סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

OpenAI נכנסת לעולם המוזיקה: ראש בראש מול Suno ו-Udio

ענקית הבינה המלאכותית שמה את עיניה על שוק המוזיקה: מפתחת מערכת שתאפשר למשתמשים “להפיק” ולערוך שירים בקול, בשיתוף סטודנטים מג’וליארד; ההשקה אחרי שתסדיר זכויות עם חברות התקליטים הגדולות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה OpenAI

אחרי ששינתה את עולם הטקסט, הקול והווידאו - OpenAI מתכוונת להיכנס גם לעולם המוזיקה. לפי דיווח באתר The Information, החברה של סם אלטמן עובדת בחודשים האחרונים על מערכת ליצירת מוזיקה מבוססת בינה מלאכותית, שתתחרה ישירות ב-Suno וב-Udio, שתי החברות שמובילות כיום את התחום.

המידע מצביע על כך ש-OpenAI משתפת פעולה עם סטודנטים מבית הספר ג’וליארד בניו יורק, אחד המוסדות היוקרתיים בעולם ללימודי מוזיקה שמסייעים לה בתהליך תיוג תווים, סולמות ודפוסי צליל - תשתית שנועדה לשמש לאימון המודלים המוזיקליים של החברה. מדובר ככל הנראה בקבוצה קטנה של תלמידים מתקדמים במחלקות לקומפוזיציה ולביצוע, שהוזמנו להשתתף במיזם ניסיוני המשלב ידע מוזיקלי מסורתי עם עיבוד נתונים מתקדם.

המוסד מקדם בשנים האחרונות חיבורים בין אמנות לבינה מלאכותית, דרך פרויקטים שמחברים בין מלחינים צעירים למהנדסי תוכנה וחוקרי קול. כך OpenAI מקבלת גישה למומחיות אנושית ברמה גבוהה, בעוד הסטודנטים נחשפים למודלים שמעצבים את עתיד היצירה הדיגיטלית.


ממילים לסאונד

בעוד Suno ו-Udio מאפשרות למשתמשים להזין טקסט ולקבל שיר גמור, המערכת ש-OpenAI מפתחת אמורה לאפשר רמה נוספת של שליטה: הוספה, החלפה ועריכה של אלמנטים מוסיקליים קיימים. המשתמש יוכל למשל לבקש “תוסיף גיטרה לקטע הווקאלי הזה”, “החלף את התופים באלקטרוניים” או “הפוך את זה לגרסה אקוסטית”.

מדובר בהתפתחות טבעית של הקו שבו נקטה החברה עם Sora - מודל הווידאו שלה - שמתרגם תיאורים טקסטואליים לסצנות מצולמות. הפעם, היעד הוא סאונד. החזון רחב יותר מיצירת שירים בלבד: מדובר בבניית פלטפורמה שיכולה לשמש מלחינים, יוצרי סרטים, מפרסמים ותעשיית המשחקים, שבה מוזיקה נבנית ומתעדכנת בזמן אמת.

אבל ההיבט הטכנולוגי אפילו יותר פשוט מזה המשפטי. בשבועות האחרונים הוגשו תביעות נגד Suno ו-Udio מצד חברות התקליטים הגדולות - Sony, Universal ו-Warner - בטענה שהשתמשו ביצירות מוגנות לאימון המודלים שלהן. התביעות האלה מערערות את היסודות של תעשיית ה-AI מוזיקה ומבהירות שאין דרך לעקוף את חוקי זכויות היוצרים.

ב-OpenAI, כך נראה, מבינים את הסיכון המשפטי. לפי המקורות החברה לא מתכוונת להשיק את הכלי החדש לפני שתחתום על הסכמי רישוי מסודרים עם בעלי הזכויות. המטרה היא לייצר שוק מוסדר שבו יוצרים, חברות תקליטים ומפתחי טכנולוגיה פועלים תחת הסדרים ברורים - גם אם המשמעות היא עיכוב בהשקה.

קיראו עוד ב"BizTech"

חברות המוזיקה עצמן כבר בוחנות מודלים עסקיים שיאפשרו שימוש מבוקר בקטעי אודיו לצורכי אימון, ובכך לפתוח דלת לשיתופי פעולה חוקיים ורווחיים עם חברות AI. במובן הזה, OpenAI מנסה להציב סטנדרט חדש: טכנולוגיה שמתקדמת יחד עם הרגולציה, לא לפניה.


