הבורסה שלא נרדמת: איך המסחר בעולם נע לעבר מתכונת של 24 שעות ביממה

דרום קוריאה הפכה השבוע לזירה הבולטת של מגמה שמשנה את פני שוקי ההון: היא פתחה מסחר ספוט במטבע שלה, הוון, מול הדולר לכמעט 24 שעות ביום בימי חול. עד כה נסחר הוון בחלון מצומצם יחסית, וההרחבה נועדה בין היתר לקדם יעד ותיק של סיאול - שדרוג למעמד של שוק מפותח במדד MSCI. ספק המדדים ציין בעבר את שעות המסחר המוגבלות ואת קשיי הסליקה של הוון בתור חסמים מרכזיים לשדרוג.

העיתוי טעון. הוון נחלש בכ-6% מתחילת 2026 והגיע לשפל של יותר מעשור, סביב 1,554 יחידות לדולר, רמה שלא נראתה מאז 2009. מאחורי החולשה עומדים מכירת מניות מצד משקיעים זרים ודולר חזק ברחבי העולם. סיאול מהמרת שחלון מסחר רחב יותר ימשוך הון גלובלי חזרה. יש לה על מה להישען: הרחבת שעות קודמת ב-2024 העלתה את נפח המסחר היומי הממוצע בוון בכ-45%, קפיצה שממחישה כמה ביקוש כבוש קיים מחוץ לשעות המקובלות.

קוריאה רחוקה מלהיות לבד. בשווקים המפותחים מצטברת שורה של מהלכים שכולם מצביעים לאותו כיוון - צמצום הזמן שבו השוק סגור. בורסת NYSE Arca קיבלה אישור מרשות ניירות ערך האמריקאית להארכת המסחר ל-22 שעות ביום, כשההשקה צפויה בהמשך השנה. נאסד"ק הגישה בקשה משלה למסחר של 23 שעות ביממה, מהלך שנוי במחלוקת שממתין עדיין לאישור הרשות ומתוכנן למחצית השנייה של 2026. במקביל, שחקנית חדשה בשם 24X National Exchange כבר פועלת בפועל במתכונת של 23 שעות בחמישה ימי מסחר, וגייסה השקעה מקבוצת שינהאן הקוריאנית.

מי דוחף את המסחר אל תוך הלילה

ההיגיון מאחורי המרוץ הזה מובן. משקיעים באסיה ובאירופה מבקשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו, לפרסומי דוחות ולאירועים גיאופוליטיים שקורים הרבה אחרי שוול סטריט ננעלת. המשקיע ביפן או בסינגפור שרוצה להגיב לדוח כספי אמריקאי בזמן אמת נאלץ עד כה להמתין שעות ארוכות עד פתיחת המסחר בניו יורק, וספג בדרך את הסיכון של פער פתיחה חד למחרת. הביקוש הזה כבר תורגם לתשתית פעילה בשטח.

הברוקרים הגדולים - צ'רלס שוואב, רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס - כבר מציעים מסחר לילה במתכונת של 24 שעות בחמישה ימים. שוואב לבדה פתחה יותר מ-1,100 מניות למסחר במערכת thinkorswim שלה. מאחורי הקלעים פועלת פלטפורמת Blue Ocean ATS, שנפח המסחר הלילי שדרכה חצה את רף מיליארד הדולר ביום. נתון אחד ממחיש מיהו הקהל שמניע את התופעה: כ-70% מפעילות הלילה מגיעה מאזור אסיה-פסיפיק. כלומר, הביקוש שמכתיב את קצב ההתרחבות מגיע ברובו מחוץ לגבולות ארצות הברית, והוא זה שהופך את הארכת השעות מניסוי שולי למרוץ תחרותי בין הבורסות הגדולות על נתח מהמסחר הגלובלי. כל בורסה שתישאר מאחור עלולה לראות את הנזילות זולגת אל מתחרה שמציעה גישה רחבה יותר.

הקפיצה הגדולה: מניות שנסחרות בבלוקצ'יין סביב השעון

הארכת שעות המסחר היא צעד אבולוציוני. השלב הבא, הפוטנציאלי הרבה יותר מרחיק לכת, כבר מבצבץ - מסחר רציף לחלוטין דרך טוקניזציה של מניות. הרעיון פשוט להסבר ומורכב ליישום: יצירת ייצוג דיגיטלי של מניה על גבי רשת בלוקצ'יין, שנסחר 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, בלי תלות בשעות הפתיחה של בורסה מסורתית ובלי מנגנוני הסליקה האיטיים שלה.

