
הפסידה נכס של 4.1 מיליון שקל בגלל הודעת וואטסאפ
היא טענה שפחדה לצאת מהבית בגלל המלחמה, אבל באותו היום ממש הגיעה פיזית למשרד של עורך דינה שנמצא בסמוך למקום שבו נערכה התמחרות על הנכס המשפחתי. רשמת ההוצאה לפועל לא התרשמה, ודחתה את בקשתה לבטל את ההתמחרות
המקרה הבא התחיל כמו עוד סיפור של גירושים ופירוק שיתוף רגיל, ונהפך בחודשים האחרונים לדרמה של ממש בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. במרכזו נמצא נכס שהוערך בשווי של 4 מיליון שקל, אשה שרצתה לשמור אותו במשפחה בכל מחיר, ותכתובת וואטסאפ קצרה שהכריעה את הכל.
הכל התחיל עוד ב-2022, כשבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הורה על פירוק השיתוף בזכויות בנכס. ביוני 2025 מונו לתיק כמה כונסי נכסים, וממש מההתחלה ניכר שהחייבת, שמחזיקה ב-40% מהזכויות בנכס, לא משלימה עם התהליך. היא ביקשה להחליף את אחד הכונסים, פעם אחר פעם, ובקשותיה נדחו.
בנובמבר 2025 נקבע שווי הנכס הריק, שהכונסים כבר תפסו בו חזקה, ב-4 מיליון שקל. בין ההצעות שהתקבלו לרכישתו היתה גם הצעה של החייבת עצמה, בסכום של 3.5 מיליון שקל. אלא שההתמחרות שנקבעה ל-5 במרץ השנה נדחתה ברגע האחרון, אחרי שהחל מבצע שאגת הארי, לתאריך חדש: ה-12 במרץ, ב-17:00, בפורמט היברידי: חלק מהמציעים במשרדו הפיזי של הכונס, וחלק בזום.
ביום ההתמחרות עצמו הגישה החייבת בקשה דחופה לדחות שוב את המועד, וטענה בתצהיר שהמלחמה ומצב רפואי קודם גורמים לה למצוקה נפשית קשה שמונעת ממנה לצאת מהבית. הרשמת פני יעקובוביץ דחתה את הבקשה באותו היום, אך הבהירה שהחייבת ובא כוחה יכולים פשוט להצטרף לישיבה מרחוק - כל אחד מהמקום שבו הוא נמצא.
התכתובת שהכריעה הכל
ואז מתחיל החלק המעניין באמת. מהתכתובות שהוצגו לרשמת עולה שבין 16:21 ל-17:37 היו הכונס ובא כוחה של החייבת בקשר רציף. ב-16:45 עדכן עורך הדין שהוא תקוע בפקקים ויגיע באיחור. הכונס השיב לו ב-17:07: "ממתינים לכם", וב-17:14 חזר ופנה אליו: "כולם כאן אמתין לך עוד דקה אחת". דקה אחר כך כתב לו הכונס: "אנחנו מתחילים, תצטרפו מקוון" - ועורך הדין השיב באותו רגע בסמלון של אגודל מורם, כלומר אישור והסכמה.
בפועל, לא נשלח קישור לזום לבא כוח החייבת - טעות שהכונסים הודו בה בעצמם. אבל אף אחד מהצד של החייבת לא ציין את זה בזמן אמת. רק ב-17:32, כשההתמחרות כבר הסתיימה, כתב עורך הדין לכונס שהוא לא קיבל קישור.
הרשמת לא קנתה את הגרסה הזו. בהחלטתה היא כתבה שההתנהלות הזו "עומדת לחובת החייבת 2", והוסיפה כי "מצופה היה ממי שערוך ומוכן ומבקש לעמוד על הצעתו לרכישת הנכס, כי יפנה באופן ייזום אל הכונסים בדרישה ברורה וחד משמעית" לקבלת הקישור, ולא ישלח אגודל מורם ברגע שהמכרז עומד להתחיל בלעדיו.
מה שהכריע את הכף באמת היה מה שקרה אחרי ההתמחרות. באותו יום ממש שבו טענה החייבת שהיא חוששת לצאת מהבית, היא בכל זאת הגיעה פיזית למשרד של עורך דינה, שנמצא ממש ליד משרדו של הכונס, ואף פגשה שם את הכונס עצמו, שהחזיר לה את המקדמה שהפקידה במסגרת ההצעה שלה. הרשמת תהתה בהחלטה: "אם הצליחה החייבת 2 לצאת מביתה... מדוע פשוט לא התייצבה להתמחרות באופן פיזי ובשעה שנקבעה?".
"ניסיון לדחיית הקץ"
הרשמת ציינה גם כי "אין ולא ניתן לקבל" את ההודעה הרפה שנשלחה כחצי שעה אחרי סיום ההתמחרות, וקבעה שכלל הראיות מלמדות על ניסיון של החייבת "לנצל" את הטעות בשליחת הקישור, ולא על מציעה שפעלה בתום לב. לדבריה, כל ההתנהלות של החייבת, כולל ניסיון מאוחר יותר לפנות למציע הזוכה, ולשכנע אותו לרכוש איתה את הנכס במשותף - העלתה חשד של ממש שלא היה בידיה כלל המימון שנדרש כדי לעמוד בהצעתה.
הרשמת קבעה כי לא נפל שום פגם בהתמחרות, ודחתה את הבקשה. הנכס יימכר לזוכה תמורת 4.1 מיליון שקל, כפי שסוכם בהתמחרות. החייבת חויבה בהוצאות משפט בסכום של 6,000 שקל - 4,000 שקל לכונסי הנכסים ו-2,000 שקל למציע הזוכה. הרשמת ציינה בסיום שהיא מודעת "לרגישות הרבה" של החייבת לנכס ולערכו הרגשי, אך הבהירה כי "למרבה הצער, ניסיונותיה של החייבת 2 בעניין זה ברבות השנים לא צלחו, וכך גם עתה".