צד ג' בתאונה מקבל גב מהרגולטור: חברות הביטוח לא יוכלו לשלם לפי "מחיר הסדר" במקום לפי שמאות

אם הרכב שלכם נפגע בתאונה ולא אתם האשמים, ייתכן שבקרוב יהיה קשה יותר לחברת הביטוח של הנהג הפוגע להקטין את התשלום שמגיע לכם. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסמה טיוטת נוהל חדשה שקובעת כי כאשר נפגע מגיש תביעה כצד ג' החברה לא תוכל להפחית את הפיצוי לפי מחירי מוסכי ההסדר שלה, אלא תצטרך להתבסס על הערכת השמאי לנזק. הצלחה לאיגוד המוסכים: רשות שוק ההון מגבילה קיזוזי חלפים בנזקי צד ג׳

המהלך מגיע אחרי שבשנים האחרונות הפכה שיטת הקיזוזים לשגרה בענף הביטוח. השיטה עבדה כך שגם כאשר שמאי העריך תיקון בסכום מסוים, חלק מחברות הביטוח שילמו סכום נמוך יותר שהתבסס על מחירי התיקון הזולים שהן מצליחות להשיג דרך רשת מוסכי ההסדר שלהן. לעיתים היה מדובר בפערים של אלפי שקלים בין עלות תיקון לפי שמאות לבין התשלום שחברת הביטוח הסכימה להעביר בפועל.

הרשות מסמנת גבול חדש

הטיעון המרכזי של חברות הביטוח נשען על עיקרון "הקטנת הנזק" - עיקרון מוכר בדיני נזיקין ובביטוח, שלפיו הניזוק אמור לבחור בפתרון סביר ולא יקר במיוחד. אבל ברשות שוק ההון טוענים שיש הבדל משמעותי בין מבוטח של החברה לבין צד שלישי שנפגע בתאונה.

 לפי עמדת הרשות, צד ג' לא חתם על חוזה מול חברת הביטוח של הנהג הפוגע, לא התחייב לפעול לפי הנהלים שלה, ולא בחר להצטרף למערך מוסכי ההסדר שלה. לכן, הדרישה ממנו לקבל תיקון לפי מחירי ההסדר של החברה נתפסת כבלתי סבירה.

במקביל, הממונה על שוק ההון והביטוח, עמית גל, דרש מחברות הביטוח להעביר לרשות פירוט של מקרים שבהם בוצעו הפחתות כאלה, כדי לבדוק האם הן נעשו בהתאם לדין. למעשה, הרשות לא רק מבקשת לעצור את הפרקטיקה קדימה, אלא גם בוחנת מה נעשה בתיקים קודמים.

הקרב בין חברות הביטוח למוסכים לא חדש

העימות סביב מחירי תיקוני הרכב נמשך כבר שנים. חברות הביטוח טוענות כי שוק התיקונים סובל ממחירים מנופחים, מחירוני חלפים גבוהים ולעיתים גם פערים משמעותיים בין מחיר המחירון לבין מחירי השוק בפועל. מנגד, באיגוד המוסכים טוענים כי הלחץ שמפעילות חברות הביטוח על המחירים פוגע ביכולת לבצע תיקונים איכותיים ועלול להוביל לשימוש בחלפים זולים יותר או לקיצור תהליכי עבודה. 

לפי נתוני איגוד חברות הביטוח באירופה, עלויות תיקון הרכב בעולם עלו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, בין היתר בגלל עליית מחירי החלפים, מחסור בטכנאים מקצועיים והתייקרות מערכות בטיחות וחיישנים ברכבים חדשים.

גם בארה"ב ובאירופה מתנהל בשנים האחרונות ויכוח רגולטורי סביב כוחן של חברות הביטוח מול מוסכים ושמאים. בארה"ב, כמה מדינות כבר הגבילו בשנים האחרונות את יכולת חברות הביטוח לכפות שימוש במוסכי הסדר או לקבוע תעריפים נמוכים באופן חד צדדי.

