לחייב בהוצאות את עורכי הדין של התובעים הייצוגיים

עם זאת נראה, כי מוקדם מדי לומר שאכן התחולל שינוי מגמה. אפילו בפסק הדין בענין רנו, למרות הדיון המעמיק והמסקנות הנחרצות של שופטי הרוב (בהובלת השופטת רות רונן) לגבי ההצדקה להשתחרר מכלל המתינות, לא שונה סכום ההוצאות שנפסק בבית המשפט המחוזי, 80,000 שקל, שהוא נמוך משמעותית מסכום העלויות שנטען שחברת רנו נשאה בו - 200,000 שקל.

בשני פסקי דין של בתי משפט מחוזיים, שלכאורה יישמו את פסק הדין בעניין רנו, סכומי ההוצאות שנפסקו היו מתונים עוד יותר. באחד מהם, בענין חברת KSP, למרות ביקורת קשה שבית המשפט מתח על יוזמי הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ולמרות שסכום ההוצאות הריאליות בהן נשאה החברה היה 149,000 שקל, נפסק לזכותה סכום של 35,000 שקל בלבד. ובשני, בענין החברה המפעילה את אתר Ontopo, הסכום שנפסק היה צנוע עוד יותר - 20,000 שקל.

• "גם אם הוא לא ירצה להמשיך אותו"
• עו"ד תבע שותף לשעבר על חוב של 1.2 מ' ש' - וניצח
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שילם 4,200 ש' למוסך על תיקון שלא בוצע - וזה הפיצוי

בהחלטה השנייה, של השופטת יעל וילנר, סכום ההוצאות של מיליון שקל שנפסק נגד יזמי ההליך נראה, על פניו, כסכום משמעותי. אלא שעיון בפסק הדין של בית המשפט המחוזי זה מגלה תמונה אחרת: סכום זה נפסק לטובת עשר חברות נתבעות, שיוצגו בידי שישה משרדי עורכי דין. ההליך נוהל במשך שש שנים, והתקיימו בו 20 ישיבות של חקירות עדים, מתוכן שלוש בחו"ל. פרוטוקול הדיון מונה כ-2,700 עמודים, ופסק הדין עצמו - כמעט 200. מנתונים אלה ברור כי הסכום שנפסק רחוק מאוד מסכום העלויות בו נשאו החברות הנתבעות.

אם כן, המציאות היא שגם כיום חברה שאתרע מזלה והוגשה נגדה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, צפויה לספוג עלויות שלא יכוסו - גם אם יתברר כי הטענות נגדה חסרות כל בסיס וגם אם העלויות יהיו כבדות מאוד. ההשלכות החברתיות והכלכליות השליליות של מציאות זו ברורות. העלויות העודפות של התחביב הישראלי של ייזום תובענות ייצוגיות, משולמות בסופו של דבר על-ידי לקוחותיהן של החברות הנתבעות, ומוסיפות לנטל הכבד של יוקר המחיה.

ויש גם את הפיל שבחדר: השחקן הצפוי לקבל את חלק הארי של השכר בתובענה ייצוגית שהצליחה אינו התובע, אלא עורך הדין שלו. עורך הדין של התובע מחזיק גם במומחיות הנדרשת על מנת להעריך מראש מהם סיכוייו של ההליך, ולהימנע מהגשתו כאשר הם נמוכים. במקרים רבים הוא היזם של ההליך. בנוסף, עורך הדין של התובע הוא גם האחראי על איכות הניהול של ההליך.

הטלת ההוצאות של הליך שכשל על עורך הדין של התובע, במקום או בנוסף לתובע עצמו, מוצדקת מכל הבחינות הללו. בנוסף, צעד כזה יפיג את החשש מהרתעה של אנשים מן השורה מלשמש כתובעים בתובענות ייצוגיות, ויאפשר לפסוק סכומי הוצאות סבירים יותר. ההלכה המשפטית המאפשרת זאת כבר קיימת. אין להסס להשתמש בה.