אנגלמן: חשש להשפעה זרה במרחב הדיגיטלי על הבחירות

צעדים למניעת השפעה זרה בבחירות ננקטים לרוב רק בסמוך לבחירות ולא ביניהן. נכון ליולי 2025, טרם החלה ההיערכות לקראת בחירות אוקטובר 2026 - אומר מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן, בדו"ח על פעולות של גורמים זרים, כולל איראן, להשפעה על דעת הקהל בישראל.

"מערכת בחירות נחשבת לתקופה רגישה במיוחד בחברה דמוקרטית בכל הנוגע להשפעה זרה. בביקורת עלה כי על אף תמימות הדעים בנוגע לפוטנציאל הנזק החמור העלול להיגרם מהשפעה זרה במרחב הדיגיטלי בתקופת בחירות, עד כדי הטיית תוצאות הבחירות וערעור אמון הציבור בתוצאותיהן, הרי שעיקר העיסוק בנושא מתקיים רק בסמוך לבחירות", אומר אנגלמן.

אנגלמן מצא פער מסוים באיום הייחוס (הכוונת מאמצי ההגנה בהתאם לאיומים, חומרתם וסבירות התממשותם) של ועדת הבחירות. השב"כ מסר רק בינואר השנה שהחל בהיערכות לקראת הבחירות הקרובות. בשנת 2019 גיבש משרד המשפטים עקרונות מנחים לטיפול בתופעות אלה ודרכי התמודדות עם תרחישים שונים, כגון פעילות של בוטים או חשבונות מזויפים המקושרים למדינה זרה. אולם, הוא לא עדכן אותם מאז – למרות ההתפתחות הטכנולוגית המשמעותית, כולל בתחום הבינה המלאכותית.

אין גורם לאומי למאבק בהשפעה הזרה

"בשנים האחרונות גבר השימוש במרחב הדיגיטלי, ובפרט ברשתות החברתיות, למטרות השפעה על דעת הקהל ולהפצת דיסאינפורמציה תוך ניצול מאפייני המרחב הדיגיטלי", אומר אנגלמן. "השימוש בכלי בינה מלאכותית וההתקדמות הטכנולוגית צפויים להגביר את המוטיבציה של בעלי אינטרס להתערב ולהשפיע על קהלי יעד באופן שעלול לערער את תפיסת המציאות ולגרום לנזק חברתי ופוליטי. באמצעות כלים אלה גורם עוין יכול ליצור תוכן אמין ומותאם לקהל היעד - טקסט, תמונות ווידאו, בהיקפים גדולים ובהשקעה נמוכה בתוך זמן קצר; להתגבר על מכשולי תרבות ושפה; וליצור בקלות זהויות פיקטיביות רבות שיפיצו ויהדהדו את המסרים באופן שיטתי ומתמשך, תוך חיזוק האותנטיות של אותן זהויות והפיכת חשיפתן למורכבת".

הדוח מגלה, כי מאז 2017 עמדו שורה של גורמים - ובהם השב"כ, המל"ל, מערך הסייבר, משרד המודיעין וגורמי מחקר וגורמים - על האיום הנשקף מהשפעה זרה במרחב הדיגיטלי ועל התעצמות ניסיונות ההשפעה הזרה. גורמים אלו הובילו כמה יוזמות להתנעת התארגנות הוליסטית בין-ארגונית להתמודדות עם האיום, ואולם יוזמות אלו לא קודמו. מל"ל עסק בנושא בשנים 2018-2017 והגיע למסקנה שהמענה הלאומי לוקה בחסר, אך הוא לא המשיך לקדם אותו ולא גובשה מדיניות לאומית בתחום והנושא לא נדון בקבינט המדיני-בטחוני. נכון לאוגוסט 2025, הן המל"ל והן מערך הסייבר אינם עוסקים בו.

בשנת 2023 קבע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי נושא ההשפעה הזרה ויצירת המודיעין לשם כך יהיו תחת תחומי עיסוקו של משרד המודיעין, בראשותה של גילה גמליאל. המשרד עמד על הצורך בשיתוף פעולה בין-מגזרי להתמודדות טובה יותר עם האיום ועל הצורך בקידום ניטור ההשפעה הזרה ברשת. אולם, תפקיד ראש תחום השפעה זרה במשרד המודיעין לא אויש במשך מספר חודשים, והמכרז לאיושו הופסק על רקע סגירתו של המשרד בשנת 2024. הגם שמינהלת המודיעין הלאומי, שנושא ההשפעה זרה היה תחת אחריותה, הועברה למשרד החדשנות, נושא ההשפעה הזרה לא הועבר, מבלי שנקבע גורם אחראי כלשהו לטיפול בנושא.

