"ג'קוזי מחשמללל": עזבו צימר תוך שעה ותבעו 17.5 אלף שקל - מה פסק בית המשפט?

משפחה שהזמינה שני צימרים לנופש בסך 6,000 שקל עזבה את המקום תוך שעה מרגע הגעתה בטענה לליקויים קשים ואף תחושת התחשמלות בג'קוזי. התובעים דרשו 17.5 אלף שקל - אך בית המשפט לתביעות קטנות בטבריה פסק להם רק מחצית מעלות האירוח, 3,000 שקל, לאחר שלא הוכיחו את טענות ההטעיה.

משה כהן וריקי כהן הזמינו ביולי אשתקד שתי יחידות אירוח באחוזת זהבי צימרים וספא עבור שבעה אורחים - שישה מבוגרים וילד אחד - לשני לילות בתאריכים באוגוסט 2025, בעלות של 6,000 שקל. אך עם הגעתם למקום ביום האירוח הם התאכזבו, לטענתם, מהפער בין המצג בפרסום ובין המציאות בשטח.

"הבריכה היתה מקורה באוהל ישן ומאובק"

בכתב התביעה פירטו התובעים רשימה ארוכה של ליקויים שגילו במקום. "לטענתם, המתחם החיצוני היה נראה מוזנח. הבריכה היתה מקורה באוהל ישן ומאובק, גדר הבריכה הייתה עכורה עם סימני חלודה, בחצר היו עציצי פלסטיק שבורים ודשא סינתטי בלוי, הג'קוזי החיצוני היה שבור, לא נמצאה סאונה יבשה בניגוד למובטח, ואבני חיפוי היו חסרות במבנה", כתבה הרשמת הבכירה רולא חמאתי בפסק הדין.

גם בתוך יחידות האירוח, לטענת התובעים, רמת התחזוקה היתה ירודה. "המזגן באחת היחידות לא פעל כראוי ולא קירר, הטלוויזיה היתה ישנה ועם כבלים חשופים, המגבות היו קשות, האבזור לקה בחסר, והיחידות לא צוידו כמובטח בקומקום, קפה, חלב, יין פירות ועוד", תיארה השופטת.

אך הדרמה האמיתית התחוללה, לטענת המשפחה, כשניסו להשתמש במתקנים. התובעים טענו שמי הבריכה הכילו ריכוז כלור חריג שגרם לצריבות וגירויים בעור, מדרגות הבריכה היו חלקות ומסוכנות והתובעת החליקה, "ועת שניסו לעשות שימוש בג'קוזי חשו עקצוץ וצריבה חריגה ברגליים עד כדי חשש מהתחשמלות".

בפסק הדין ציטטה השופטת מתכתובות בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית שנכתבו בזמן אמת במהלך השהייה. "עולה מתכתובות אלה, כי התובעים חששו לעשות שימוש בג'קוזי בשל תחושת 'עקצוץ' ו'התחשמלות'. כך להלן: 'ג'קוזי מחשמללל' וכן: 'לא להיכנס אם זה מחשמל אפילו בקטנה', 'זה מסוכן', 'זה באמת לא מצחיק'", כתבה השופטת.

בעקבות הליקויים, לטענת התובעים, פנתה התובעת לבעל הנכס והוא מסר לה שהם מוזמנים לעזוב והוא ישיב להם את כל כספם. המשפחה עזבה את המקום "לכל היותר תוך שעה מרגע כניסתם ליחידות" ועברה למקום אירוח חלופי. אך כשפנו אל הנתבע בדרישה להשבת הכסף, לטענתם, חזר בו והציע להשיב רק 50% מהסכום.

התובעים הגישו תביעה על סכום של 17.5 אלף שקל הכוללת החזר עלות היחידות (6,000 שקל), הפרש בין עלות יחידות האירוח למקום החלופי (2,000 שקל), פיצוי בגין עוגמת נפש (7,000 שקל), פיצוי בגין הפגיעה ממי הבריכה (1,000 שקל) ופיצוי עבור הכנת כתב התביעה (1,500 שקל). הם טענו להטעיה צרכנית, הפרת חוזה והפרת חובת זהירות.

