רשות המסים פתחה בחקירה: בעל מרכול חשוד שהעלים כ-13 מיליון שקל דרך כספומט

לפי החשד, בין השנים 2022 ל-2024 הוטענו בכספומט כ-13 מיליון שקל במזומן שהתקבלו מלקוחות המרכול, אבל הכסף לא דווח כחוק. רשות המסים חוקרת בעל מרכול מגוש דן בחשד להעלמת הכנסות והלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים באמצעות כספומט שהוצב בתוך העסק. אנשים שהגיעו לכספומט משכו ממנו מזומן, והחברה שמפעילה את המכשיר העבירה לחשבון הבנק של בעל העסק כספים בהעברות בנקאיות, יחד עם עמלה. ברשות המסים חושדים שבדרך הזאת כסף שלא דווח במזומן נכנס בחזרה לחשבון הבנק דרך העברות מסודרות.

מהחקירה עולה כי בספרי העסק נרשמו באותה תקופה סכומים נמוכים משמעותית של תשלומים במזומן, למרות שלפי החשד בפועל עברו בעסק סכומים גבוהים יותר. בנוסף, לפי החשד בוצעו בעסק ביטולים רבים בקופה הרושמת, בסכומים גבוהים וכמעט על בסיס יומי. החקירה מתנהלת על ידי יחידת יהלום ברשות המסים, יחד עם מע"מ תל אביב 1 וחקירות מע"מ באר שבע.

במהלך החקירה עוכב בעל העסק לחקירה, ונתפסו רכבים שבבעלותו, בהם רכבי מרצדס וב.מ.וו. בנוסף הוטל צו מניעה על נכסי נדל"ן שבבעלותו. בפעילות השתתפו גם בלשי תחנת ראשון לציון ושוטרי סיור תל אביב-יפו.

החשוד הובא לבית משפט השלום בראשון לציון, ששחרר אותו בתנאים מגבילים והטיל צו איסור פרסום על שמו ועל פרטיו.

ברשות המסים אומרים כי החקירה מצטרפת לעוד חקירות שמתנהלות בתחום העלמות המס והלבנת ההון. במקביל הזכירו ברשות כי נוהל הגילוי מרצון יישאר בתוקף עד 31 באוגוסט 2026, ומאפשר למי שלא דיווחו כחוק על הכנסות להסדיר את הדיווח ולשלם את המסים הנדרשים, ובכך להימנע מהליך פלילי.

כספומט בתוך מרכול, מיליונים בחוץ: החשד להלבנת הון דרך מזומן שלא דווח

מהחקירה עולה כי בספרי העסק נרשמו באותה תקופה סכומים נמוכים משמעותית של תשלומים במזומן, למרות שבפועל, לפי החשד, עברו דרך העסק סכומים גבוהים בהרבה. זה פער שיכול להדליק נורה אדומה בחקירות מס: אם עסק קמעונאי מציג מכירות מזומן נמוכות יחסית, אבל במקביל מזרים סכומי מזומן גדולים לכספומט שנמצא בתוך העסק, עולה השאלה מאיפה הגיע הכסף.

לפי החשד, בעסק בוצעו גם ביטולים רבים בקופה הרושמת, בסכומים גבוהים וכמעט על בסיס יומי. ביטולי קופה אינם בהכרח עבירה. בכל עסק יש טעויות, החזרות, ביטולים ותיקונים. אבל כאשר מדובר בדפוס חוזר, בסכומים משמעותיים ובתדירות גבוהה, זה כבר יכול להיראות כמו מנגנון להפחתת מכירות מדווחות.

זו אחת השיטות המוכרות בעולם העלמות המס בעסקים קמעונאיים: המכירה מתבצעת, הכסף מתקבל, אבל בדיעבד נרשם ביטול או תיקון בקופה. אם אין בקרה טובה, העסק יכול להציג מחזור נמוך יותר מהמחזור האמיתי. כאשר זה משתלב עם שימוש חריג במזומן בכספומט, התמונה מבחינת החוקרים נעשית בעייתית יותר.

כספומטים פרטיים בתוך עסקים הם תופעה מוכרת. בעלי עסקים מציבים אותם כדי למשוך לקוחות, לספק שירות נוסף, ולעיתים גם לקבל עמלה או ליהנות מתנועה גדולה יותר בחנות. אבל דווקא בגלל שהמכשיר עובד עם מזומן, הוא יכול להפוך גם לנקודת תורפה. במודל תקין, הכסף שמוטען בכספומט צריך להיות מוסבר, מתועד ומדווח. אם בעל עסק משתמש בכסף שכבר נרשם כהכנסה, אין בעיה עקרונית. אבל אם הכסף מגיע ממכירות שלא דווחו, הכספומט עלול להפוך לכלי שמסייע להכניס את הכסף בחזרה למערכת הבנקאית בלי לדווח על המקור האמיתי שלו.

• תביעה בניו יורק ב-87.5 מיליון דולר: תרומות לעמותות יהודיות שימשו לכאורה להסוואת שוחד
• חשד להעלמת מס של יותר מ-10 מיליון שקל: מכירת אמנות באיביי והצהרת הון חריגה

זה דומה במובן מסוים לעסקים עתירי מזומן בתחומים אחרים, כמו חנויות נוחות, מסעדות, ירקניות, פיצוציות, מוסכים, צ'יינג'ים ותחנות שירות. ככל שיש יותר פעילות מזומן, כך יש יותר מקום לאי דיווח, אבל גם יותר יכולת לרשויות לבצע הצלבות: קופות, חשבוניות, הפקדות, מלאי, ספקים, דוחות מע"מ, חשבונות בנק ותנועות חריגות.

צריך להדגיש כי בשלב הזה מדובר בחשדות בלבד. בעל העסק לא הורשע, וההליך עוד נמצא בשלב חקירה. עם זאת, עצם שילוב החשדות, מזומן, כספומט, ביטולי קופה, רכבי יוקרה ונכסי נדל"ן, הופך את הפרשה לרחבה יותר מעוד בדיקת מס רגילה.