
עו"ד מושעה רכש סחורה, לא שילם - וגם התביעה הנגדית שלו נדחתה
מוכר של מוצרי חשמל וחומרי בניין תבע לקוח שרכש ממנו סחורה בשווי אלפי שקלים ולא שילם. הנתבע, עורך דין בהכשרתו שהושעה לצמיתות מהלשכה, הגיש תביעה נגדית נגד שלושה גורמים, ונשאר בידיים ריקות. הרשמת הבכירה אסתי שחל קבעה כי גרסתו "לא היתה מהימנה" וכי טענותיו
העובדתיות היו סותרות
יהודה בטש, שעוסק במכירת מוצרי חשמל וחומרי בניין, פנה לבית המשפט לתביעות קטנות בדרישה פשוטה: לקוח בשם אבנר פרידמן רכש ממנו סחורה ולא שילם. הסכום: 6,698 שקל. מה שהתחיל כתביעה כספית קטנה ופשוטה, נהפך להליך משפטי סבוך, עם בקשות פסילה, טענות שזוהי לא הערכאה שמוסמכת לדון בכך, ותביעה נגדית על סכום של 50 אלף שקל שהוגשה נגד בטש, מדינת ישראל ולשכת עורכי הדין.
לפי פסק הדין שניתן בתחילת מרץ 2026, פרידמן הציג את עצמו בפני בטש כעורך דין שמנהל משרד בחו"ל, קצין בכיר בצה"ל שחזר לישראל, ומנהל אגודה לאומנות. על סמך המצג הזה נתן בו בטש אמון ומכר לו סחורה. פרידמן ביקש שהחשבוניות יירשמו על שם "האגודה לאומנות גלובלית ישראל" ועל שם ועד הבית ברחוב חסן שוקרי 18 בחיפה. בטש צרף לתביעתו 11 חשבוניות בסכום כולל של 9,630 שקל. לאחר קיזוז פריטים שהוחזרו, נותר חוב של 6,698 שקל.
במקום להתמודד עם התביעה לגופה, פרידמן בחר באסטרטגיה משפטית מורכבת. הוא טען שבית המשפט בישראל אינו הפורום המתאים משום שהוא תושב ארה"ב ומדינות נוספות באיחוד האירופי, ושהיה בהליך פשיטת רגל. את שתי הטענות דחתה הרשמת שחל: פרידמן לא הציג כל ראיה לכך שהוא לא תושב ישראל, ובטש הציג תדפיס מכונס הנכסים הרשמי, שמראה כי תיק פשיטת הרגל נגד פרידמן נסגר כבר ביולי 2024. פרידמן גם הגיש בקשה לפסילת בית המשפט ולהעברת הדיון לאילת, בטענה שהשופט מצוי בקשרים קולגיאליים עם עובדת בבית המשפט - בתו של בטש, שעובדת כעוזרת משפטית בבית משפט השלום בחיפה. הבקשה נדחתה.
את התביעה שכנגד הגיש פרידמן נגד בטש, מדינת ישראל והלשכה, בטענה שנפגע שמו הטוב, וכאמור תבע פיצוי של 50 אלף שקל. אלא שהתביעה הנגדית נמחקה, ובית המשפט מנה ארבע סיבות לכך: היא הוגשה כמקשה אחת עם כתב ההגנה במקום כמסמך נפרד; הסכום שנתבע חרג מסמכות בית המשפט לתביעות קטנות; כתב ההגנה והתביעה שכנגד השתרעו על 15 עמודים - חריגה משמעותית מהמגבלה של חמישה עמודים; ולא הובאה שום תשתית עובדתית נגד המדינה או הלשכה.
גרסאות סותרות
בדיון לגוף העניין עצמו, הרשמת שחל קבעה שעדותו של בטש מהימנה, עקבית וסדורה. מנגד, גרסתו של פרידמן התגלתה כבעייתית. מצד אחד הוא טען שמעולם לא רכש סחורה מבטש, ומצד שני טען שחלק מהסחורה הוחזר אך לא זוכה. בו-זמנית, הוא טען שהסחורה מונחת במשרדי האגודה ובוועד הבית, ובמקביל טען שניסה להשיב אותה אך בטש סירב לקבלה. הרשמת קבעה כי מדובר בטענות סותרות הפוגמות באופן מהותי במהימנות הגרסה.
פרידמן גם ניסה לטעון לקיזוז עבור ספרים שלטענתו מסר לבטש לצורך מכירה, והעריך את שווים ב-47.2 אלף שקל. בית המשפט דחה גם את הטענה זו: עדותו של בטש, שנמצאה מהימנה, הראתה שהספרים ניתנו כמתנה עם הקדשה אישית, ולא כחלק מעסקת מכירה. פרידמן טען שבידיו הקלטה שמוכיחה אחרת, אך הוא לא צירף אותה. בית המשפט ציין כי הימנעות מהצגת ראיה מלמדת שלו הוצגה, היא היתה פועלת לרעתו.
התביעה התקבלה במלואה. פרידמן חויב לשלם לבטש 6,698 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 3,000 שקל. בנוסף, הוא חויב לשלם 1,000 שקל הוצאות משפט לכל אחת מהנתבעות בתביעה הנגדית - מדינת ישראל ולשכת עורכי הדין.
- ישראלי בן 43, אזרחית סרי-לנקה בת 62 - וביהמ"ש פסק: הקשר אמיתי
- נזיפה נדירה של ביהמ"ש בעורכי דין שהטילו דופי אישי בעמיתם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מנהלת בי"ס תפצה מורה לשעבר ב-55 אלף שקל
בפסיקת הוצאות המשפט, ציינה הרשמת שחל כי לקחה בחשבון את התנהלותו של פרידמן לאורך ההליך, שכללה ריבוי בקשות, הארכת טיעונים מעבר לנדרש, והתנהלות שסרבלה את ההליך והכבידה עליו שלא לצורך.