שומרי הסף חייבים להיות פעילים בפיקוח על חברות ציבוריות

אירועי האי-סדרים הכספיים לכאורה שהתרחשו לאחרונה בחברת סימד ובחברת אוטומקס מציבים תמונת מצב מורכבת, המשנה את תפיסת הפיקוח התאגידי הנהוגה בישראל. על פניו, מדובר בכשלים פיננסיים נקודתיים של חברות ציבוריות אשר גייסו חוב מן הציבור ונקלעו למשברים תזרימיים. ואולם, בחינה של אירועים אלה מעלה שאלות נוקבות ומחייבת בחינה מעמיקה של אחריות הדירקטוריון, רואי החשבון המבקרים, הנאמנים, החתמים, חברות הדירוג ומבקרי הפנים.

סימד: כ-100 מיליון שקל יצאו מהקופה חצי שנה אחרי גיוס של 620 מיליון

סימד וארבע הדרגות: איך (שוב) הפכנו זבל אמריקאי לזהב ישראלי?

אירועים של אי-סדרים כספיים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים אינם יכולים להתרחש בחברות ציבוריות מבלי ששומרי הסף, ובראשם נושאי המשרה, יידרשו לשאלה אלו אמצעים נקטו כדי לזהות, למנוע או לצמצם את הכשל. המציאות מלמדת, כי ההפרדה המובנית בין הבעלות בחברה לבין השליטה המעשית בה, מייצרת פערי מידע משמעותיים. לרוב, הציבור אינו מתעניין ביומיום התפעולי של התאגיד, מתוך הנחה שמנגנוני הפיקוח הקיימים עושים את מלאכתם נאמנה. אולם, "אדישות" זו מנוצלת לעיתים לרעה, תוך העדפת טובתם האישית של בעלי השליטה ונושאי המשרה על פני טובת התאגיד.

תפיסה משפטית חדשה

במקרה של יבואן הרכב אוטומקס, הטענה היא שהוא הציג מצגים בדבר מלאי רכב בשווי של 150 מיליון שקל, כאשר לפי הטענות חלק מהותי ממנו לא היה קיים בפועל, ועל בסיס מצגים אלה גויס אשראי בנקאי רחב. במקרה של חברת סימד (שהפעילה מחנות קיץ בניו-יורק), התגלה לכאורה, כי כספים בסכום מצטבר של עשרות מיליוני דולרים הועברו לתאגידים פרטיים הקשורים לבעלי השליטה (האחים דייוויד ומייקל שאבסלס), וזאת ללא מנגנוני אישור ובקרה מספקים, באופן אשר הוביל, לפי הפרסומים, לאי יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה. שני המקרים מציגים על פניו פער מהותי בין המצגים שהוצגו לשוק לבין המציאות שהתבררה בדיעבד, ומעלים שאלות קשות ביחס לאפקטיביות הבקרה הפנימית ולתפקודם של שומרי הסף.

מגמה זו אינה מתפתחת בחלל ריק. הרגולטור ובתי המשפט אינם מוכנים עוד לקבל התנהלות פסיבית מצד שומרי הסף. במקרה אחר, שבו הושמטו מהדו"חות הכספיים יתרות ספקים בסך 59 מיליון שקל, הוטלה אחריות פיקוחית אישית על המנכ"ל, תוך דחיית הניסיון לגלגל את האחריות לדרגים המקצועיים או להסתמך באופן עיוור על מומחים חשבונאיים.

גם מחוץ לישראל התגבשה בשנים האחרונות תפיסה משפטית, לפיה דירקטוריון אינו נבחן רק לפי השאלה אם אישר את המידע שהובא בפניו, אלא גם לפי השאלה אם הקים מערכת המסוגלת לזהות כשל לפני התפרצותו. השאלה אינה רק מה ידע הדירקטוריון, אלא מדוע לא ידע והאם נקט אמצעים סבירים כדי לדעת.

