תביעות קטנות - פתרון מהיר דרך גישור
בפיילוט בבית המשפט בת"א נמצא ש-70% מהגישורים הסתיימו בפשרה מהירה; וגם - מתי אפשר להגיש תביעה קטנה?
תביעה קטנה בשנה האחרונה פועל פיילוט חדשני בבית משפט השלום בתל אביב – מרכז גישור פנימי לתביעות קטנות, שמטרתו לקצר הליכים ולהקל על העומס המשפטי. במקום המתנה ממושכת לדיון מול שופט, צדדים לסכסוך יכולים לעבור גישור מיידי באותו יום, מה שמסייע לסיים את המחלוקת במהירות ולחסוך משאבים. התוצאה? כ-70% מהגישורים הסתיימו בפשרה – נתון מרשים שמעורר עניין רב בשאלה האם מדובר בעתיד של מערכת המשפט בישראל.
איך זה עובד בפועל?
הליכי הגישור נערכים במקביל לדיונים הרגילים בבית המשפט. כאשר הצדדים מגיעים ליום הדיון, ניתנת להם אפשרות לרדת לחדרי גישור מיוחדים ולהגיע להסכמה בלי להיכנס לאולם השופט. אם אין הסכמה – הם חוזרים לדיון בפני השופט כמתוכנן. הגישור מתקיים על ידי מגשרים מנוסים, שנבחרו על ידי הנהלת בתי המשפט, ובכל יום דיונים עובדים כמה מגשרים. פעמים רבות, השופטים עצמם מציעים לצדדים לנסות ולפתור את העניין בגישור לפני שהם פוסקים.
מהם היתרונות המרכזיים של הגישור בתביעות קטנות?
חיסכון בזמן: במקום להמתין חודשים לדיון משפטי, ניתן לפתור את המחלוקת תוך שעות ספורות.
מניעת עימותים משפטיים ממושכים: הגישור מאפשר שיח פתוח וגמיש יותר מאשר דיון באולם בית המשפט.
הפחתת עומס על מערכת המשפט: מעל 40 אלף תיקים נפתחו בתביעות קטנות ב-2024 – עלייה משמעותית מהשנה הקודמת. פיילוט זה מסייע לצמצם את כמות התיקים שדורשים הכרעה שיפוטית.
יתרון לצרכנים: מרבית התביעות הקטנות מוגשות נגד חברות מסחריות – ביטוח, ביטולי טיסות, תקלות עם ספקים – והגישור מאפשר פתרון מהיר מבלי שהאזרח ייגרר למאבק משפטי ארוך.
שאלות ותשובות על תביעות קטנות וגישור – כל מה שצריך לדעת
מהי תביעה קטנה?
תביעה קטנה היא הליך משפטי שנועד לפתור סכסוכים כספיים בהיקף של עד 38,900 שקל. ההליך פשוט יותר מהליכים אזרחיים רגילים, ואינו מחייב ייצוג של עורך דין.
מתי כדאי להגיש תביעה קטנה?
אם נפגעת מספק שירות, נגרם לך נזק עקב עיכוב בטיסה, או שיש לך מחלוקת עם בית עסק ואינך מצליח לקבל החזר או פיצוי בדרכים אחרות, ייתכן שתביעה קטנה היא הפתרון המתאים.
כמה עולה להגיש תביעה קטנה?
האגרה הבסיסית עומדת על 1% מסכום התביעה, אך לא פחות מ-50 שקל. לדוגמה, אם תובעים 10,000 שקל, יש לשלם 100 שקל אגרה.
מהם היתרונות של גישור לעומת תביעה קטנה רגילה?
הסכמה הדדית: בגישור הצדדים מחפשים פשרה שמקובלת על שניהם, במקום שהשופט יכריע.
תהליך מהיר: אפשר להגיע לפתרון תוך שעות, לעומת המתנה של חודשים לדיון.
גמישות: ניתן להעלות טיעונים ולמצוא פתרונות מחוץ למסגרת החוקית הנוקשה של פסק דין.
אם אני מגיש תביעה קטנה, האם אני מחויב לעבור גישור?
לא. הגישור מוצע כהמלצה בלבד. אם אחד הצדדים לא מוכן להשתתף, הדיון יתקיים כרגיל בפני השופט.
אם אני מגיע לגישור, האם אני חייב להסכים לפשרה?
