הנתון הכלכלי הטוב שמגיע עם כוכבית: הגירעון ירד, מה הסיבה?

נתוני התקציב של יוני טובים. אפילו טובים מאוד ביחס לסביבה שבה המשק פועל: מלחמה, הוצאות ביטחון גבוהות, אי ודאות מדינית, תנודתיות בשקל ושוק מקומי שעדיין עובד תחת מגבלות. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-3.3% מהתוצר, לעומת 3.7% במאי, והגירעון מתחילת השנה עומד על 6.8 מיליארד שקל בלבד, מול 32.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

זו בשורה חיובית לשוק האג"ח, לשקל ולבנק ישראל. גירעון נמוך יותר פירושו פחות צורך בגיוס חוב, פחות עומס על תשואות האג"ח, ופחות סיכון שהמדיניות הפיסקלית תפריע לירידת הריבית. זה גם מחזק את הטענה שהמשק הישראלי גמיש מאוד, ומצליח לייצר הכנסות גבוהות גם בתקופות שבהן ההוצאה הביטחונית עולה.

אבל הנתון הזה דורש קריאה זהירה. השיפור בגירעון מגיע משני כיוונים: הכנסות גבוהות, והוצאות שעדיין צומחות בקצב מתון יחסית. ההכנסות ביוני עמדו על 45.7 מיליארד שקל, ומתחילת השנה על 307 מיליארד שקל, עלייה של 11.4% לעומת המחצית הראשונה של 2025. ההכנסות ממסים לבדן הגיעו ביוני ל-45.2 מיליארד שקל, ובמחצית הראשונה ל-297 מיליארד שקל - גידול מצטבר של 14.4% בהגדרות התקציב.

המסים חזקים - אבל המקור חשוב

החלק המעודד ביותר הוא שהשיפור אינו מגיע רק ממס קנייה על רכב. המסים הישירים עלו חזק: ביוני הם הסתכמו ב-26.8 מיליארד שקל, ובמחצית הראשונה ב-181.7 מיליארד שקל. זה אומר שיש עדיין פעילות גבוהה בשוק העבודה, בהייטק, בפיננסים ובחברות. ההכנסות מניכויים עלו, גביית מס חברות ועצמאים חזקה, וגם שוק ההון תרם: גבייה ברוטו של 1.6 מיליארד שקל ביוני, מול מיליארד שקל ביוני 2025.

הנתון הזה חשוב יותר מהכותרת על הגירעון. כאשר מסים ישירים גדלים, זה בדרך כלל מעיד על רווחיות, שכר, פעילות עסקית והכנסות הון. זה בסיס טוב יותר ממס חד פעמי או יבוא נקודתי. לכן יש כאן מסר מאקרו חיובי: המשק, במיוחד החלקים החזקים שלו, עדיין מייצר הכנסות.

ועדיין, חלק משמעותי מהזינוק ביוני מגיע גם מרכב. מס קנייה על יבוא הגיע ל-3.1 מיליארד שקל ביוני, לעומת 1.7 מיליארד שקל ביוני 2025, עלייה ריאלית חדה. הסיבה המרכזית היא יבוא גבוה של כלי רכב ושחרור מהמכס, בין היתר בגלל דולר נמוך ובסיס השוואה חלש מהמלחמה ביוני שעבר. במצטבר מתחילת השנה, מס קנייה יבוא עלה בצורה מתונה בהרבה. כלומר, יוני נראה חזק במיוחד, אבל חלק מהחוזקה הזו קשור לעיתוי ולמלאים.

גם באוצר מציינים שהגבייה במחצית הראשונה כמעט תואמת את התחזית המעודכנת: התחזית למחצית עמדה על 294.5 מיליארד שקל, והגבייה בפועל הגיעה ל-297 מיליארד שקל - סטייה של פחות מ-1%. זה אומר שהחודש היה חזק, אבל התמונה החצי-שנתית פחות דרמטית מהכותרת. עדיין טובה, עדיין מעל מגמה, אבל פחות "נס תקציבי" ויותר שילוב של משק חזק, עיתוי גבייה ורכב.

הסיכון עובר לצד ההוצאות

בצד ההוצאות התמונה מורכבת. הוצאות הממשלה ביוני הגיעו ל-54.3 מיליארד שקל, ומתחילת השנה ל-313.8 מיליארד שקל - עלייה של 1.9% בלבד לעומת התקופה המקבילה. זה נמוך בהרבה מקצב הגידול שתוכנן בתקציב, שעמד על 7.4%. על פניו, זו משמעת תקציבית. בפועל, חלק מזה קשור גם לביצוע חסר במשרדים אזרחיים וכלכליים, בזמן שמערכת הביטחון דווקא גדלה ב-8.7%.

כאן נמצא הסיכון להמשך השנה. המחצית השנייה צפויה להביא האצה בהוצאות הממשלה. אם מערכת הביטחון תקבל תוספות נוספות, ואם משרדים שנמצאים בפיגור ביצוע יתחילו להוציא יותר, הגירעון יכול לטפס מחדש. זו הסיבה שביזפורטל כבר כתב בעבר שהכנסות המסים מצילות את התקציב, אבל ההמשך תלוי ביכולת הממשלה לשמור על מסגרת ההוצאות. להרחבה: הכנסות המסים שוב הצילו את התקציב - הגירעון ירד ל-3.8% מהתוצר.

• חלש או חזק? בדיסקונט טוענים שהחשבון השוטף מציג תמונה חזקה
• הגירעון השנתי 3.75% מהתוצר; הגירעון במאי 8.3 מיליארד שקל

מבחינת בנק ישראל, הנתונים האלה מקלים על ההחלטות הבאות. גירעון של 3.3% נראה טוב יותר מהתחזיות המוקדמות, במיוחד מול יעד גירעון של 4.9% בתקציב, ועשוי לתמוך באמון בשוק האג"ח ובשקל. עם זאת, בבנק יסתכלו גם על איכות השיפור: כמה ממנו מגיע מפעילות אמיתית ומתמשכת, וכמה מרכב, עיתוי גבייה וביצוע חסר של הוצאות. אם האינפלציה תמשיך להתמתן והשקל יישאר יציב, הנתון הזה מחזק את התנאים להמשך הורדות ריבית, אך ההכרעה תגיע מהחיבור בין תקציב, מחירים ושוק העבודה.

הנתון של יוני חיובי למשקיעים. הוא טוב לאג"ח הממשלתיות, טוב לתפיסת הסיכון של ישראל ויכול לתמוך בשקל, אבל החודשים הבאים יקבעו אם ישראל באמת בדרך לגירעון נמוך מהיעד או שמדובר בחלון נוח לפני עלייה מחודשת בהוצאות. בינתיים, ההכנסות חזקות, המשק מחזיק מעמד, והמבחן עובר לממשלה - האם היא תדע לשמור על היתרון שנוצר במחצית הראשונה.