מאגר אשראי לעסקים מתקרב לאישור סופי: הממשלה מבטיחה יותר תחרות ופחות ריבית
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים; באוצר מעריכים חיסכון של לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה, אך לצד ההבטחה להגברת התחרות עולות גם שאלות על פרטיות וגישה לאשראי
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים. את המהלך מקדמים משרד האוצר, משרד המשפטים ובנק ישראל והוא עשוי לשנות את הדרך שבה עסקים קטנים ובינוניים מקבלים אשראי בישראל. מטרת החוק היא להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות בשוק האשראי: התלות הגבוהה של עסקים בבנקים.
לפי נתוני האוצר, כ-92% מהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל לוקחים אשראי מהמערכת הבנקאית, ו-83% עושים זאת דווקא מהבנק שבו מתנהל החשבון שלהם. מצב זה יוצר "לקוח שבוי" – עסק שנשען על גוף פיננסי אחד, בעוד לבנק יש יתרון מידע משמעותי שמקשה על מתחרים להציע חלופות. המאגר החדש אמור לשנות את התמונה. בדומה למאגר נתוני האשראי שפועל כיום עבור משקי בית, גם כאן ייאסף מידע פיננסי על עסקים ויונגש, בכפוף לכללים ולרגולציה, לגופים פיננסיים נוספים – בנקים, חברות אשראי, גופי מימון חוץ־בנקאי ופינטק. המטרה היא לאפשר הערכת סיכון מהירה ומדויקת יותר, ולהרחיב את מספר השחקנים שיכולים להעמיד אשראי.
באוצר מעריכים שהמהלך יוביל לחיסכון של לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה לעסקים קטנים ובינוניים, בעיקר דרך הפחתת ריביות והגדלת התחרות. לפי התפיסה שמובילה את החוק, כאשר יותר גופים יכולים לבחון את מצבו הפיננסי של העסק ולהציע לו הלוואה, כוח המיקוח של הלווה גדל והריבית נוטה לרדת.
להרחיב את מספר נותני האשראי
המהלך הצעת החוק נשענת במידה רבה על הניסיון שנצבר מאז הקמת מאגר נתוני האשראי למשקי בית בישראל ב-2019. המאגר, שמופעל על ידי בנק ישראל, הוקם בעקבות מסקנות ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הפיננסית. מחקרים של בנק ישראל מצאו כי המאגר למשקי בית צמצם פערי מידע בין הבנקים לבין גופים חוץ-בנקאיים, הרחיב את מספר נותני האשראי והגביר תחרות בחלק מהמסלולים.
- אופל בלאנס הרוויחה 10.6 מיליון שקל , תיק האשראי צמח ל-585 מיליון
- בנק ישראל: גידול בביקוש לאשראי צרכני ועסקי ברבעון האחרון של 2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת התופעות שנחלשו הייתה "פרמיית הלקוח השבוי" – מצב שבו לקוח משלם ריבית גבוהה יחסית משום שהבנק שמכיר אותו מחזיק במידע שאין לאחרים. בממשלה מקווים לשחזר את האפקט גם בשוק העסקי, שנחשב מרוכז יותר ופחות תחרותי. עסקים קטנים ובינוניים, שמעסיקים חלק גדול מהעובדים במשק, מתקשים לעיתים לקבל מימון או נאלצים לשלם ריביות גבוהות יותר לעומת חברות גדולות שלהן מקורות גיוס מגוונים יותר. החוק כולל גם הקלות בתחום נתוני האשראי השליליים.
תקופת הרישום של נתונים שליליים המשמשים לליווי אשראי תקוצר משלוש שנים לשנה אחת בלבד. המשמעות היא שעסק או אדם שחווה כשל אשראי נקודתי יוכל להשתקם מהר יותר ולחזור למעגל האשראי בזמן קצר יותר. בנוסף, בתקופות חירום יוכל הממונה על נתוני האשראי להחריג באופן מיידי מידע שלילי, כדי למנוע פגיעה רוחבית ביכולת של עסקים ולקוחות לקבל מימון.
יותר תחרות לצד חששות
ברקע התמיכה הרחבה במהלך, קיימות גם הסתייגויות. אחת השאלות המרכזיות נוגעת לפרטיות ולשמירה על מידע פיננסי רגיש. מאגר אשראי כולל מידע רחב על התנהלות כלכלית, החזרי הלוואות, עמידה בתשלומים ולעיתים גם אינדיקציות שליליות. מבקרי המהלך מזהירים כי הרחבת הגישה למידע עלולה להגביר את הסיכון לדליפות או לשימוש לא ראוי בנתונים, גם אם המאגר פועל תחת רגולציה מחמירה.
- ככה ננצח את הבנקים - הפרה החולבת של המערכת הפיננסית בסכנה
- ההסכם בין ארה"ב לאיראן מתקרב - האם זה טוב לבורסה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- רשות המסים: מ-1 ביוני גם חשבונית של 5,000 שקלים תידרש לאישור
חשש נוסף הוא שהמאגר לא בהכרח יוביל רק להוזלת אשראי. מצד אחד, עסקים איכותיים עשויים ליהנות מתחרות מוגברת ומריביות נמוכות יותר. מצד שני, עסקים בעלי דירוג אשראי נמוך או היסטוריה פיננסית מורכבת עלולים דווקא לגלות שחלק מהגופים הפיננסיים נמנעים מהם או מתמחרים את הסיכון בריבית גבוהה יותר.
בנק ישראל ומשרד האוצר טוענים מנגד כי דווקא מידע רחב ואחיד מאפשר קבלת החלטות מדויקת יותר ומקטין מצב שבו עסק נדחה בגלל מחסור במידע או היכרות חלקית. הצעת החוק היא תוצאה של עבודה משותפת בין אגף התקציבים באוצר, משרד המשפטים ובנק ישראל.
אם תאושר סופית במליאת הכנסת, ישראל תצטרף למדינות נוספות בעולם שבהן מאגרי מידע עסקיים משמשים כלי מרכזי להרחבת תחרות בשוק האשראי ולצמצום התלות של עסקים בבנקים הגדולים.
