תבעו רופא בן 96 ב-7.3 מיליון ש' - וניסו לחסום מינוי אפוטרופוס

סיפור משפטי יוצא דופן נחשף באחרונה בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שבמרכזו עומד רופא מומחה למיילדות וגניקולוגיה, בן 96, הסובל מדמנציה מתקדמת - ותביעת נזיקין בסכום של 7.3 מיליון שקל שהוגשה נגדו.

הפרשה התחילה בשנות ה-90. ב-1992-1991 פנו בני זוג לאותו רופא בניסיון להיכנס להיריון באמצעות טיפולי הזרעות. הטיפול הצליח, ובאוגוסט 1992 נולד בנם. אלא שכשהגיע הבן לגיל 29, התגלה לו בעקבות בדיקה גנטית ממצא מטלטל עבורו: ההיריון נוצר מזרע שאינו של אביו, והאב הביולוגי הוא יהודי, בעוד שהמשפחה היא מוסלמית. בפברואר האחרון הגישו הבן ואמו תביעה כספית נזיקית בסכום של 7.3 מיליון שקל נגד הרופא, לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ימים בודדים לאחר הגשת התביעה, הגישו ילדיו ורעייתו של הרופא בקשה למנות אותם לאפוטרופסים שלו כדי שיטפלו בכל ענייניו. לבקשה צורפה תעודה רפואית שלפיה הוא לוקה בדמנציה מתקדמת, וביום הגשתה ניתן צו זמני. כחודש לאחר מכן, ב-18 במרץ, לאחר שהיועמ"ש של המשרד לענייני רווחה נתן את הסכמתו, ניתן צו מינוי קבוע.

כאן נכנסו לתמונה מחדש התובעים. באפריל הם הגישו בקשה לבטל את צו המינוי, או לחלופין למנות אפוטרופוס חיצוני נייטרלי. החשש שלהם, כפי שטענו בבקשה, הוא שמשפחתו של הרופא תנצל את תפקידה כאפוטרופוס ותבצע פעולות ברכושו כדי לסכל את התביעה הכספית.

המסמך של התובעים מאשר את אותו המצב

השופט תומר שלם לא השתכנע. ראשית, הוא בחן את הטענה של התובעים, שלפיה המסמך הרפואי שצורף לבקשת האפוטרופסות הציג מידע כוזב. השופט קבע שגם ממסמך רפואי מוקדם יותר, מדצמבר 2025, עולה תמונה דומה: הרופא סובל מירידה קוגניטיבית, דמנציה, ואינו מתמצא בזמן ובמקום. השופט תהה כיצד התובעים טוענים לזיוף כשהמסמך שהם מציגים מאשר את אותו מצב רפואי בדיוק.

אבל השאלה המרכזית בפסק הדין היתה אחרת לגמרי: האם לתובעים בתביעת נזיקין יש בכלל מעמד משפטי לבקש ביטול את המינוי של אפוטרופוס? השופט שלם השיב בשלילה חד-משמעית. הוא ציין כי לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בקשה למינוי אפוטרופוס יכולה להיות מוגשת רק בידי בן זוג, קרוב משפחה, או היועץ המשפטי לממשלה. מתן זכות עמידה לצד שלישי שאינו קרוב, קבע השופט, מייצרת מסלול עוקף לחוק והופכת את ההגדרה של קרוב לריקה מתוכן.

התובעים ניסו להיאחז בסעיף 68 לחוק הכשרות, שמאפשר ל"צד מעוניין" לבקש אמצעים לשמירת ענייניו של אדם שמונה לו אפוטרופוס. ואולם השופט קבע כי תכלית הסעיף היא הגנה על טובת האדם עצמו, בעוד שהתובעים מתמקדים באינטרס שלהם בלבד: "ענייני האשל"א (אדם שמונה לו אפוטרופוס, ע"ג) מעניינים את המבקשים כקליפת השום; בראש מענייני המבקשים הדאגה שקופת האשל"א לא תתרוקן, והם יתקשו בעתיד לבצע את פסק הדין שיינתן לטובתם".

פגיעה בפרטיות

השופט אף הוסיף כי אם התובעים חוששים מפני פעולות שיבוצעו ברכוש של הרופא, עליהם לנקוט את ההליך המתאים במסגרת התביעה הכספית עצמה, ולא להתערב בהליכי האפוטרופסות. נימוק נוסף שהוא ציין להחלטתו הוא הפגיעה בפרטיות: מתן זכות עמידה לצד שלישי בהליכים שחל עליהם צו איסור פרסום מהווה דריסת רגל בפרטיותו של הרופא.

הבקשה נדחתה על הסף, והתובעים חויבו בהוצאות משפט בסכום של 10,000 שקל, לאחר שהתעקשו בקשתם על אף הקשיים שהשופט הצביע עליהם כבר בשלב מוקדם.