נתניהו קיבל תוכנית ולא בדק אותה

 לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל עמד מערך הסייבר על כך שהקהל הישראלי הוא יעד למאמצי השפעה והפצת דיסאינפורמציה במרחב הדיגיטלי, ועל כך שמדובר בכלי אסטרטגי בשימוש אויביה של ישראל. המערך ציין שהוא סבור, שלא ניתן מענה מספק למאמצים אלה ופירט שורה של פערים בהתמודדות עם האיום. ראש המערך הציג בפני נתניהו באוגוסט 2024 את האיום ולאחר חודש הגיש לו תוכנית פעולה, אך נתניהו לא בדק אותה. רק בעקבות פניית משרד המבקר, היא הועברה ביוני אשתקד לבחינת המל"ל. כך נותרו בעינם פערים מרכזיים עליהם הצביע מערך הסייבר.

אנגלמן מסכם: "השתלשלות הדברים מלמדת על דפוס חוזר של העלאת האיום לסדר היום, ונקיטת יוזמות להתמודדות בין-ארגונית עימו - אולם יוזמות אלו נזנחו ולא עלו על מסילת יישום ממשית. נכון למארס 2026, כתשע שנים לאחר שזוהה איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי, יש פערים משמעותיים בהתמודדות עימו במישור הלאומי - אין מדיניות לאומית בנושא ואין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות הבין-ארגונית עם האיום. בהעדר דירקטיבה והכוונה סדורה, אין הלימה בין האיום והתעצמותו לבין המענה הממשלתי שניתן לו והטיפול הממשלתי באיום זה לוקה בחסר".

לדברי אנגלמן, בשל האתגרים והקשיים באיתור וניטור של ניסיונות השפעה זרה ברשת, תמונת המצב באשר למאמצי השפעה זרה במרחב הדיגיטלי חסרה, ויש חשש שלא כל ניסיונות ההשפעה הזרה אכן מזוהים ועל כן לא ניתן לפעול כדי לסכלם. כמו כן, יש לתת את הדעת על כך שקיים קושי מסוים להעריך נכונה את היקף התופעה.

• "אני ואפסי עוד" - "אני הגברת ואין עוד זולתי"
• בחירות 2026 הן מבחן לסמכויות החדשות של הרשות להגנת הפרטיות

"הותרת הפערים והליקויים שהועלו בדוח זה ללא מענה - מותירה את הציבור הישראלי חשוף להשפעה זרה במרחב הדיגיטלי ללא מענה הולם, על כל המשתמע מכך. במסגרת ההתמודדות עם האיום יש לנקוט מבעוד מועד את הפעולות הנדרשות כדי למנוע תוצאות הרסניות לחברה. הדברים נכונים אף ביתר שאת בתקופות משבר, מלחמה ובחירות. חוסר יציבות פוליטית וביטחונית, פנים-מדינתית ואזורית, הם בבחינת קרקע פורייה המאפשרת לגורמים מקומיים וזרים לנצל את השסעים החברתיים ולפגוע באמון הציבור במוסדות דמוקרטיים", מתריע אנגלמן.

 ועדת הבחירות הקימה צוות פעולה

 ועדת הבחירות המרכזית אומרת בתגובה, כי הקימה צוות פעולה ייעודי, הפועל זה מספר חודשים לקידום ההיערכות לאיומי השפעה זרה ודיסאינפורמציה - הן בתחומי האחריות והסמכות שלה, הנוגעים להגנה על טוהר הבחירות ועל תקינות תהליך הבחירות, והן בקידום תהליכי עבודה וממשקים עם הגורמים הרלוונטיים, ובהם גופי הביטחון והפלטפורמות הטכנולוגיות. במסגרת זו גובש איום ייחוס, גובשו תרחישי ייחוס מתוקפים, מקודם תיקון חקיקה ממוקד שעניינו סימון תוכן סינתטי בתעמולת בחירות, מתקיימות פגישות עבודה שוטפות עם גופי הביטחון והפלטפורמות, וכן מתקיים שיח עם גורמים מגוונים מהמגזר האזרחי והציבורי.

הוועדה אומרת עוד, כי היא מקדמת מהלכי הסברה ואוריינות ציבורית, לרבות קמפיין ייעודי לקראת הבחירות. היא בוחנת מתווה מתאים לקבלת מידע מגופים אזרחיים בעלי מומחיות בתחום, על בסיס תבחינים בתחומי האחריות והסמכות שלה, תוך שמירה על חופש הביטוי והתעמולה והימנעות ממצב בו הוועדה הופכת לצנזור או בוררת אמת. לצד זאת, כל גורם הרואה עצמו נפגע מהשפעה פסולה רשאי להגיש עתירה לוועדת הבחירות, שתידון כמקובל ובלוח זמנים מהיר.

לצד ההיערכות למערכת הבחירות הקרובה, הוועדה סבורה כי התמודדות אפקטיבית עם השפעה זרה מחייבת מהלך מדינתי רחב ומתמשך, שאינו מתמצה בתקופת בחירות. נדרשת תפיסה לאומית סדורה להתמודדות עם התופעה בשגרה, הכוללת הסדרה רגולטורית, מנגנוני תיאום ותהליכי עבודה בין הגופים המעורבים, וכן השקעה מתמשכת באוריינות ובחוסן ציבורי.