הרכב נגרר אך לא הגיע למוסך - האם יש מקום לפיצוי?

מה קורה כשמזמינים גרירה לרכב שנתקע, אבל הגרר לא באמת מביא אותו ממש ליעד? עדי שלום מירושלים גילתה את זה בדרך הקשה, ובסופו של דבר ניצחה בערעור שהפך את פסק הדין שניתן נגדה בבית המשפט לתביעות קטנות.

הסיפור מתחיל בערב חורפי בינואר 2025. הרכב של שלום נתקע ביציאה מירושלים, והיא פנתה לחברת דרכים שירותי דרך וגרירה, שסיפקה שירותי גרירה דרך חברת הביטוח שלה, ליברה. נמסר לה שהרכב ייגרר ללילה למקום אחסנה ולמחרת בבוקר יועבר למוסך הבלוק בתלפיות שבבירה - המוסך שהיא ביקשה.

אלא שלמחרת, כשהיא התקשרה למוסך, התברר שהרכב מעולם לא הגיע ליעד שלו. גם במוסך לא ידעו דבר. שלום ובן זוגה, לירן אלבז, ניסו שוב ושוב ליצור קשר עם דרכים כדי לברר היכן הרכב, אבל הם לא קיבלו מענה. רק בשעות הערב, לאחר שאלבז הגיע פיזית לאזור, הוא מצא את הרכב - במרחק של כ-200 מטר מהמוסך, חונה במקום עם חניה בתשלום. המפתח שנהג הגרר טען שהניח על גלגל הרכב? נעלם. רק כעבור יומיים סייעה דרכים עם מפתח חלופי, והרכב נדחף ידנית אל המוסך.

שלום תבעה את דרכים ואת ליברה בבית המשפט לתביעות קטנות בסכום של 8,370 שקל עבור כלל הנזקים: חניה, קנסות, נסיעות במוניות, והטרחה הממושכת. השופט דן ליברמן דחה את התביעה שלה, וקבע שהרכב הובא "סמוך למוסך", ושלא הופרה חובה חוזית. שלום אף חויבה לשלם 600 שקל הוצאות משפט למשיבות.

• סוכנות נסיעות פספסה בעיה בדרכון - סבתא נותרה מאחור
• שילם 4,200 ש' למוסך על תיקון שלא בוצע - וזה הפיצוי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איפה התיעוד?

שלום לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. השופטת תמר בר-אשר עיינה בכל החומר, ובפסק דין מפורט שניתן באחרונה היא הפכה את התוצאה לחלוטין. השופטת בר-אשר קבעה שלוש עובדות שאינן שנויות במחלוקת: הרכב לא הוצב במוסך או בסמוך אליו אלא במרחק של כ-200 מטר; המפתח אבד והושג מפתח חלופי רק לאחר יום-יומיים; ושלום ובן זוגה נדרשו להשקיע מאמצים רבים ליצור קשר עם שירות הלקוחות של דרכים. לגבי טענת דרכים שהכל מתועד במחשב, השופטת ציינה כי התיעוד כלל לא הוגש כראיה.

בניתוח כתב השירות, השופטת הדגישה כי סעיף 6.2 קובע במפורש שסיום שירות הגרירה משמעו "הבאת הרכב למקום שצוין על ידי מקבל השירות", כלומר למוסך עצמו. "השארת הרכב במרחק כזה מהמוסך לא יכולה להיחשב ל'הבאת הרכב למקום שצוין על ידי מקבל השירות', גם לא בקירוב", כתבה השופטת.

גם הטענה שלפיה האחריות עוברת ללקוח ברגע שהרכב מגיע ליעד - נדחתה, מכיוון שהרכב כלל לא הגיע ליעד שנקבע. ובעניין אובדן המפתח, השופטת קבעה שדרכים לא הוכיחה שהמבקשת בחרה להשאיר את המפתח ברכב או שהורתה לנהג לעשות זאת. "המבקשת לא יכולה היתה להעלות בדעתה שהרכב יושאר במרחק בן כמעט רבע קילומטר מהמוסך, תוך הפקרת המפתח של הרכב במקום לא ידוע ולא בטוח", נקבע בפסק הדין.

• חויב לפצות על לשון הרע, וממשיך: "רק בחמישית הדרך"
• לוין עומד על דעתו: ימנה רק שופטים בפועל למחוזיים בחיפה ובאר שבע
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

מה משמעות תום הלב במקרה הזה?

השופטת הוסיפה כי גם אם היה אילוץ שמנע מדרכים להחנות את הרכב ליד המוסך, חובת תום הלב חייבה את החברה לעדכן את שלום או את המוסך היכן הרכב נמצא, ולמסור את המפתח לעובדי המוסך. "קיום החוזה הנדון בתום לב משמעו, הבאת הרכב עם מפתח הרכב אל המוסך", הבהירה בר-אשר.

בשולי פסק הדין, השופטת העירה הערה חריפה גם לכתובת של בית המשפט לתביעות קטנות: לפני מתן פסק הדין, השופט ליברמן הציע פשרה של 1,200 שקל לטובת שלום, ואז דחה את התביעה לחלוטין. "דומה אפוא, כי מוטב להימנע מהצעה העומדת בניגוד קוטבי לפסק הדין שניתן שעה קלה לאחר מכן", כתבה השופטת, וציינה שמצב כזה עלול להותיר תחושה שדחיית התביעה נבעה מסירוב להצעת הפשרה. דרכים וליברה חויבו לפצות את שלום ב-3,000 שקל, ולשלם לה עוד 3,000 שקל הוצאות משפט - ובסך הכל 6,000 שקל.