שווה להבין מה בעל הטוקן באמת מחזיק. ברוב המודלים הפועלים היום, הטוקן אינו המניה עצמה אלא ייצוג דיגיטלי שלה, שמגובה במניה אמיתית המוחזקת בנאמנות אצל צד שלישי ביחס של אחד לאחד. מול כל טוקן שנסחר על הרשת שמורה מניה פיזית בחשבון משמורת, והטוקן מקנה לבעליו חשיפה כלכלית לתנודת המחיר של אותה מניה, ולעיתים גם זכויות נלוות כמו דיבידנד. ההבדל המהותי מול המניה הרגילה נעוץ באופן ההחזקה והמסחר, ופחות בשווי הכלכלי שמאחורי הנכס. מי שקונה טוקן אינו רשום בהכרח בפנקס בעלי המניות של החברה, אלא נשען על ההתחייבות של המנפיק להחזיק את המניה בגיבוי מלא.

ההבדל הבולט ביותר טמון בסליקה. במערכת האמריקאית המסורתית עוברת עסקת מניה דרך מסלקה מרכזית, ה-DTCC, ומתיישבת במתכונת של יום עסקים אחד אחרי ביצוע העסקה. בפרק הזמן הזה מתנהל תיווך בין הצדדים, וכספי העסקה והבעלות על הנייר עוברים דרך שרשרת של גופים. בבלוקצ'יין, לעומת זאת, העברת הבעלות על הטוקן וההתחשבנות הכספית מתרחשות כמעט מיידית ומתועדות ברשת המבוזרת עצמה, בלי צורך במסלקה מרכזית שמתווכת בין הצדדים. התוצאה היא סליקה מהירה בהרבה, זמינות של הנכס בכל שעה, ופוטנציאל לצמצום עלויות תפעול. בזה בדיוק טמונה ההבטחה שמושכת אל התחום גם ברוקרים חדשניים וגם בורסות ותיקות.

הזירה כבר חיה. בורסת קראקן השיקה בשיתוף חברת Backed את מוצר xStocks, ובו כ-60 מניות מטוקנות שנסחרות ברציפות על רשת סולנה, כשכל טוקן מגובה במניה אמיתית ביחס של אחד לאחד. רובינהוד מצידה השיקה מניות מטוקנות למשקיעים באירופה, והיצע הטוקנים שלה התרחב במהירות ליותר מ-2,000 נכסים על גבי רשת ארביטרום. השאיפה של השחקניות האלה זהה: להביא את חוויית הקריפטו, שבה השוק לעולם פתוח, אל עולם המניות המסורתי.

• האיטלקית שאוספת אפליקציות גוססות זינקה 40% ביום הראשון בנאסד"ק
• חודש יולי נחשב חזק לנאסד"ק - האם הפעם זה יהיה שונה?

הכמה: שוק שקפץ ב-257% ותחזיות בטריליונים

המספרים ממחישים את קצב הצמיחה. שוק הנכסים המטוקנים בעולם האמיתי, המכונה RWA, זינק מכ-5.4 מיליארד דולר בסוף 2025 להערכות שנעות בין 19 ל-31 מיליארד דולר במחצית 2026 - עלייה של כ-257% בתוך חצי שנה בלבד. את עיקר המשקל נושאות איגרות חוב ממשלתיות מטוקנות, בהיקף של כ-13 מיליארד דולר, בעוד המניות המטוקנות עדיין נתח קטן יחסית של כ-487 מיליון דולר. הפער הזה מלמד שהמוסדות מקדימים את הקהל הרחב: הם בחרו להתחיל דווקא בנכס הסולידי, אג"ח ממשלתי, ולהשאיר את המניות התנודתיות יותר לשלב מאוחר יותר.

גופים מוסדיים כבדים כבר בפנים. קרן BUIDL של בלאקרוק מנהלת כ-2.5 מיליארד דולר, וקרן BENJI של פרנקלין טמפלטון מחזיקה כ-2 מיליארד. הצטרפות של שמות בסדר גודל כזה מעניקה למגמה חותמת של רצינות מוסדית, והופכת אותה מניסוי של חברות קריפטו לתחום שגם ענקיות ניהול הנכסים הוותיקות רואות בו הזדמנות אמיתית. עצם הבחירה של הגופים האלה לנתב נכסים אמיתיים אל הבלוקצ'יין משדרת אמון בתשתית ומזרזת את אימוצה על ידי אחרים בענף.

