בורסת הנאסד"ק מגישה לראשונה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית, ה-SEC כדי שתאפשר לה להתחיל במסחר בניירות ערך שיונפקו כטוקנים. הדבר הזה יכול לשלב בין שוק ההון המסורתי כמו שאנחנו מכירים אותו יחד עם עולם הבלוקצ'יין - הקריפטו. אם הבקשה תאושר, זו תהיה הפעם הראשונה שניירות ערך "מוטוקננים" ייסחרו בבורסה מרכזית בארצות הברית.

הבקשה של הבורסה הוגשה ימים ספורים אחרי שה־SEC פרסמה את "סדר היום הרגולטורי" שלה, שזה מסמך חצי־שנתי שבו מפרטת הרשות את התחומים שבהם היא מתכוונת להתמקד בתקופה הקרובה.המסמכים שהיא מפרסמת גם מסמנים לשחקנים בשוק איזה נושאים יעמדו במוקד העשייה הרגולטורית של הרשות, כדי שהמוסדות הפיננסיים, חברות יוכלו להיערך לשינויים הצפויים במידה ויקודמו. באג'נדה של הרשות פורסמו דיונים על תיקוני חקיקה שיכולים לאפשר מסחר בנכסי קריפטו גם בזירות רשמיות. נאסד"ק שבמהות שלה היא בורסה דיגיטלית (אין שם 'רצפת' מסחר כמו שיש בבורסת ניו יורק ובבורסת שיקאגו) מיד קפצה על הרעיון וביקשה מהרשות לאפשר מסחר במניות ובמוצרים נסחרים (ETPs) "בצורתם המסורתית או הטוקניזטיבית", כשהרעיון המרכזי מאחורי הבקשה הוא לאפשר למשקיעים לבחור אם להחזיק ניירות ערך רגילים או את הגרסה הדיגיטלית שלהם וזאת מבלי לשנות את מנגנון המסחר, הניטור או הדיווח.

מה קורה היום כשאתם קונים מניה? איפה זה נרשם? 

שאלתם את עצמכם את השאלות האלה אי פעם? כיום, כשאתם קונים מניה בבורסה, העסקה מתבצעת מיידית ברמת המחיר כלומר המערכת מצמידה את הקונה והמוכר ומבצעת התאמה. אבל העברת הבעלות בפועל מתבצעת רק אחרי תהליך שנקרא "סליקה". בארה"ב, הסליקה מתבצעת דרך גוף מרכזי בשם DTCC, שמוודא שהכסף עבר מצד אחד והמניה מצד שני. התהליך הזה נמשך בדרך כלל 2 ימי עסקים (T+2), ובמהלכו מעורבים ברוקרים, בנקים, נאמנויות וחברות סליקה. המשמעות היא שהמשקיע אמנם רואה את המניה בחשבון כמעט מייד, אבל הבעלות הרשמית נרשמת רק בסוף התהליך, אחרי שכל הצדדים השלישיים ביצעו את ההתאמות. (אגב, בשנה האחרונה יש רפורמה לקצר את ה-T+2 לסטנדרט של T+1 ובהמשך לצורה מיידית, גם ברמה המוסדית). המנגנון הזה נועד לשמור על אמינות ובטיחות במערכת, אבל הוא מורכב, יקר ולעיתים גם יוצר סיכון תפעולי אם אחד הצדדים לא עמד בהתחייבות.

במודל של טוקניזציה, זה עובד קצת אחרת. ברגע שהמניה מונפקת גם כטוקן דיגיטלי על בלוקצ'יין, אפשר להעביר אותה ישירות בין ארנקים דיגיטליים של קונה ומוכר. הבלוקצ'יין עצמו שאם ננסה לפשא את זה הוא כמו פנקס דיגיטלי מבוזר שמתוחזק על ידי רשת מחשבים גלובלית (תארו לעצמכם פנקס שבו כולם רושמים כל טרנזקציה שקורית בכל הרשת), הפנקס הזה משמש כספר הבעלות הרשמי, שמתעדכן בזמן אמת ושומר על שקיפות ואמינות שאי־אפשר לזייף. במקום שהמידע ינוהל אצל גוף מרכזי, כל פעולה נרשמת ומאומתת על ידי כל המשתתפים ברשת, ככה גם אין צורך להמתין כמה ימים עד שהגוף הבלעדי ירשום את הפעולה או לערב מתווכים שיבצעו את זה. חוזים חכמים יכולים גם לדאוג שהכסף יעבור והטוקן יעבור באותו רגע, באופן אוטומטי ומסונכרן ביניכם לבין הקונה או להיפך.

