הכללים שצרפת קידמה עלו לה ביותר ממיליארד אירו

הכללים שצרפת קידמה במסגרת קרן החימוש האירופית צמצמו את היקף המימון שקיבלה בעצמה. פריז ביקשה לקבל הלוואות בהיקף גדול יותר, אך חלק מהפרויקטים שהגישה נפסלו משום שכללו חברות ורכיבים בריטיים שאינם עומדים בתנאי הזכאות.

קרן SAFE

הסיפור התרחש סביב קרן SAFE, מנגנון בהיקף של 150 מיליארד אירו שהקים האיחוד האירופי כדי להאיץ את ייצור אמצעי הלחימה באירופה. הקרן מעניקה למדינות החברות הלוואות בתנאים מועדפים, בזכות דירוג האשראי הגבוה של הנציבות האירופית, במטרה לסייע להגדלת ההשקעות הביטחוניות על רקע המלחמה באוקראינה והצמצום ההדרגתי של המעורבות האמריקאית בביטחון היבשת. צרפת ביקשה מהקרן הלוואות בהיקף של 16.2 מיליארד אירו, אך אושרו לה כ-15.1 מיליארד אירו בלבד. לפי הדיווחים, חלק מהבקשה נפסל משום שכלל פרויקטים ביטחוניים שבהם שותפות חברות בריטיות, שאינן עומדות בתנאי הזכאות שנקבעו.

במרכז המחלוקת ניצבת חברת הטילים MBDA, אחת מיצרניות הטילים הגדולות באירופה. החברה נמצאת בבעלות משותפת של איירבאס, BAE Systems הבריטית ולאונרדו האיטלקית, ופועלת באמצעות שרשרת ייצור משולבת בין בריטניה, צרפת ומדינות נוספות. בין היתר מייצרת החברה את טילי Storm Shadow ו-SCALP, שבהם עושה אוקראינה שימוש במלחמה מול רוסיה.

שורש הבעיה נעוץ בהחלטה שקיבל האיחוד בשנה שעברה, בעקבות דרישת צרפת, שלפיה לפחות 65% מערכו של כל פרויקט הממומן באמצעות SAFE חייב להיות מיוצר בתחומי השוק האירופי, בנורווגיה, באיסלנד או באוקראינה. רכיבים שמקורם במדינות אחרות מוגבלים ל-35% בלבד, אלא אם אותן מדינות חתמו על הסכם ביטחון עם האיחוד וגם משתתפות במימון הקרן.

בריטניה אמנם חתמה על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני עם האיחוד, אך המשא ומתן על השתתפותה בקרן לא הושלם. לפי הדיווח, אחת הסיבות לכך הייתה דרישת הנציבות, שנתמכה על ידי צרפת, לתשלום השתתפות של יותר מ-6 מיליארד אירו. בהמשך הופחת הסכום לכ-2 מיליארד אירו, אך גם אז הצדדים לא הגיעו להסכמה. התוצאה היא שחלק מהפרויקטים הביטחוניים המתקדמים ביותר באירופה אינם זכאים כיום למימון מקרן SAFE, אף שהם מבוססים על שיתוף פעולה הדוק בין חברות אירופיות ובריטיות. עבור חברות ביטחוניות גדולות, המשמעות היא קושי בגיוס מימון לפרויקטים משותפים.

הגישה האירופאית

בחברות הביטחוניות מזהירים כי המציאות התעשייתית באירופה שונה מהחלוקה הפוליטית. יצרניות כמו MBDA ותאלס פועלות באמצעות שרשראות אספקה משולבות בין מדינות רבות, ולכן לטענתן קשה ליישם בפועל כללי מקור מחמירים מבלי לפגוע בפרויקטים קיימים.

למרות הפגיעה בהיקף המימון, בפריז אינם מתכוונים לשנות כיוון. גורמים בממשלת צרפת הבהירו כי הם ממשיכים לתמוך בכללי הזכאות הקיימים, שלדבריהם נועדו לחזק את התעשייה הביטחונית האירופית ולהפחית את התלות ביצרנים מחוץ לאיחוד.

הפרשה משקפת את הדילמה שעמה מתמודדת אירופה. מצד אחד, מדינות היבשת מבקשות להגדיל במהירות את ייצור אמצעי הלחימה ולעמוד ביעדי ההתחמשות החדשים של נאט"ו. מצד שני, חלק גדול מהיכולות הביטחוניות עדיין נשען על שיתופי פעולה עם חברות בריטיות ואמריקאיות. גם ארצות הברית מתחה ביקורת על הגישה האירופית. שגריר ארה"ב בנאט"ו, מתיו ויטאקר, אמר כי וושינגטון מתנגדת לסעיפים שלדבריו מדירים בעלי ברית שאינם חברות באיחוד האירופי, ובהם ארצות הברית, בריטניה וטורקיה, מפרויקטים ביטחוניים משותפים.

בינתיים מתברר כי הביקוש להלוואות מהקרן נמוך מהצפוי. מלבד צרפת, גם איטליה והונגריה צפויות לנצל רק חלק מהיקף המימון שהוקצה להן, כך שעל פי הערכות יישארו עד כ-18 מיליארד אירו שלא ינוצלו במסגרת הסבב הראשון של הקרן.

• כלכלת צרפת קפאה ברבעון הראשון; האנרגיה מאיימת לעצור את ההתאוששות באירופה

בנציבות האירופית כבר בוחנים פתיחה מחדש של חלוקת הכספים במהלך הסתיו, בתקווה שמדינות נוספות יבקשו לנצל את יתרת התקציב. עם זאת, דיפלומטים באיחוד מציינים כי מדינות בעלות חוב גבוה חוששות להגדיל את היקף ההלוואות, בעוד שמדינות כמו גרמניה, שנהנות מעלויות גיוס נמוכות, אינן רואות יתרון משמעותי בשימוש במנגנון המימון של SAFE.