פער של 100 מיליון שקל: קיסו מתלבטת אם לצאת להנפקה בת"א
רשת המסעדות האסייתיות, שעשויה להיות הראשונה מסוגה שנסחרת בבורסת תל אביב, מגלה מרחק גדול בין השווי שאליו כיוונה לבין ההצעה של הגופים המוסדיים. הקושי למצוא משקיע עוגן מטיל צל על העסקה, בזמן שרשת המסעדות מציגה צמיחה בהכנסות וברווח
הכל שאלה של מחיר. רשת המסעדות קיסו, שעשויה להפוך לרשת המסעדות הראשונה שתירשם למסחר בבורסה בתל אביב, בוחנת בימים אלה אם לדחות את ההנפקה המתוכננת שלה או לוותר עליה, על רקע מחלוקת בשווי בין החברה לבין הגופים המוסדיים. הפער בין הצדדים גדול.
החברה כיוונה לשווי של כ-400-450 מיליון שקל לפני הכסף. מנגד, הגופים המוסדיים הציעו להשקיע לפי שווי נמוך יותר, של כ-300 מיליון שקל לפני הכסף, נמוך לפחות בכ-25% מהמספר שאליו שאפה קיסו. הפער הופך את השלמת ההנפקה למאתגר, ומעמיד בסימן שאלה את עצם היציאה למהלך.
הרקע לתמחור נעוץ גם בהיסטוריה הקצרה של החברה בשוק הפרטי. לפני כשנה השקיעה בקיסו קבוצת משקיעים סכום של 45 מיליון שקל, לפי שווי של כ-180 מיליון שקל. מאז יותר מהוכפל השווי שאליו מכוונת הרשת, מהלך שהמוסדיים מתקשים לאמץ במלואו בעת התמחור הנוכחי.
במסגרת ההנפקה תכננה קיסו לגייס קרוב ל-90 מיליון שקל מתוך הסכום שיוזרם, כ-36 מיליון שקל יועדו לצרכים תפעוליים, ובהם פתיחת מסעדה חדשה ברחובות והרחבת הפעילות בקריית אונו, שבה ממוקם אחד הסניפים המובילים של הרשת מבחינת מחזור ההכנסות.
הכנסות של 307 מיליון שקל ורווח בצמיחה
ב-2025 הסתכמו הכנסות הרשת בכ-307 מיליון שקל, כשכ-41% מהן הגיעו ממשלוחים וכ-59% מישיבה במסעדה. השילוב בין פעילות דיגיטלית מתרחבת לבין חוויית מסעדה קלאסית, מעיד על יכולת החברה להתאים את עצמה להרגלי הצריכה המשתנים. הרווח הנקי עלה לכ-25 מיליון שקל, לעומת כ-16 מיליון שקל בשנה שקדמה, גידול משמעותי בשורה התחתונה. הנפקה לפי שווי של 400 מיליון שקל מבטאת מכפיל רווח של 16 - לא זול לתחום המסעדנות החדש בבורסה, למרות שהחברה צומחת. שווי של 300 מיליון שקל מבטא מכפיל רווח של 12, ובהינתן הצמיחה המוסדיים מרגישים איתו נוח.
החסם המרכזי שמעכב את מהלך ההנפקה הוא הקושי לאתר משקיע עוגן שיסכים להזרים סכום של 30 עד 40 מיליון שקל. משקיע מסוג זה מעניק להנפקה יציבות ואמון, ובלעדיו קשה יותר לשכנע גופים נוספים להצטרף. אלא שאף מוסדי גדול לא רוצה להיות הראשון ובטח שלא בסכום הזה.
חלק מהבעיה נובע גם מהיקף ההנפקה עצמו: גופים מוסדיים גדולים פחות נמשכים לגיוסים שנראים מבחינתם קטנים, משום שהם פחות סחירים ומצריכים תשומת לב שאינה תמיד מצדיקה מבחינתם את גודל ההשקעה. הם מעדיפים הנפקות של מאות מיליונים.