"התובעים קיבלו את היחידה לשביעות רצונם"

בעל הצימר דחה את הטענות. לטענתו, עם הגעת התובע הוא קיבל הסבר קצר על המקום, היחידות היו מוכנות כפי שהובטח, והתובע אישר שהכול כראוי ואף ביצע תשלום בהעברה בנקאית. "לטענתו, עם הגעת יתר האורחים הם קיבלו את היחידה הנוספת ללא כל תלונות, והתובע אף הוא קיבל את היחידה לשביעות רצונו שאחרת לא היה מסכים לקבלה ולא היה משתמש במתקניה", תיארה השופטת.

הנתבע הוסיף כי בתגובה לבקשת התובעים לעזוב הוא מסר שנוכח השעה והעובדה שנעשה שימוש בצימרים, הוא לא יוכל להשכירם לאורחים חדשים ומוכן להשיב 50% מהסכום. לטענתו, יש הקפדה על ניקיון ורמת אבזור, ואורחים שהתארחו במקום מספר ימים לאחר מכן היו שבעי רצון.

הרשמת רולא חמאתי דחתה את רוב התביעה, אך קיבלה אותה באופן חלקי. "לא מצאתי כי עלה בידי התובעים לעמוד בנטל המוטל עליהם להוכיח טענותיהם בעניין הטעיה, אי התאמה, או הפרת ההסכם על ידי הנתבע", כתבה. השופטת ציינה שהתובעים צרפו תמונות שנועדו להמחיש את הפער בין המצג לפועל, "אולם לא הוצג העתק צבעוני של התמונות ואין בתמונות כפי שהן כדי להוכיח את טענות התובעים".

השופטת גם לא השתכנעה שהנתבע התחייב להשיב את מלוא הכסף. "אמנם בתכתובות שבין בני משפחת התובעים נרשם על ידי אחת מבנות המשפחה לעניין הנתבע כי 'הוא אמר שהוא יחזיר כל אגורה', עם זאת, לא מצאתי כי יש בהודעה זו בלבד כדי ללמד על תוכן השיחה עם הנתבע, מה היתה כוונתו המדויקת, ואין בה כדי להוכיח את אמיתות הדברים וההתחייבות הנטענת להחזר כספי של מלוא התשלום", כתבה.

עם זאת, השופטת החליטה לפסוק לתובעים השבה חלקית של 50% מהסכום בהתבסס על הודאת הנתבע עצמו. "מצאתי לקבל את התביעה באופן חלקי, שכן גם הנתבע הודה בכתב הגנתו שבמקרה של עזיבה מיידית, כפי שאכן נעשה, יושב להם מחצית מהסכום ששולם", כתבה.

השופטת הסבירה: "יש דברי טעם בדבריו כי יש להשמיש מחדש את המתחם כולו בפרט שנעשה בו שימוש ולו חלקי לשיטת התובעים עצמם ולכן לא יכול היה הנתבע להשכירו על אתר ללקוחות אחרים". היא הוסיפה: "שוכנעתי כי נגרמה לתובעים אי נוחות מסוימת כפי שעולה מהתכתובות ביניהם בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית בזמן אמת. מתכתובות אלה ניתן ללמוד שישנן תלונות על רמת תחזוקה ורמת אבזור ירודה לטעמם".

השופטת סיכמה: "עצם ההודאה של הנתבע שהסכים להשיב מחצית מהסכום מלמדת שהמתחם לא תאם את הציפיות ועל יסוד הודאה זו דין התביעה להתקבל בחלקה. יש בהודאה זו כדי להעיב על תחושת ההנאה המצופה מנופש וחופשה משפחתית".

בית המשפט דחה את הדרישה לפיצוי נוסף מעבר להשבה החלקית, בין היתר משום שחשבונית המקום החלופי שהוצגה היתה על שם בתם של התובעים שאינה בעלת דין, ומתייחסת לשלושה חדרים ולא לשני צימרים. לפיכך נפסק על הנתבעת לשלם לתובעים 3,000 שקל בצירוף החזר אגרת בית המשפט בסכום של 175 שקל והוצאות משפט בסכום של 300 שקל - בסך הכל 3,475 שקל.