לא. הגישור הוא וולונטרי לחלוטין, ואם אחד הצדדים אינו מרוצה מהתוצאה – הוא יכול להמשיך בדיון בבית המשפט.
האם תוצאות הגישור מחייבות משפטית?
כן. אם הצדדים חותמים על הסכם גישור, הוא מחייב משפטית כמו פסק דין.
האם הפיילוט של הגישור בתל אביב יגיע לכל הארץ?
לאור ההצלחה, נשקלת הרחבתו לערים נוספות בשנת 2026, אך טרם התקבלה החלטה רשמית.
נראה שהעומס הכבד על מערכת המשפט, פתרונות כמו גישור מהיר עשויים לשנות את כללי המשחק. ההצלחה של הפיילוט בתל אביב מוכיחה שמערכת גישור פנימית יכולה לייעל את ההליכים, לחסוך זמן לצדדים ולספק פתרון הוגן ויעיל לסכסוכים אזרחיים.
נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
השופט איתי כרמי מבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל קבע כי צוואתה המאוחרת של קשישה, שחילקה את רכושה בין ילדיה, אינה תקפה, אף שהיא משקפת את רצונה האמיתי. לדבריו, "ריכוך הכלל של ביטול צוואה מחמת חוסר כשרות יכרסם ביציבות ויערער את יסודות השיטה"
בערוב ימיה של אשה בת 84, אם לשלושה, מצאה את עצמה המשפחה שלה מפולגת סביב השאלה מי יירש את הבית שבו היא חיה ומי יירש את הבית שבנה אחד מבניה על אדמתה. מאבק הירושה המשפחתי הזה, שנמשך שנים, הגיע לשיאו בפסק דין ארוך ומפורט של השופט איתי כרמי מבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל, שקבע כי אף שצוואתה האחרונה של המנוחה תואמת את רצונה, היא אינה תקפה מבחינה משפטית משום שנעשתה כשהיא כבר לא ידעה להבחין בטיבה של צוואה.
החלטתו של השופט כרמי מציבה דילמה עקרונית ועמוקה: האם צריך להעדיף את רצונו של אדם, כפי שניתן לזהותו לאורך השנים, גם אם במועד חתימתו על הצוואה הוא לא היה כשיר משפטית, או שעל בית המשפט לדבוק בדרישת הכשרות גם במחיר של ביטול רצון מפורש וברור? הכרעתו של השופט היתה נחרצת: אין מקום לריכוך הכלל, שכן הדבר "יכרסם ביציבות ויערער את יסודות השיטה".
המנוחה נולדה בארגנטינה, עלתה לישראל עם משפחתה ונישאה, ולימים נולדו לה שלושה ילדים - שניים מנישואיה הראשונים ובן נוסף, צעיר מהם, שנולד בארץ. לאחר מות בעלה היא נותרה לגור לבדה, ובסוף שנות ה-90 העניקה לבנה הצעיר, התובע, את הזכות לבנות את ביתו בצמוד לביתה על אותו מגרש. התובע השקיע בבנייה מכספו, גר במקום עם משפחתו מאז, והיחסים בין האחים הידרדרו והלכו.
מיד אחרי מינוי האפוטרופוס נחתמה צוואה חדשה
עוד ב-1999 ערכה האם צוואה ראשונה ("הצוואה המוקדמת"), שבה חילקה את רכושה בין ילדיה: את ביתה שלה הורישה לשני ילדיה הבוגרים, ואילו את הבית שבנה התובע היא הותירה לו. בהמשך היא ערכה גרסאות נוספות של צוואות, שכולן עסקו בשאלה כיצד יחולק המגרש והבתים, אך עם השנים הידרדר מצבה הבריאותי והקוגניטיבי של האם, וב-2017 ביקשו ילדיה הבוגרים למנות לה אפוטרופוסים. בית המשפט באותו הליך דחה את הבקשה, לאחר ששמע את המנוחה עצמה והתרשם כי היא מבינה היטב את הנעשה. באותו שלב מונתה רק בקרה מסוימת על חשבונה, והתובע - בנה הצעיר - מונה כמיופה כוח. אלא שמיד לאחר מכן, ב-2 בספטמבר 2017, חתמה האם על צוואה נוטריונית חדשה ("הצוואה המאוחרת"), שבה חילקה את ביתה בין שלושת ילדיה באופן שווה, ואת הבית שבנה התובע היא הותירה לו לבדו.