הממשל התאגידי של 2026 מציב דרישה קונקרטית לצעדים פעילים שיש לנקוט כדי למנוע מקרים של אי סדרים כספיים. פסיקות בתי המשפט, הליכי האכיפה והנחיות הרגולטור מבהירים, כי שומרי הסף, ובפרט הדירקטוריון, מחויבים לפעול באופן אקטיבי בכדי לצמצם את פערי המידע, למפות סיכונים באופן קפדני, ליצור מנגנוני דיווח והתרעה הפיקטיביים ולערוך בקרה מתמשכת אחר נכסי ליבה, תזרימי מזומנים, בטוחות ומערכות מידע.

תוכנית אכיפה אינה מסמך מדף

סימד: כ-100 מיליון שקל יצאו מהקופה חצי שנה אחרי גיוס של 620 מיליוןתוכנית אכיפה פנימית אמיתית אינה מסמך מדף. עליה לכלול זיהוי של סיכוני הליבה של החברה, התאמת נהלי הבקרה לאותם סיכונים, קביעת בעלי אחריות, מנגנוני הסלמה, דיווח תקופתי לדירקטוריון ולוועדותיו ובדיקות אפקטיביות בפועל. בחברה הנשענת על מלאי, נדרשים אימות פיזי והתאמה בין מערכות תפעוליות לדוחות הכספיים. בחברה הנשענת על כספי חוב ציבורי, נדרשים פיקוח על שימוש בכספים, שליטה בחשבונות ובטוחות.

• סימד מוכרת מחנה ב-7 מיליון דולר: עוד צעד בניסיון להציל ערך לנושים
• סימד מבקשת 80 מיליון דולר כדי לפתוח את מחנות הקיץ בארה"ב

נושאי משרה שישכילו להפעיל שיקול דעת עצמאי, לבצע בדיקות נאותות מחמירות, לדרוש אימות פיזי של נכסים, לבחון הסכמי שליטה בחשבונות בנק, ולא להסתמך באופן עיוור על בעלי שליטה או על מצגים פנימיים - יחזקו את יכולתם להראות כי פעלו כנדרש. מנגד, מי שימשיך לנהוג באדישות או בפרוצדורליות ריקה מתוכן, עלול למצוא עצמו נושא באחריות אזרחית, מינהלית ואף פלילית.

עיצומים כספיים, מגבלות כהונה, הרחקה מגופים מפוקחים וחשיפה אישית אינם עוד תרחישים תיאורטיים. הם חלק מארגז הכלים הרגולטורי של שוק ההון המודרני. האחריות המשפטית נבחנת במעורבות הממשית, בפיקוח האקטיבי, בהטמעת מנגנוני הציות בתוך מבנה החברה, וביכולת להראות בדיעבד כי שומרי הסף לא עמדו מן הצד, אלא שאלו, דרשו, בדקו, תיעדו ופעלו.

פרשות סימד ואוטומקס מסמנות שלב נוסף בהתפתחות אחריות שומרי הסף בשוק ההון הישראלי. כאשר חברה ציבורית מציגה לשוק מצגים חשבונאיים, תפעוליים או מימוניים, וכאשר על בסיס מצגים אלה מגויסים כספי ציבור, מערכת הפיקוח אינה יכולה לפעול כמעגלים נפרדים ומנותקים. כל שומר סף נדרש לפעול בתחום אחריותו, אך עליו לעשות זאת מתוך הבנה שתפקידו הוא חלק ממערכת כוללת של הגנה על ציבור המשקיעים.

עו"ד אילן גרזי, ראש מחלקת שוק הון במשרד פרל-כהן; עו"ד בר כהן מן המחלקה (צילום: יח"צ)

• מארק גזית נגד אראל מרגלית: פגע בגיוס, הוליך שולל, הפר הסכם
• ביהמ"ש העליון מאפשר למתקן ההתפלה באשדוד להמשיך לפעול