תביעות קטנות - פתרון מהיר דרך גישור
בפיילוט בבית המשפט בת"א נמצא ש-70% מהגישורים הסתיימו בפשרה מהירה; וגם - מתי אפשר להגיש תביעה קטנה?
בשנה האחרונה פועל פיילוט חדשני בבית משפט השלום בתל אביב – מרכז גישור פנימי לתביעות קטנות, שמטרתו לקצר הליכים ולהקל על העומס המשפטי. במקום המתנה ממושכת לדיון מול שופט, צדדים לסכסוך יכולים לעבור גישור מיידי באותו יום, מה שמסייע לסיים את המחלוקת במהירות ולחסוך משאבים. התוצאה? כ-70% מהגישורים הסתיימו בפשרה – נתון מרשים שמעורר עניין רב בשאלה האם מדובר בעתיד של מערכת המשפט בישראל.
איך זה עובד בפועל?
הליכי הגישור נערכים במקביל לדיונים הרגילים בבית המשפט. כאשר הצדדים מגיעים ליום הדיון, ניתנת להם אפשרות לרדת לחדרי גישור מיוחדים ולהגיע להסכמה בלי להיכנס לאולם השופט. אם אין הסכמה – הם חוזרים לדיון בפני השופט כמתוכנן. הגישור מתקיים על ידי מגשרים מנוסים, שנבחרו על ידי הנהלת בתי המשפט, ובכל יום דיונים עובדים כמה מגשרים. פעמים רבות, השופטים עצמם מציעים לצדדים לנסות ולפתור את העניין בגישור לפני שהם פוסקים.
מהם היתרונות המרכזיים של הגישור בתביעות קטנות?
חיסכון בזמן: במקום להמתין חודשים לדיון משפטי, ניתן לפתור את המחלוקת תוך שעות ספורות.
מניעת עימותים משפטיים ממושכים: הגישור מאפשר שיח פתוח וגמיש יותר מאשר דיון באולם בית המשפט.
הפחתת עומס על מערכת המשפט: מעל 40 אלף תיקים נפתחו בתביעות קטנות ב-2024 – עלייה משמעותית מהשנה הקודמת. פיילוט זה מסייע לצמצם את כמות התיקים שדורשים הכרעה שיפוטית.
יתרון לצרכנים: מרבית התביעות הקטנות מוגשות נגד חברות מסחריות – ביטוח, ביטולי טיסות, תקלות עם ספקים – והגישור מאפשר פתרון מהיר מבלי שהאזרח ייגרר למאבק משפטי ארוך.
שאלות ותשובות על תביעות קטנות וגישור – כל מה שצריך לדעת
מהי תביעה קטנה?
תביעה קטנה היא הליך משפטי שנועד לפתור סכסוכים כספיים בהיקף של עד 38,900 שקל. ההליך פשוט יותר מהליכים אזרחיים רגילים, ואינו מחייב ייצוג של עורך דין.
מתי כדאי להגיש תביעה קטנה?
אם נפגעת מספק שירות, נגרם לך נזק עקב עיכוב בטיסה, או שיש לך מחלוקת עם בית עסק ואינך מצליח לקבל החזר או פיצוי בדרכים אחרות, ייתכן שתביעה קטנה היא הפתרון המתאים.
כמה עולה להגיש תביעה קטנה?
האגרה הבסיסית עומדת על 1% מסכום התביעה, אך לא פחות מ-50 שקל. לדוגמה, אם תובעים 10,000 שקל, יש לשלם 100 שקל אגרה.
מהם היתרונות של גישור לעומת תביעה קטנה רגילה?
הסכמה הדדית: בגישור הצדדים מחפשים פשרה שמקובלת על שניהם, במקום שהשופט יכריע.
תהליך מהיר: אפשר להגיע לפתרון תוך שעות, לעומת המתנה של חודשים לדיון.
גמישות: ניתן להעלות טיעונים ולמצוא פתרונות מחוץ למסגרת החוקית הנוקשה של פסק דין.
אם אני מגיש תביעה קטנה, האם אני מחויב לעבור גישור?
לא. הגישור מוצע כהמלצה בלבד. אם אחד הצדדים לא מוכן להשתתף, הדיון יתקיים כרגיל בפני השופט.
אם אני מגיע לגישור, האם אני חייב להסכים לפשרה?
לא. הגישור הוא וולונטרי לחלוטין, ואם אחד הצדדים אינו מרוצה מהתוצאה – הוא יכול להמשיך בדיון בבית המשפט.
האם תוצאות הגישור מחייבות משפטית?
כן. אם הצדדים חותמים על הסכם גישור, הוא מחייב משפטית כמו פסק דין.
האם הפיילוט של הגישור בתל אביב יגיע לכל הארץ?
לאור ההצלחה, נשקלת הרחבתו לערים נוספות בשנת 2026, אך טרם התקבלה החלטה רשמית.
נראה שהעומס הכבד על מערכת המשפט, פתרונות כמו גישור מהיר עשויים לשנות את כללי המשחק. ההצלחה של הפיילוט בתל אביב מוכיחה שמערכת גישור פנימית יכולה לייעל את ההליכים, לחסוך זמן לצדדים ולספק פתרון הוגן ויעיל לסכסוכים אזרחיים.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