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- תבעה את אחיה בדרישה לשיתוף בדירה שהוריש לו אביהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נכללה כרונולוגיה מפורטת של ארבע צוואות שונות שערכה המנוחה לאורך השנים: צוואה מ-1999, צוואה נוספת מ-2003 שבה היא חילקה באופן מפורט את המגרש והבתים, צוואה מ-2012 שבה היא הביעה לראשונה רצון לחלק את ביתה שווה בשווה בין שלושת ילדיה, ולבסוף הצוואה המאוחרת מ-2017. לאחר פטירתה הוגשו לרשם הירושות שתי בקשות מתחרות - ילדיה הבוגרים ביקשו לקיים את הצוואה המוקדמת, בעוד שהבן הצעיר עתר לקיים את הצוואה המאוחרת. כל צד טען כי הצוואה האחרת אינה תקפה - זה בשל חוסר כשרות, וזה בשל השפעה בלתי הוגנת.
830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בוטלה
החלטה שהפכה פסק דין קודם: בית המשפט העליון קבע שלמרות "תקלה ניסוחית" בחוק יש להעדיף את כוונת המחוקק ולא את "הלשון המילולית" וכך הפסידו מאות אלפי ישראלים החזרי מס במאות מיליונים
בפסק דין חריג שניתן לאחרונה, דחה בית המשפט העליון תובענה ייצוגית שביקשה להשיב מאות מיליוני שקלים לשכירים ישראלים, וקבע כי כאשר מתעוררת "תקלה ניסוחית" בחוק - יש להעדיף את כוונת המחוקק על פני הלשון המילולית. ההחלטה, שניתנה ברוב דעות של שניים מול אחד, עוסקת בשאלה מורכבת ביותר של פרשנות חקיקת מס, ויש לה השלכות על מאות אלפי שכירים ישראלים.
בית המשפט קבע כי רשות המיסים לא גבתה מס גבוה מדי משכירים ישראלים שהפקידו כספים לקרן הפנסיה שלהם ועל כן, הם אינם אמורים לקבל אותם בחזרה. לא אמור "מחלוקות בתחום דיני המס מחייבות לעיתים צלילה לנבכיהן של הוראות חוק מורכבות, המשלבות הגדרות והפניות; תנאים וחלופות; מדרגות ותקרות", כתב השופט עופר גרוסקופף בפתח פסק הדין. "קריאתן והבנתן של הוראות אלה, למרות שהן כתובות בשפה העברית, קשה לעיתים מפיענוח טקסט הכתוב בלשון זרה".
המחלוקת: מי זכאי להטבת מס על חיסכון פנסיוני?
במרכז המחלוקת עומדת סוגיה טכנית ביותר הנוגעת לסעיף 45א(ה)(2)(ב)(2)(ב) לפקודת מס הכנסה - סעיף שקובע את תנאי הזכאות להטבת מס בגין הפקדות לחיסכון פנסיוני. השאלה הקונקרטית היא האם שכיר שיש לו גם הכנסות שאינן מבוטחות (כגון שעות נוספות שהמעסיק אינו מפריש בגינן לפנסיה, או הכנסה כעצמאי מפרקטיקה פרטית), זכאי להטבת מס נוספת גם אם לא ביצע הפקדה נפרדת כעמית עצמאי?
כדי להבין את המחלוקת, חשוב להבין את המצב התקין: כאשר עובד שכיר מקבל משכורת, המעסיק מפריש עבורו כספים לקרן פנסיה (כיום מינימום 12.5%), והעובד עצמו מפריש נוסף (כיום מינימום 6%). על הפרשות אלו מקבל העובד הטבת מס בשיעור 35%, שניתנות עד לתקרה מסוימת. אבל מה קורה כאשר לעובד השכיר יש גם הכנסות נוספות? כמו למשל משיעורים פרטיים, מפרקטיקה עצמאית, או משעות נוספות שהמעסיק לא מפריש בגינן.
- השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים המייצגים, ניב נוימן ומתן לבנון, טענו כי על פי לשון החוק, די בעצם קיומה של הכנסה לא מבוטחת כדי לזכות בהטבת מס נוספת, גם אם לא בוצעה הפקדה נפרדת כעצמאי. לדבריהם, רשות המסים "קוראת לתוך החוק" מגבלה שאינה כתובה בו, ובכך גובה מיליארדי שקלים מהציבור שלא כדין.
