סם אלטמן ממתן את תחזיות האימה: “לא תהיה אפוקליפסת משרות בגלל ה-AI”

גל הפיטורים שמלווה את מהפכת הבינה המלאכותית כבר אינו אירוע רחוק שמתרחש רק בעמק הסיליקון. הוא מגיע גם להייטק הישראלי, ובשבועות האחרונים הפך מוחשי יותר. וויקס צפויה לצאת למהלך קיצוצים רחב של כ-1,000 עובדים, כ-20% מכוח האדם שלה, במה שמסתמן כסבב הפיטורים הגדול בתולדות החברה. אינטואיט, שמפעילה מרכז פיתוח משמעותי בישראל, הודיעה גם היא על קיצוץ של כ-3,000 עובדים בעולם, כ-17% מכוח האדם שלה, במסגרת ארגון מחדש שנועד להפנות יותר משאבים לבינה מלאכותית. גם חברות נוספות כבר מאותתות על שינוי כיוון: פחות גיוסים, יותר התייעלות, ושימוש גובר בכלי AI כדי לבצע משימות שבעבר דרשו יותר עובדים.

בתוך הרקע הזה, הדברים של סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, נשמעים כמעט הפוכים לאווירה בשטח. אלטמן, מי שהפך לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם מהפכת ה-AI, אומר כעת כי הוא אינו סבור שהעולם נמצא בדרך ל"אפוקליפסת משרות". לדבריו, ההשפעה של הבינה המלאכותית על שוק העבודה, ובעיקר על משרות צווארון לבן ותפקידי כניסה, הייתה עד כה מתונה יותר מכפי שהוא עצמו חשש.

אלטמן אמר את הדברים בשיחה וירטואלית בכנס של Commonwealth Bank of Australia בסידני. אלטמן הודה כי OpenAI קראה נכון את הכיוון הטכנולוגי שאליו תתפתח הבינה המלאכותית מאז השקת ChatGPT, אבל העריכה לא נכון את ההשפעה שלה על שוק העבודה. "בכל הנוגע לתחזיות הטכנולוגיות היינו פחות או יותר בכיוון, אבל בכל הנוגע להשלכות החברתיות והכלכליות טעינו לא מעט", אמר. לדבריו, הוא ציפה שבשלב הזה כבר נראה פגיעה רחבה יותר במשרות משרדיות ובתפקידי כניסה, בעיקר במקצועות צווארון לבן, אבל בפועל המחיקה של משרות כאלה הייתה מוגבלת יותר מכפי שחשש.

"אני שמח שטעיתי בזה", אמר אלטמן, בהתייחסו לחשש שלו מפגיעה מהירה יותר במשרות משרדיות ובתפקידי כניסה. לדבריו, הוא חשב שבשלב הזה כבר נראה השפעה חריפה יותר על משרות התחלתיות של צווארון לבן, כולל ביטול של תפקידים רבים, אבל זה לא קרה בקנה המידה שחשב. אלטמן הוסיף כי בדיעבד הוא מבין טוב יותר מדוע התחזית הזו לא התממשה, אף שהסיכון עדיין קיים.

• OpenAI נערכת להנפקה: עשויה להגיש תשקיף כבר ביום שישי
• מאסק הפסיד ל־OpenAI בקרב על החזון המקורי של החברה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האמירה הזו מעניינת במיוחד כי היא מגיעה דווקא מצד מי שהפך לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם מהפכת הבינה המלאכותית. מאז השקת ChatGPT, אלטמן לא רק קידם את הטכנולוגיה, אלא גם הזהיר שוב ושוב מהשפעותיה האפשריות על הכלכלה, התעסוקה והחברה. כעת הוא מציג עמדה זהירה יותר: AI משנה תהליכי עבודה, נכנסת לארגונים, מחליפה חלק מהמשימות, אבל אינה מבטלת בשלב הזה את הצורך הרחב בעובדים אנושיים.

זה לא אומר שהשינוי בשוק העבודה נעצר. כפי שכבר רואים גם בישראל, יותר חברות מתחילות לתרגם את ההשקעה ב-AI להתייעלות, קיצוצים ועצירת גיוסים. גם בזירה הגלובלית חברות כמו HSBC, אמזון, Standard Chartered ו-Commonwealth Bank of Australia כבר הודיעו על צמצום או החלפה של תפקידים מסוימים בעקבות שימוש בכלי AI. אבל אלטמן מנסה לשרטט קו ברור בין פגיעה נקודתית במשרות ומשימות לבין תרחיש רחב של קריסת תעסוקה המונית.