• הנאסדק עלה 0.4% וסגר בשיא חדש; טסלה עלתה 7%
• שורט סקוויז הזניק את אופן דור ב-80%; הנאסדק עלה 0.7%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המניה תקבל בעצם ייצוג דיגיטלי על גבי הבלוקצ'יין שזאת תהיה יחידת מידע שלא ניתן לשנות או לזייף, ותתעדכן בזמן אמת. במקום להמתין יומיים עד שהמערכת המרכזית תסיים את המשימה, ההעברה תתבצע מיידית. החוזה החכם שמנהל את הטוקן מבצע את ההחלפה בין כסף לנייר ערך ברגע אחד, בלי צורך באותה שרשרת מתווכים.

בפועל תוכלו להרגיש את זה בפשטות של חווית המסחר ובעיקר במהירות שתהיה. פעולות כמו חלוקת דיבידנד, הצבעות אסיפה או העברת מניות יוכלו להתבצע בצורה אוטומטית באמצעות חוזים חכמים, בלי תלות בגופים מתווכים. עם זאת, חשוב להדגיש שהטכנולוגיה לא משנה את מהות הזכויות: הטוקן מעניק את אותן זכויות הצבעה, דיבידנד או בעלות בדיוק כמו מניה רגילה. השינוי הוא רק בדרך שבה העסקאות נרשמות ומתבצעות בפועל.

ומה לגבי מסחר 24/7? לפחות בשלב הזה, הנאסד"ק מתכוונת לשמור על זמני הפעילות הרגילים של הבורסה. כלומר, הטוקניזציה לא צפויה לפתוח את השוק למסחר מסביב לשעון גם אם טכנולוגית אין מגבלה כזו. ייתכן שבעתיד נראה הארכת שעות או מעבר למסחר רציף, אבל כדי שזה יקרה נדרשים גם שינויים רגולטוריים וגם התאמות במערכות הפיקוח והסליקה.

• פולין מזניקה מטוסי קרב בשל חדירת מל"טים; הרוסים מתגרים?
• פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

הקריפטו כבר לא 'מאוס' אצל המוסדיים

המהלך מתרחש ברקע שינוי גישה רגולטורי ברור שקורה בשנים האחרונות בארצות הברית. יו"ר ה־SEC החדש, פול אטקינס, פועל לצמצם חסמים ולהתאים את הכללים לנכסים דיגיטליים, מהלך שמייצג ניצחון עבור תעשיית הקריפטו ששנים דרשה "כללים מותאמים" שישלבו אותה עמוק יותר במערכת הפיננסית. עם זאת, לא כולם מתלהבים: הפורום הכלכלי העולמי התריע לאחרונה מפני היעדר סטנדרט עולמי ומחסור בנזילות מספקת, וההתאחדות העולמית של הבורסות קראה לרגולטורים "לבלום את המרוץ" למעבר לטכנולוגיות מבוססות קריפטו. גם בתוך ה־SEC נשמעים קולות זהירים הקומישנרית הסטר פירס הבהירה כי גם ניירות ערך טוקניזטיביים כפופים לחוקי ניירות הערך הקיימים ולא יוכלו לעקוף אותם.

בהתחייחסות שפרסם נשיא בורסת הנאסד"ק, טל כהן, הוא תיאר את המהלך כ"הזדמנות יוצאת דופן להאיץ את זמני הסליקה, לייעל תהליכים ולשפר את היעילות בשוק". חסידי הטוקניזציה טוענים שמדובר בטכנולוגיה שתוכל לשפר את הנזילות במערכת הפיננסית ולייעל את מנגנוני הסליקה והדיווח. המגמה הזאת כבר התחילה מחוץ לבורסות המסורתיות - בורסות קריפטו כמו קוינבייס (COIN) ובנקים גדולים דוגמת בנק אוף אמריקה (BAC) וסיטיגרופ (C) כבר בוחנים השקת נכסים טוקניזטיביים, ואף אפשרות של הנפקת מטבעות יציבים.