בג"ץ לא עצר את השיטה מול המבוטחים

 המהלך של רשות שוק ההון מגיע כמה חודשים בלבד אחרי שבג"ץ דחה עתירה של איגוד המוסכים שניסתה לעצור את שיטת הקיזוזים גם מול המבוטחים עצמם. להרחבה: האם ביטוח הרכב שלכם ירד? ועל הקשר בין עלות הביטוח להחלטת בג"ץ לקצץ בתשלומים למוסכים

• סוכן ביטוח מכר פוליסה לבן 80 בלי שביקש - וזה הפיצוי
• פרמיות ביטוח הרכב צנחו: ירידה של עד 35% בדגמים מבוקשים

בפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי שוק תיקוני הרכב סובל מכשל שוק, וציין שגם מבנה הרגולציה הקיים והשפעתו על עבודת השמאים תרמו למצב שנוצר. אבל חשוב להבין: הרשות אינה מבטלת את שיטת הקיזוזים לחלוטין. היא רק מגבילה אותה למקרים שבהם קיימת מערכת יחסים חוזית ברורה — מול המבוטח של החברה עצמה.

 מבחינת חברות הביטוח, זה עדיין מאפשר להן לטעון שהמבוטח מחויב לתנאי הפוליסה, כולל בחירה במוסכי הסדר או עמידה בנהלי החברה. אבל כלפי צד שלישי שנקלע לתאונה בלי קשר מוקדם לחברת הביטוח הכללים צפויים להיות שונים.

רפורמת החלפים נתקעה והרגולטור מתערב נקודתית

 ברקע נמצא גם ויכוח רחב יותר על שוק החלפים והתיקונים בישראל. בשנה שעברה נעשה ניסיון לקדם רפורמה מקיפה בתחום, שנועדה לקרב את מחירי החלפים והתיקונים למחירי השוק בפועל ולהפחית הסתמכות על מחירונים גבוהים. לפי גורמים בענף, רפורמה כזו הייתה יכולה להוזיל גם את מחירי ביטוחי הרכב, משום שעלויות התיקון הן אחד המרכיבים המרכזיים במחיר הפוליסה. 

אבל הרפורמה נבלמה, והשוק נשאר במצב ביניים: חברות הביטוח ממשיכות להפעיל לחץ על מחירי התיקונים, המוסכים ממשיכים להיאבק על הרווחיות, והרגולטור מתערב בצורה נקודתית - הפעם בעיקר לטובת צדדים שלישיים.

עבור נהגים שנפגעו בתאונה כצד ג', המשמעות עשויה להיות פשוטה מאוד: פיצוי גבוה יותר ופחות לחץ מצד חברת הביטוח להסכים למחירי תיקון נמוכים של מוסכי הסדר. אם הטיוטה תהפוך לנוהל מחייב, חברות הביטוח יתקשו יותר להפחית את התשלום רק משום שמצאו מוסך זול יותר ברשת ההסדר שלהן.

• ב.מ.וו חותכת תחזיות, מניות הרכב נופלות: סין כבר לא סוחבת את אירופה
• מסחרית חשמלית חדשה של Farizon תימכר בישראל

עבור המבוטחים עצמם, לעומת זאת, המחלוקת רחוקה מסיום. כל עוד בתי המשפט והרגולטור מאפשרים לחברות הביטוח להפעיל מנגנוני קיזוז מול הלקוחות שלהן הוויכוחים סביב שמאות, חלפים ומחירי תיקון צפויים להמשיך להיות חלק קבוע מענף ביטוח הרכב בישראל.