הנקודה המרכזית בדבריו היא מה שהוא מכנה "החלק האנושי" של העבודה. אלטמן סיפר כי הוא עצמו ניסה להשתמש ב-AI כדי לענות להודעות Slack ולאימיילים בשמו, כולל סימון ברור שמדובר בתשובה שנכתבה על ידי ה-AI של סם. לדבריו, דווקא הניסוי הזה המחיש לו עד כמה אנשים עדיין מייחסים חשיבות לזהות האדם שמאחורי התקשורת, ולא רק לתוכן הטכני של ההודעה.

"זה היה עבורי דוגמה מדהימה לכך שבאמת אכפת לנו מאנשים", אמר אלטמן. הוא הסביר כי גם אם AI מסוגלת לנסח תשובות, לסכם מידע ולחסוך זמן, יש חלקים בעבודה, בעיקר בממשק בין אנשים, שקשה לו לדמיין שהוא מעביר לבינה מלאכותית בזמן הקרוב. במילים אחרות, לא כל פעולה שניתן לבצע אוטומטית היא פעולה שאנשים ירצו או יסכימו שתהיה אוטומטית.

• וויקס בדרך לגל פיטורים היסטורי: עד 1,000 עובדים צפויים לעזוב
• גיליתם במקרה שעמית לעבודה מרוויח יותר מכם - מה עושים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• השאלה בראיון שמפילה מועמדים טובים

האמירה הזו נוגעת ללב הדיון הכלכלי סביב AI. במשך תקופה ארוכה השיח התמקד בשאלה אילו מקצועות ייעלמו. עורכי דין, רואי חשבון, מתכנתים, אנשי שירות לקוחות, אנליסטים, כותבים ועובדי מטה הוזכרו כולם כקבוצות שעלולות להיפגע. אבל ככל שהשימוש בטכנולוגיה מתרחב, מתחדדת גם שאלה אחרת: אילו חלקים בתוך העבודה אכן ניתנים להחלפה, ואילו חלקים תלויים באמון, שיקול דעת, אחריות, היכרות עם הקשר ויחסים בין אנשים.

הדברים של אלטמן חשובים גם בהקשר רחב יותר. אחת ההנחות שתמכה בהתלהבות סביב מניות AI הייתה שהטכנולוגיה תייצר קפיצה חדה בפריון, בין היתר באמצעות צמצום כוח אדם והחלפת עובדים בתוכנה. אם המציאות מתפתחת לאט יותר, המשמעות היא שהערך הכלכלי של AI עשוי להגיע יותר דרך שיפור יעילות, האצת תהליכים ויצירת מוצרים חדשים, ופחות דרך גל מהיר של קיצוצי עלויות. זה לא מבטל את הפוטנציאל, אבל משנה את הקצב ואת אופי הציפיות.

OpenAI לקראת הנפקה

במקביל, OpenAI עצמה נמצאת בתקופה שבה הציפיות ממנה ממשיכות לעלות. החברה נערכת, להגשה חסויה לקראת הנפקה ראשונית בארה"ב בשבועות הקרובים, כאשר בעבר דווח כי היא עשויה לכוון לשווי של עד טריליון דולר ולגיוס של לפחות 60 מיליארד דולר. בהקשר הזה, כל אמירה של אלטמן על ההשפעה הכלכלית של AI מקבלת משקל נוסף: היא אינה רק הערכה טכנולוגית, אלא גם חלק מהאופן שבו השוק מנסה לתמחר את המהפכה.

בסופו של דבר, אלטמן לא חוזר בו מהטענה ש-AI תשנה את עולם העבודה. להפך. הוא מדגיש שהטכנולוגיה כבר נכנסת לתוך תפקידים, מחליפה משימות ומאלצת חברות לחשוב מחדש על מבנה כוח האדם שלהן. אבל הוא מציג כעת הסתכלות פחות דרמטית מזו שאפיינה חלק מהשיח בשנים האחרונות. לא עולם ללא עובדים, לא קריסה רחבה של משרות, אלא שינוי הדרגתי ומורכב יותר, שבו בני אדם וכלים אוטומטיים ימשיכו להתקיים זה לצד זה.