ומה קדימה? כאן נדרשת זהירות, שכן מדובר בהערכות עם טווח רחב מאוד. חברת הייעוץ מקינזי מעריכה שהשוק יגיע לכ-2 עד 4 טריליון דולר עד 2030. קבוצת BCG מציגה טווח נדיב הרבה יותר, של 9 עד 16 טריליון דולר לאותו יעד. סטנדרד צ'רטרד מרחיקה עוד יותר ומדברת על עד 30 טריליון דולר עד 2034. הפער העצום בין התחזיות מלמד בעצמו כמה מוקדם השלב וכמה גדולה אי-הוודאות סביב הקצב שבו האימוץ יתרחב. את המספרים האלה כדאי לקרוא בתור תרחישים אפשריים ולא כנתון ודאי, שכן כל אחד מהם נשען על הנחות שונות לגבי קצב הרגולציה, היקף האימוץ המוסדי ובשלות הטכנולוגיה.

הרגולציה כצומת הכרעה

מרשות ניירות ערך האמריקאית עלה מסר חד מפי הנציבה הסטר פירס, שהבהירה כי נייר ערך מטוקן נותר נייר ערך לכל דבר וכפוף לכללים המקובלים. המשמעות המעשית היא שהמעטפת הטכנולוגית החדשה אינה פוטרת את המנפיקים מחובות הגילוי, הרישום והפיקוח שחלות על כל נייר ערך רגיל. עמדה כזו מציבה גבול ברור לשחקנים שקיוו שהבלוקצ'יין יאפשר להם לעקוף את מסגרת הפיקוח הקיימת, ומבהירה שהדרך אל שוק מטוקן רחב עוברת דרך הרגולטור ולא סביבו.

באירופה המצב מורכב יותר. רובינהוד קיבלה רישיון MiCA ראשון בליטא, מסגרת הרישוי האירופית לנכסי קריפטו, מהלך שהעניק לה דריסת רגל רגולטורית ביבשת. ובכל זאת, רשות ניירות ערך האירופית ESMA הזהירה שמניות מטוקנות עלולות להטעות משקיעים ולטשטש את ההבחנה בין החזקה במניה אמיתית ובין חשיפה סינתטית שמאחוריה מבנה משפטי אחר. בנק ליטא אף פתח בבחינה של המהלך. המתח בין הרצון לעודד חדשנות ובין הצורך להגן על המשקיע יעצב במידה רבה את קצב ההתקדמות של התחום כולו, ויכתיב אילו מוצרים יגיעו לקהל הרחב ומתי.

• בנק אוף אמריקה פסימי: "ה-S&P 500 עלול לרדת מפה כ-5% עד סוף השנה"
• איזי-ג'ט בדרך למחיקה מהבורסה בלונדון? קרן קסטלייק מציעה 6.9 מיליארד דולר

לצד ההבטחה מצטברים סיכונים ברורים. נזילות דלה בשעות הלילה עלולה להגדיל תנודתיות ולייצר פערי מחיר חדים, מפני שמעט קונים ומוכרים פעילים בשעות הקטנות של הלילה, וכל פקודה גדולה יחסית מזיזה את המחיר יותר מהרגיל. ריבוי פלטפורמות ורשתות מייצר פיצול נזילות, שמפזר את היצע המסחר בין זירות שונות ומקשה על גילוי מחיר יעיל ואחיד. ובמניות המטוקנות עצמן קיים חשש לבלבול בקרב משקיעים שאינם מבחינים בין הנכס הדיגיטלי ובין המניה שמאחוריו, ועלולים לייחס לטוקן זכויות שאין לו. עדיין, שלושה כוחות דוחפים את הגלגל קדימה: הביקוש האסייתי הגובר, התחרות ההולכת ומתחדדת בין הבורסות, ומודל הקריפטו שהוכיח כי שוק פתוח תמידית הוא אפשרי מבחינה טכנולוגית.

להרחבה: מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

להרחבה: ממניות לטוקנים: נאסד"ק רוצה לשכתב את וול סטריט

להרחבה: מהפכת הטוקניזציה - הדבר הגדול הבא בקריפטו