בנק עולמי חדש לתעשיית הנשק: המערב מקים גוף מימון שיאיץ את מרוץ ההתחמשות

מדינות המערב מחפשות דרך חדשה להתמודד עם אחד החסמים המרכזיים במרוץ ההתחמשות העולמי: מחסור במימון לחברות הביטחוניות. למרות העלייה החדה בתקציבי הביטחון מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, חלק גדול מהיצרניות, ובעיקר ספקיות קטנות ובינוניות, מתקשות לגייס אשראי ולהרחיב את הייצור. על רקע זה הוכרזה בפסגת נאט"ו על הקמת גוף פיננסי חדש, שנועד להזרים הון לתעשייה הביטחונית באמצעות מודל המזכיר את הבנק העולמי.

היוזמה החדשה נקראת Defense, Security and Resilience Bank (DSRB), והיא הושקה על ידי תשע מדינות, בהן קנדה, לוקסמבורג, טורקיה ואוקראינה. המטרה היא להקים מוסד פיננסי בינלאומי שיספק ערבויות להלוואות או יממן ישירות פרויקטים ביטחוניים, תוך ניצול דירוגי האשראי הגבוהים של המדינות החברות כדי לגייס הון בעלויות נמוכות.

הרעיון נשען על מודל הפעולה של מוסדות בינלאומיים כמו הבנק העולמי והבנק האסייתי להשקעות בתשתיות. המדינות יקצו הון ראשוני, והבנק יגייס סכומים גדולים יותר בשוקי ההון בדירוג אשראי גבוה. הכספים ישמשו למימון פרויקטים ביטחוניים ולמתן ערבויות לבנקים מסחריים שמלווים לחברות בתחום.

הגדלת תקציבי הביטחון לא מספיקה

מאחורי המהלך עומדת ההבנה כי הגדלת תקציבי הביטחון לבדה אינה מספיקה. מדינות נאט"ו התחייבו בשנה שעברה להעלות את ההוצאה על ביטחון וביטחון לאומי ל-5% מהתוצר, אך בפועל חלק גדול מהכסף מתקשה להפוך במהירות למפעלים חדשים, לקווי ייצור ולציוד צבאי.

אחד האתגרים המרכזיים הוא צווארי הבקבוק בשרשרת האספקה של התעשייה הביטחונית. חברות רבות מתקשות להרחיב את הייצור בשל מחסור במימון ארוך טווח, במיוחד ספקיות קטנות שמייצרות רכיבים המשמשים הן את השוק האזרחי והן את השוק הצבאי.

במשך שנים נמנעו מוסדות פיננסיים בינלאומיים מהשקעות בתחום הביטחון. שיקולים סביבתיים, חברתיים ואתיים הובילו לכך שתעשיית הנשק סווגה לעיתים לצד ענפים שנחשבו שנויים במחלוקת, ולכן בנקים וגופי השקעה רבים נמנעו מלהעניק לה אשראי. גם כיום, למרות שינוי מסוים בגישה בעקבות המלחמה באוקראינה, חברות רבות בענף עדיין מתקשות להשיג מימון. אמנם בנקים גדולים, בהם ג'יי.פי מורגן וסיטיגרופ, הרחיבו את פעילותם בתחום, אך באירופה מוסדות פיננסיים רבים עדיין נוקטים זהירות.

ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, הוא אחד התומכים המרכזיים ביוזמה. קרני, שכיהן בעבר כנגיד הבנק המרכזי של אנגליה, הוביל בחודשים האחרונים את גיבוש אמנת הבנק יחד עם לוקסמבורג, במטרה ליצור גוף שיוכל להפוך התחייבויות פוליטיות ליכולת ייצור בפועל.

חלק בלתי נפרד מההרתעה הצבאית

לדברי יוזמי המהלך, השאלה כבר אינה רק כמה כסף מוקצה לביטחון, אלא כיצד ניתן להבטיח שהכסף יגיע במהירות למפעלים, לספקים ולפרויקטים אסטרטגיים. לטענתם, מערכת מימון ייעודית עשויה להפוך לחלק בלתי נפרד מההרתעה הצבאית של מדינות המערב.

לצד הקמת הבנק, מדינות נוספות באירופה מנסות להאיץ את שיתוף הפעולה הביטחוני. פינלנד, בריטניה, הולנד ופולין הודיעו בימים האחרונים על הרחבת שיתוף הפעולה בתחומי הרכש וההשקעות בתעשיות הביטחוניות. בשלב הראשון, ארצות הברית, גרמניה ומדינות גדולות נוספות אינן צפויות להצטרף כמייסדות הבנק, אך יוזמי הפרויקט מעריכים כי הן עשויות להצטרף בהמשך, לאחר שהמוסד יחל לפעול. תחומי הפעילות של הבנק אינם מוגבלים לרכישת אמצעי לחימה בלבד. לפי התכנון, הוא יוכל לממן גם הקמת מפעלי תחמושת, השקעות בתחום הסייבר, שדרוג תשתיות ביטחוניות ואף רכישה מחדש של תשתיות אסטרטגיות שנמצאות בידי משקיעים ממדינות הנתפסות כבעלות סיכון גיאופוליטי.

• המלחמה מול איראן מתקרבת לסיום: מה צפוי למניות הביטחון?
• צרפת סוגרת דוכנים של חברות ישראליות בתערוכת נשק

לצד התמיכה, היוזמה מעוררת גם ביקורת. מתנגדים טוענים כי הקמת מוסד פיננסי ייעודי לתעשיית הנשק עלולה לעודד מרוץ חימוש, וכי כבר קיימים מנגנוני מימון משותפים במסגרת נאט"ו והאיחוד האירופי. מנגד, תומכי המהלך טוענים כי הכלים הקיימים אינם מספקים מענה לקצב ההתחמשות הנדרש. לדבריהם, ללא פתרון שיאפשר לחברות לקבל מימון זמין וזול יותר, יהיה קשה לעמוד ביעדי הייצור שהציבו מדינות המערב בשנים הקרובות.

אם היוזמה תצא לדרך כפי שמתוכנן, היא עשויה לשנות את האופן שבו ממומנת התעשייה הביטחונית בעולם. במקום להסתמך בעיקר על תקציבי ממשלה שנתיים ובנקים מסחריים, חברות בתחום יוכלו להיעזר בגוף בינלאומי ייעודי שנועד להבטיח זרימת הון רציפה בתקופה שבה הביקוש לציוד ביטחוני ממשיך לעלות.