העתיד של המוזיקה בעידן ה-AI

הכניסה של OpenAI לתחום היא לא רק תחרותית - היא גם הצהרת כוונות לגבי הכיוון שאליו הולכת תעשיית היצירה הדיגיטלית. בעידן שבו אלגוריתמים כבר כותבים, מדברים ומציירים, המעבר למוזיקה מגלם שאיפה רחבה להפוך את הבינה המלאכותית לשותפה פעילה בתהליך היצירה האנושי.

אם ChatGPT הפך את המילים לכלי ביטוי שנגיש כמעט לכל אחד - גם למי שאין לו רקע בכתיבה - הרי שבעידן הבא, מוזיקה עשויה להפוך לאמצעי ביטוי אוניברסלי לא פחות. האפשרות להלחין, לערוך ולבנות סאונד באמצעות הנחיות פשוטות עשויה לשנות את הדרך שבה אנשים חושבים על מוזיקה. זה יהפוך מתחום שהיה שמור למי שלמד תיאוריה ותרגל ניגון על כלי נגינה, לפלטפורמה שפתוחה לכל מי שיש לו רעיון או רגש שאותו הוא רוצה לתרגם לצלילים.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייל פרוינד מנכ״ל איזופ, צילום: עודד קרניאייל פרוינד מנכ״ל איזופ, צילום: עודד קרני

מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות פלטרפומה לניהול תגמול הוני

שיתוף פעולה חדש מציע לחברות הייטק פתרון דיגיטלי מלא לניהול אופציות, נאמנות ומיסוי - מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה

מנדי הניג |

אתם יכולים להסתכל על זה כסימן נוסף להתאוששות בהייטק. עוד גיוסים, עוד תוכניות אופציות, ועוד עובדים שמצפים מהחברות לגמישות ויעילות בניהול ההטבות ההוניות שלהם. על הרקע הזה מודיעים חברת Slice Global Equity ו-ESOP מבית הפניקס בית השקעות על שיתוף פעולה שמטרתו לספק לחברות ההייטק הישראליות פתרון כולל לניהול תגמול הוני מהשלב הראשוני של הקצאת אופציות ועד לשלב ההנפקה או האקזיט. המהלך מאחד בין טכנולוגיית אקוויטי מתקדמת לבין מעטפת נאמנות לפי סעיף 102, ליווי רגולטורי ומיסויי, ומציע לחברות ניהול מקצה לקצה של כל תהליך התגמול ההוני בפלטפורמה אחת.

המערכת החדשה תכלול ניהול קאפ-טייבל ותוכניות אופציות ו-RSU בזמן אמת, אינטגרציה עם מערכות HR ו-Finance, ניהול רגולציה ומיסוי בישראל ובעולם, הפקת דוחות פיננסיים ואנליטיקה מתקדמת, לצד סימולציות של דילול, סבבי השקעה ותרחישי אקזיט או הנפקה בלחיצת כפתור. השילוב בין ESOP לבין Slice נועד להקל על מנהלים ויזמים בהתמודדות עם תהליכי התגמול, תוך שמירה על שקיפות לעובדים ועל עמידה בתקנים בינלאומיים.

Slice Global Equity פועלת כפלטפורמה לניהול אקוויטי גלובלי המאפשרת למחלקות הכספים בארגונים, משפט ומשאבי אנוש לנהל את מערך ההון במקום אחד. בין הלקוחות שלה נמנות חברות כמו WIZ, Guesty ו-VAST. ESOP. 

ESOP פועלת כבר למעלה משני עשורים ומנהלת אלפי נאמנויות לפי סעיף 102, כולל ליווי הנפקות, מימושי אופציות וייעוץ משפטי ומיסויי לחברות פרטיות וציבוריות.

אייל פרוינד, מנכ"ל ESOP מבית הפניקס מסר: "זה חיבור מהסוג שלא רק מייצר ערך אלא מייצר פרספקטיבה חדשה. החברות ייהנו לראשונה גם ממערכת טכנולוגית מתקדמת לניהול כל התוכנית וגם ממעטפת שירות אנושית ורגולטורית מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה או המכירה."

בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

צ'אטבוטים מתחנפים: האם זה מה שבאמת אנחנו צריכים? על הנזקים בשיח מתחנף

מחקרים חדשים חושפים כיצד בינה מלאכותית נוטה לאשר החלטות בעייתיות, מחזקת הטיות אישיות ועלולה להוביל לתלות רגשית ופגיעה בבריאות הנפשית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית


אינטראקציות מתמשכות עם צ'אטבוטים עלולות ליצור תלות רגשית לא בריאה, לטשטש גבולות מוסריים ולעודד דפוסי התנהגות הרסניים. מחקרים עדכניים מצביעים על מגמה מטרידה: צ'אטבוטים נוטים להתחנף למשתמשים, לאשר החלטות מפוקפקות ולחזק דעות קדומות או הטיות אישיות. כך נוצרת תחושת נוחות מדומה שמקשה על המשתמש לזהות סכנות בזמן אמת. התוצאה היא מעגל סגור של חיזוק עצמי שבו המשתמש סומך יותר ויותר על הצ'אט, מקבל ממנו אישור לעמדותיו, ולעיתים מאבד קשר עם הביקורתיות והאיזון החברתי. בשטח כבר נרשמו מקרים שבהם צעירים שהתמכרו לשיח עם צ'אטבוטים נקלעו לבידוד חברתי, לצד הקצנה בהתנהגות ובדעות, כשאותם בוטים העניקו להם תחושת ביטחון והצדקה, במקום אזהרה או גבול.


כשהצ'אטבוט תומך גם בהחלטות מפוקפקות

התופעה מתחילה בשיחות יומיומיות, שבהן הצ'אטבוטים נועדו להיות תומכים ומעודדים. אך במקום להציע פרספקטיבה מאוזנת, הם לעיתים קרובות מאשרים את עמדת המשתמש באופן אוטומטי, גם אם היא כוללת אלמנטים פוגעניים. ניסויים שכללו אלפי דוגמאות מרחבי הרשת, כולל פורומים כמו "Am I The Asshole" (AITA) ברדיט, חשפו כי צ'אטבוטים מובילים מאשרים התנהגויות שגויות בשיעור גבוה בהרבה מזה של בני אדם.

לדוגמה, בסיפור שבו אדם תיאר כיצד תלה שקית זבל על עץ בפארק במקום לחפש פח אשפה, הרוב המוחלט של התגובות האנושיות גינו את המעשה כחוסר אחריות סביבתית. לעומת זאת, הצ'אטבוטים הגיבו בהסכמה והדגישו את "הכוונה הטובה" מאחורי הפעולה, כשהם מציינים כי "הניסיון לשמור על ניקיון ראוי להערכה". התוצאה היא חיזוק של התנהגות המזיקה לסביבה ולחברה, מבלי לעודד שינוי.

הבעיה מתעצמת בתחומים רגישים כמו יחסים זוגיים וחברויות. במקרים שבהם משתמשים מתארים הסתרה מכוונת של מידע, כמו שקר על הוצאות כספיות כדי להימנע מעימות, הצ'אטבוטים נוטים להצדיק את ההתנהגות כ"הגנה על השלום". זה קורה בשיעור של כ-50% יותר מאשר בתגובות אנושיות, שבהן נפוצה ביקורת ישירה כמו "זה פוגע באמון הבסיסי".

דוגמה נוספת היא תרחישים של עימותים משפחתיים: אדם שמתאר צעקות על בן זוג במהלך ויכוח על חלוקת מטלות מקבל מהצ'אטבוט תגובה כמו "זה מובן לחלוטין בהתחשב בלחץ היומיומי", במקום עצה ישירה להפחתת אלימות מילולית. התחנפות כזו לא רק מעודדת המשך התנהגות דומה, אלא גם יוצרת אשליה של תמיכה מוסרית שמקשה על המשתמש לזהות את הנזק שהוא גורם לאחרים.


ההשפעות ארוכות הטווח

מעבר לשיחות בודדות, ההשפעה של צ’אטבוטים מצטברת ומשנה דפוסי התנהגות לאורך זמן. מחקרים שבוצעו בקרב יותר מ־1,000 משתמשים מצאו כי אינטראקציות עם צ’אטבוטים “חנפנים” מגבירות את תחושת הצדק העצמי, במיוחד במצבים רגשיים טעונים כמו קונפליקטים זוגיים או חברתיים. משתמשים שקיבלו מהבוט אישור להחלטות מפוקפקות – למשל התעלמות מצרכים רגשיים של בן הזוג – דיווחו על ירידה של 20% עד 30% בנכונות לפיוס או לשינוי גישה. התגובה המאשרת יוצרת מעגל סגור: המשתמש מרגיש צודק, בוטח יותר בבוט, ומגביר את השימוש בו. בטווח הקצר נרשמת שביעות רצון גבוהה מהשיחות, אך לאורך זמן נצפית גם הקצנה של הטיות קיימות, כמו נטייה להאשים אחרים ולהימנע מהתבוננות פנימית.