250 שנה, 8.7% בשנה: הסיפור הגדול של וול סטריט

ארצות הברית חוגגת 250 שנה לעצמאותה עם נתון שמסביר לבדו מדוע וול סטריט הפכה למרכז שוק ההון העולמי: מאז 1776 הניבו המניות האמריקאיות תשואה שנתית ממוצעת של 8.7% (יש לציין שכשוק ניירות ערך מאורגן, וול סטריט החלה להתגבש רק ב-17 במאי 1792, עם חתימת הסכם Buttonwood שנחשב לבסיס להקמת הבורסה של ניו יורק). זהו מספר חריג בקנה מידה היסטורי ובקנה מידה השוואתי למדינות אחרות. הוא כולל מלחמות, משברים בנקאיים, שפל כלכלי, אינפלציה, מפולות, בועות, קריסות, ריבית דו ספרתית, מגפות ומהפכות טכנולוגיות.

לפי בדיקה של בנק אוף אמריקה, לאורך אותה תקופה התוצר האמריקאי צמח בקצב נומינלי ממוצע של 6% בשנה, האינפלציה עמדה על 2.
להרחבה: בנק אוף אמריקה מזהיר ממימושים בוול סטריט: יותר מדי נורות אזהרה בשוק5% בשנה, ואגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים העניקו למשקיעים תשואה שנתית ממוצעת של 5.1%. הפער בין מניות לאג"ח מסביר את פרמיית הסיכון: מי שהיה מוכן לספוג תנודתיות, מפולות ותקופות ארוכות של ירידות קיבל לאורך זמן פיצוי גבוה יותר.

המספר 8.7% הוא ממוצע, אבל היו תקופות איומות בשווקים לצד שגשוג של שנים (כמו שיש כעת). הממוצע  מסתיר דרך ארוכה ולא אחידה. השוק האמריקאי עבר פאניקות פיננסיות כבר במאה ה-19, לרבות המשברים של 1819 ו-1837, ובהמשך את מלחמת האזרחים, השפל הגדול של שנות ה-30, משבר הנפט של שנות ה-70, קריסת הדוט.קום, המשבר הפיננסי של 2008 והקורונה. בכל אחד מהאירועים האלה היו משקיעים שהיו בטוחים שהסיפור האמריקאי הגיע לקצה. בכל פעם, השוק נבנה מחדש סביב חברות, ענפים וטכנולוגיות חדשים.

ארצות הברית צמחה מאוסף מושבות לשוק הגדול והעמוק בעולם, בזמן שבריטניה איבדה בהדרגה את מעמדה כמעצמה הכלכלית המרכזית. קצב גידול האוכלוסייה בארצות הברית עמד לאורך התקופה על כ-2% בשנה, מול 0.8% בבריטניה. התוצר הריאלי האמריקאי צמח בכ-3.6% בשנה, לעומת 2.1% בבריטניה. רוב הפער נוצר במאה וחצי האחרונות, עם התיעוש, הרכבות, החשמל, הרכב, התקשורת, המחשוב והבינה המלאכותית. הבורסה הבריטית עלתה בתקופה זו בממוצע שנתי של כ-6%. 

תשואה גבוהה לאורך זמן מגיעה ממבנה כלכלי שמייצר צמיחה, חדשנות, שוק הון עמוק, הגנה על זכויות קניין וגישה להון. השוק האמריקאי נהנה מכל אלה לאורך תקופה ארוכה, ובשנים האחרונות גם מריכוז חריג של חברות ענק בתחומי טכנולוגיה, ענן, שבבים, מסחר מקוון, פרסום דיגיטלי ותוכנה.

ועדיין, הנתון ההיסטורי אינו הבטחה לעתיד. מדד S&P 500 כבר עלה בשנים האחרונות בשיעורים חדים, והוא נסחר ברמות תמחור גבוהות יחסית לממוצע ארוך הטווח. חלק גדול מהעליות נשען על מספר קטן של מניות ענק, בעיקר סביב בינה מלאכותית ושבבים. להרחבה: ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב.

רוצים מידע נוסף על שוק שורי?

ממוצע של 250 שנה הוא נתון חזק, אבל משקיע חי בתוך כמה עשורים, עם נקודת כניסה מסוימת, ריבית מסוימת ותמחור מסוים. זה ההבדל בין גרף היסטורי נקי לבין החלטת השקעה בזמן אמת. עם זאת, על פי מחקרים ובדיקות, הרי שברגע שנבדקות שתי תצפיות - נקודת כניסה לשוק ונקודה שנייה שמבטאת השקעה לטווח ארוך - 20, 25, 30 שנה אחריה, מתקבל ששוק המניות מספק תשואות עודפות.