החזון המלא של נאסד"ק צפוי להתממש לכל המוקדם בסוף הרבעון השלישי של 2026, בכפוף להקמת תשתית מתאימה על ידי חברת הסליקה המרכזית. המשמעות היא שמשקיע אמריקאי יוכל לרכוש מניה רגילה ולבחור כי אם הסליקה תתבצע בגרסה טוקניזטיבית מבלי לשנות את תהליך ההזמנה, התמחור או הניטור או בדרך הרגילה והמוכרת.

בלאקרוק לוקחת יוזמה

בזמן שבורסת הנאסד"ק מבקשת להכניס את הטוקניזציה למערכות המסחר של הבורסה, בלאקרוק שהיא ממנהלות הנכסים הגדולה בעולם ומנהלת כ-12.5 טריליון דולר בנכסים (נכון לדיווח שלה לרבעון השני של 2025) מתכננת צעד משלים: להפוך את אחד הכלים הפופולריים ביותר בוול סטריט, קרנות הסל (ETF), לנכס דיגיטלי על בלוקצ'יין. לפי דיווח של בלומברג, בלאקרוק בוחנת איך היא יכולה להנפיק גרסאות טוקניזציה של קרנות סל שיגובו במניות ונכסים אחרים.

בלאקרוק כבר הראתה שהיא יודעת לקחת מוצרים מסורתיים ולהנגיש אותם לעולם הבלוקצ'יין. ב־2024 היא השיקה את BUIDL, קרן שוק כספים שהונפקה כטוקן דיגיטלי. קרן שוק כספים היא קרן נאמנות סולידית שמחזיקה נכסים קצרים ובטוחים יחסית, כמו מק"מ או פיקדונות, ומאפשרת למשקיעים להחנות מזומן ולקבל עליו ריבית עם נזילות כמעט מלאה. בלאקרוק בעצם הפכה את הקרן הזו ליחידת מידע דיגיטלית על גבי בלוקצ'יין, מה שאפשר למשקיעים להחזיק את הקרן בצורה של טוקן, ליהנות מאותן זכויות ונזילות אבל גם להשתמש בה בתוך מערכות קריפטו, למשל כבטוחה או להעביר אותה בין ארנקים דיגיטליים. המוצר הזה צבר במהירות מיליארדים והוכיח שיש ביקוש אמיתי לנכסים מסורתיים בגרסה דיגיטלית.

עכשיו בלאקרוק רוצה לקחת את זה שלב קדימה - לא רק קרנות שוק כספים, אלא גם קרנות סל (ETF), שהן אחד הכלים הפופולריים ביותר בוול סטריט. לפי דיווחים, החברה בוחנת איך אפשר להנפיק גרסאות טוקניזציה של קרנות סל שיגובו במניות ונכסים אחרים. טוקניזציה של ETF תאפשר מסחר כמעט רציף, אפשרות להחזיק חלקים קטנים יותר מהקרן (מה שמנגיש אותה גם למשקיעים קטנים), והעברה פשוטה של יחידות ההחזקה בין פלטפורמות דיגיטליות.

מאחורי המהלך הזה עומד החזון של מנכ"ל בלאקרוק, לארי פינק, שמדבר כבר שנים על האפשרות שכל נכס פיננסי - ממניה ועד נדל"ן - יקבל בסופו של דבר ייצוג דיגיטלי על בלוקצ'יין. מבחינתו, הטכנולוגיה הזאת יכולה להפוך את המערכת הפיננסית לשקופה, יעילה ונגישה הרבה יותר. כשמנהלת נכסים שמחזיקה מעל 12 טריליון דולר מובילה מהלך כזה, השוק לא יכול להתעלם: מה שנראה עד לא מזמן רעיון תיאורטי של חובבי קריפטו הופך לאסטרטגיה של המוסדות הגדולים ביותר בוול סטריט.