בלי להדליק מנועים: הניסוי של איזיג'ט וסכיפהול שעשוי לשנות את התעופה על הקרקע

המרוץ להפחתת פליטות בענף התעופה כבר לא מתמקד רק במטוסים חדשים או בדלקים חלופיים. כעת, אחד המהלכים המעניינים מתרחש דווקא על הקרקע. נמל התעופה סכיפהול באמסטרדם וחברת הלואו־קוסט איזיג'ט החלו להפעיל טכנולוגיית TaxiBot - מערכת גרירה חכמה שמאפשרת למטוסים לנוע בין הטרמינל למסלול ההמראה כמעט בלי להשתמש במנועי הסילון שלהם. הטיסה המסחרית הראשונה של איזיג'ט באמצעות המערכת בוצעה ב-30 באפריל, לאחר סדרת ניסויים מוקדמת שנערכה בתחילת השנה. השבוע הודיעו הצדדים על הרחבת הפרויקט והטמעתו בפעילות סדירה של מטוסי איירבוס של החברה בשדה.

איך עובדת המערכת?

 TaxiBot הוא רכב גרירה חצי אוטונומי הנשלט בפועל על ידי הטייס מתוך תא הטייס. במקום להניע את מנועי המטוס ולשרוף דלק סילוני בזמן ההסעה למסלול או ממנו, המטוס נגרר באמצעות הכלי הייעודי ופועל רק עם יחידת הכוח העזר (APU) - מערכת קטנה בהרבה שמספקת חשמל ותמיכה תפעולית.

תהליך ההסעה הקרקעית נחשב לאחד השלבים הפחות יעילים בטיסה מבחינת צריכת דלק, בעיקר בשדות תעופה גדולים ועמוסים שבהם מטוסים מבלים לעיתים דקות ארוכות בהמתנה ובהסעה. לפי איזיג'ט וסכיפהול, ארבעה מטוסי איירבוס של החברה כבר מותאמים לטכנולוגיה, בשיתוף עם איירבוס, חברת שירותי הקרקע מנזיס ושותפים נוספים.

לפי איזיג'ט וסכיפהול, ארבעה מטוסי איירבוס של החברה כבר מותאמים לטכנולוגיה, בשיתוף עם איירבוס, חברת שירותי הקרקע מנזיס ושותפים נוספים.

עד 65% פחות דלק על הקרקע

 הנתונים שמציגים בסכיפהול מסבירים מדוע הענף עוקב מקרוב אחרי המהלך. לפי הערכות השדה, TaxiBot עשוי לחסוך במקרים מסוימים עד 65% מצריכת הדלק במהלך ההסעה הקרקעית, בעיקר במסלולים ארוכים כמו מסלול הפולדר (Polderbaan) – המסלול החדש והארוך ביותר של הנמל המרוחק יחסית מהטרמינלים ודורש לעיתים 10–20 דקות של נסיעה על הקרקע. 

איזיג'ט עצמה מעריכה כי כל טיסה שתשתמש במערכת תחסוך בממוצע כ-95 ק"ג דלק וכ-299 ק"ג של פליטות פחמן דו-חמצני, לצד ירידה ברעש באזורי החניה והמסלולים. בסכיפהול מדגישים כי השימוש במערכת מפחית גם פליטות של תחמוצות חנקן (NOx) וחלקיקים אולטרה-דקים - מזהמים שמעסיקים רגולטורים אירופיים בשנים האחרונות בשל השפעתם על איכות האוויר ועל בריאות עובדי הקרקע והתושבים סביב שדות התעופה.

לא רעיון חדש - אבל אולי נקודת מפנה

 רעיון ה"גרירה הירוקה" אינו חדש. נמל סכיפהול בוחן אותו כבר מספר שנים, ובניסויי עבר שבוצעו עם שותפות בענף, כולל חברות תעופה אירופיות, נמצא כי ההסעה באמצעות TaxiBot צורכת לפחות מחצית מכמות הדלק הנדרשת בתהליך רגיל. אלא שכעת נראה שהטכנולוגיה עוברת משלב הניסוי לשלב המסחרי. 

סכיפהול, אחד משדות התעופה העמוסים באירופה עם כמעט 69 מיליון נוסעים ב-2025, רואה במהלך חלק מאסטרטגיית קיימות רחבה יותר, שבמסגרתה הוא שואף להגיע לפעילות קרקעית נטולת פליטות עד 2030.

 מבחינת חברות התעופה, יש כאן גם שיקול כלכלי חשוב. דלק סילוני הוא אחת מהוצאות התפעול הגדולות בענף, ולעיתים מהווה כרבע עד שליש מעלויות ההפעלה. בתקופה שבה מחירי האנרגיה תנודתיים וחברות נאבקות לשפר רווחיות תוך עמידה ביעדי אקלים מחמירים של אירופה, כל קילוגרם דלק שנחסך על הקרקע הופך לבעל ערך.

• המתדלקים האמריקאיים נשארים בנתב"ג: 50 אלף כרטיסי טיסה בחודש בסכנה
• ישראייר תפעיל את הקו המסובסד לאילת ב-99 שקל

האתגר הבא יהיה היקף היישום. כדי שטכנולוגיית TaxiBot תהפוך לסטנדרט נדרשים שינויים בתשתיות, בהליכי עבודה ובתיאום בין שדות תעופה, חברות תעופה ושירותי קרקע. אבל אם הפרויקט באמסטרדם יוכיח יעילות לאורך זמן, ייתכן שהוא יסמן את תחילתו של שינוי עמוק באופן שבו מטוסים נעים - עוד לפני שהם בכלל ממריאים