מה זה אומר בפועל לנהג שנפגע - ומה עדיין לא נפתר

ההבדל המעשי בין הנוהל החדש לבין המצב הקיים יכול להגיע לאלפי שקלים בתיק בודד. דוגמה פשוטה: רכב ניזוק בתאונה שלא באשמת בעליו. שמאי מעריך את עלות התיקון ב-14,000 שקל. חברת הביטוח של הנהג הפוגע, לפי השיטה הישנה, שולחת לנפגע הצעה של 10,500 שקל בלבד - בנימוק שמוסכי ההסדר שלה היו מבצעים את התיקון בסכום זה. הנפגע, שאינו מבוטח של אותה חברה ולא התחייב לדבר, נאלץ להתמקח או לוותר על ההפרש. בפועל רוב האנשים ויתרו - כי לא ידעו שיש להם זכות, כי לא רצו לפתוח תיק משפטי, וכי חברת הביטוח הציגה את הדבר כ"נוהל מקובל".

לפי הנוהל החדש שמקדמת הרשות, אותה חברת ביטוח לא תוכל עוד לקצוץ מהסכום הזה. היא תצטרך לשלם לנפגע את מה שהשמאי קבע - 14,000 שקל - ולא את מה שנוח לה לשלם. אם הנפגע בחר לתקן במוסך שאינו ברשת ההסדר של חברת הביטוח, זו בעיה שלה, לא שלו. הוא לא חתם על שום דבר שמחייב אותו ללכת למוסך ספציפי.

הדוגמה הזאת אינה קיצונית. פוליסות ביטוח הרכב התייקרו ב-37% בממוצע בשנה האחרונה, ובמקביל פערים של 20%-35% בין הערכת שמאי לתשלום בפועל היו שגרתיים בתיקי צד שלישי. עבור נזק של 20,000 שקל זה הפרש של 4,000-7,000 שקל שנפגע נאלץ לספוג מכיסו - או לפתוח הליך משפטי שעולה כסף וזמן. המנגנון הזה עבד כל כך טוב עבור חברות הביטוח בדיוק משום שרוב האנשים לא רבו עליו.

כפי שעולה מפסיקת בג"ץ בפברואר, שיטת הקיזוזים אושרה כלפי מבוטחי החברה עצמה - אבל לגבי צד שלישי התמונה שונה, וזה בדיוק הפרצה שהרשות סוגרת עכשיו. ההיגיון המשפטי ברור: מבוטח שחתם על פוליסה קיבל על עצמו את תנאיה, כולל עבודה מול מוסכי הסדר. צד שלישי לא עשה כלום מזה - הוא רק נסע ברחוב.

יש לכך גם מרכיב בטיחותי שלא תמיד מקבל תשומת לב. כפי שטוען איגוד המוסכים, כשהתשלום לתיקון נמוך מהעלות האמיתית, מוסך שרוצה לעמוד בתקציב שמחברת הביטוח אושר לו נאלץ לבחור: לספוג את ההפרש מהרווח שלו, לקצר את זמן העבודה, או להשתמש בחלפים זולים יותר. רוב הצרכנים לא מבינים שכאשר חברת הביטוח "חסכה" להם 3,000 שקל בתיקון - ייתכן שמישהו אחר שילם את המחיר הזה בצורה אחרת.

השאלה שנותרת פתוחה היא אכיפה. הממונה עמית גל דרש מהחברות פירוט של מקרים שבהם בוצעו הפחתות בעבר - צעד שמסמן כי הרשות שוקלת לא רק לשנות את הכללים קדימה, אלא גם לבדוק אם צדדים שלישיים קיבלו פחות ממה שמגיע להם בתיקים ישנים. אם יימצאו הפרות, זה עלול להתגלגל לדרישות השבה לא קטנות - ולחברות הביטוח יש מה לדאוג.

מה שברור הוא שמי שנפגע בתאונה כצד שלישי יהיה במצב טוב יותר מבעבר. אבל הוויכוח על עלויות תיקון, מחירוני חלפים ושמאות, שמנפח את מחירי הביטוח לכולם - רחוק מסיום.