 3-4 מהמתחרים, הם גדלים פי 3 ורווחיים פי 2", ציטט קוק מהספר. זה שינה את עולמו: במקום ימים ארוכים ומבולגנים, קוק מתמקד ב"פחות אבל טוב יותר". הוא קובע פגישות קצרות (15-30 דקות), משתמש בכלים דיגיטליים למעקב ומקדיש זמן למחשבה אסטרטגית. "הספר שינה את הדרך שבה אני מנהל את הזמן שלי, עכשיו יש לי זמן למשפחה, לספורט ולקריאה", אמר.
הספר מלא בציטוטים שקוק מצטט לעיתים קרובות. אחד החביבים עליו: "זמן הוא פרמטר נוסף לשלושת הממדים האחרים של התחרות: מחיר, איכות ובחירה". ציטוט זה מסכם את הפילוסופיה: זמן אינו נפרד, הוא משלב הכל. ציטוט נוסף: "חברות מבוססות זמן מציעות מגוון רחב יותר של מוצרים ושירותים, בעלויות נמוכות יותר ובזמני אספקה קצרים יותר מהמתחרים האיטיים שלהן". זה בדיוק מה שקרה באפל תחת קוק: האייפד, למשל, הגיע לשוק מהר יותר ממתחרים, והוביל למכירות של מיליארדים.
מקוק עצמו: "אני מחלק עותקים של 'Competing Against Time' לקולגות ולעובדים חדשים, זה הספר ששינה את אפל ואת חיי". ובפודקאסט: "הספר מלמד שקיצור זמן אינו מגביר עלויות, הוא מקטין אותן ומאפשר חדשנות מהירה יותר". ציטוטים אלה אינם רק מילים; הם פעולה.
סיפורים מהספר: שיעורים מחברות מובילות
הספר מביא דוגמאות חיות: טויוטה, שקיצרה זמני ייצור מ-4 ימים לשעתיים, או דל, שבנתה מחשבים "על פי הזמנה" תוך ימים ספורים. "הלקוחות משלמים פרמיה על מהירות ומגוון", כותבים המחברים. קוק יישם זאת באפל: שרשרת האספקה שלו הפכה למודל עולמי, עם ספקים משולבים שמגיבים בתוך שעות. "זה לא רק עסקים, זה אורח חיים", אמר קוק, והסביר איך זה אפשר לו לנסוע יותר, להתנדב (כמו בקרן האיידס) ולהתמקד בבריאות.
בשנים האחרונות, עם אתגרי הקורונה, קוק חזר לספר: "בזמנים כאלה, זמן הוא הכל, מי שמגיב מהר מנצח". זה שינה את אפל: פיתוח המסכות והמכשירים הרפואיים במהירות שיא.
מעבר לאפל, הספר השפיע על תעשיית הטק כולה. קוק, כמנהיג להט"ב גלוי, משלב את עקרונות הזמן גם בפעילות חברתית: "זמן מוגבל וצריך להשתמש בו לטובת כולם". כיום, בגיל 64, קוק ממשיך את שגרתו: קימה מוקדמת, אימון, ניהול זמן מדויק, הכל בהשראת הספר. "זה שינה את עולמי, מניהול כאוטי לאיזון אמיתי".
הספר מציג שלבים מעשיים: מיפוי זמנים, קיצור מחזורים, שילוב ספקים. קוק יישם זאת באופן אישי: יומן דיגיטלי, פגישות קצרות ו"זמן חשיבה" יומי. זה אפשר לו להימנע משחיקה, להשקיע במשפחה (למרות שאין לו ילדים) ולהוביל את אפל לצמרת החברות בעולם.
קוק מעיד שהפך מאדם עמוס לאדם ששולט בזמנו, מה שהוביל לשיפור בבריאותו הנפשית והפיזית. הספר מלמד שזמן אינו אויב, הוא בעל ברית, אם מנהלים אותו נכון. קוק, שמקדיש זמן להתנדבות ולפעילויות חברתיות, מוכיח זאת.
העצות העיקריות מהספר
"Competing Against Time" מציע 5 עצות מרכזיות (מבוססות על 11 העקרונות):
זמן הוא הנשק התחרותי החדש: הספר מדגיש שזמן שווה לכסף, איכות וחדשנות. במקום להתמקד רק בעלויות, חברות (ואנשים) צריכים לקצר מחזורי עבודה. זה משפר פרודוקטיביות, מפחית בזבוז ומגדיל רווחים. קוק אומר: "קיצור זמן פותח דלתות". יישום אישי: קבעו יעדים יומיים קצרים והפחיתו עיכובים. התוצאה? חיים מאוזנים יותר, עם פחות לחץ.
קיצור זמן משפר הכל - כולל עלויות: בניגוד לדעה הרווחת, קיצור זמנים אינו מייקר, הוא מקצר עלויות ומגביר ביקוש. דוגמה: טויוטה קיצרה ייצור והגדילה מכירות. קוק יישם זאת באספקה של אפל. עצה: זהו תהליכים, חלקו אותם לשלבים חופפים. זה מאפשר חדשנות מהירה, פחות טעויות ויותר זמן פנוי. בסופו של דבר, זה בונה יתרון תחרותי ארוך טווח.
שלבו ספקים ושיתופי פעולה: הספר ממליץ על שיתופים חיצוניים כדי להאיץ תהליכים. במקום לעבוד לבד, חברו שותפים. דל הצליחה כך עם ייצור על פי הזמנה. קוק עשה זאת עם ספקי שבבים. עצה: בנו רשתות אמינות, תקשרו בזמן אמת. זה מפחית עיכובים, מגביר גמישות ומאפשר התאמה ללקוחות. התוצאה: חיים פחות מבודדים, יותר יעילים.
התמקדו במגוון ובמהירות ללקוח: לקוחות מעדיפים מהירות ומגוון, הם משלמים פרמיה. הספר מראה שקיצור זמן מגדיל ביקוש. קוק הפך את אפל למגוונת ומהירה. עצה: למדו את הלקוח, הגיבו תוך שעות. זה בונה נאמנות, מגדיל מכירות ומשפר שביעות רצון. באופן אישי: הגיבו למיילים מהר, תכננו יום גמיש.
אמצו פילוסופיה של זמן, שנו את התרבות: השינוי מתחיל בחזון: הפכו זמן למדד מרכזי. הספר מציע שלבים: מיפוי, מדידה, שינוי. קוק שינה את תרבות אפל. עצה: הגדירו יעדי זמן, חגגו הצלחות קטנות. זה יוצר תרבות יעילה, מאושרת ומנצחת. בסופו של דבר, זה משנה חיים – פחות בזבוז, יותר משמעות.
מכשיר כרייה ביםהמניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי
מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38% ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.
העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.
ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.
מזומנים שיספיקו לשנתיים
נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.
- סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
- לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.
