דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

העליון קבע תקדים לצורך הרשעה בעבירות הלבנת הון

השופטים, בראשות חאלד כאבוב, הרחיבו את תחולת העבירות מסוג זה למקרים שבהם הנאשם צפה ברמת הסתברות גבוהה את התוצאה האסורה, גם אם לא היתה לו כוונה ישירה לכך. הפסיקה מתייחסת למקרים שבהם הפעולה היתה מתוכננת ומתוחכמת, נמשכה על פני תקופה ארוכה, וכללה סכומי כסף
משמעותיים
עוזי גרסטמן | (1)


בפסק דין תקדימי שפרסם, קבע בית המשפט העליון כי ניתן להחיל את "הלכת הצפיות" גם על עבירות הלבנת הון, ובכך להרחיב את תחולת העבירה למקרים שבהם הנאשם צפה ברמת הסתברות גבוהה את התוצאה האסורה, גם אם לא היתה לו כוונה ישירה לכך. הפסיקה מתייחסת למקרים שבהם הפעולה היתה מתוכננת ומתוחכמת, נמשכה על פני תקופה ארוכה, וכללה סכומי כסף משמעותיים.


הלכת הצפיות היא דוקטרינה משפטית שקובעת כי אדם נושא באחריות פלילית למעשה גם אם לא היתה לו כוונה ישירה לגרום לתוצאה האסורה, כל עוד הוא היה מודע לכך שקיימת הסתברות גבוהה שהתוצאה תתרחש כתוצאה ממעשיו. ההלכה הזו מבוססת על ההנחה שהנאשם צפה מראש את האפשרות שהתוצאה תתרחש, אך בחר לפעול למרות זאת. בישראל, הלכת הצפיות משמשת בעיקר בעבירות פליליות חמורות, כמו עבירות המתה והלבנת הון, כשנדרש להוכיח יסוד נפשי של כוונה או מודעות לכך שהתנהגותו תוביל לתוצאה האסורה.


במקרה הנ"ל, המערער, אריק ישראלי, הואשם בכך שבמשך שש עד שבע שנים העביר מרומניה לישראל סכומי כסף במזומן בסכום כולל של כ-35 מיליון שקל, ללא דיווח לרשויות המס. המקור של הכספים היה בפעילות רשת מרפאות במזרח אירופה, שהוקמה על ידי נאשם נוסף. ההעברות של הכספים בוצעו בשתי דרכים עיקריות:

  1. העברות פיזיות: המערער נהג לטוס מרומניה לישראל מדי שבועיים-שלושה, ובמהלך טיסותיו העביר מעטפות עם סכומי כסף במזומן. לעתים, בשל מגבלות הדיווח ברומניה, הוא פיצל זאת לסכומים נמוכים יותר.
  2. הלוואות לנופשים: המערער העמיד כספים לטובת קבוצות ישראלים שהגיעו לרומניה לנפוש ולהמר בקזינו, והכספים הושבו לו בישראל.


בבית המשפט המחוזי בתל אביב, זוכה המערער מעבירה של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה במטרה לסייע להתחמקות ממס, אך הורשע בריבוי עבירות של פעולה ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח, לפי חוק איסור הלבנת הון. נגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר בפועל שהומרו בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה וענישה נלווית.


המערער טען כי לא היתה לו כוונה פלילית להלבין הון או להימנע מדיווח לרשויות המס. לדבריו, הוא פעל בתום לב ולא היה מודע לחובת הדיווח. עוד טען כי לא הוכח שהסכומים שהעביר חויבו בדיווח, וכי לא היתה לו שליטה על הכספים לאחר שהעביר אותם.


המדינה טענה כי המערער היה מודע לחובת הדיווח, וכי פעולותיו נועדו במכוון לעקוף את החובה הזו. היא הדגישה את השיטתיות והתחכום שבאופן הפעולה, את התקופה הממושכת שבה בוצעו ההעברות, ואת הסכומים המשמעותיים שהועברו בדרך זו.

קיראו עוד ב"משפט"


בית המשפט העליון, בהרכב שכלל את השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין וחאלד כבוב, דחה את ערעורו של המערער. השופט כבוב, שכתב את פסק הדין, קבע כי אף שלא הוכחה כוונה ישירה של המערער להימנע מדיווח, ניתן להחיל את הלכת הצפיות במקרה זה.


לדבריו, "הלכת הצפיות" חלה כשהנאשם צפה ברמת הסתברות גבוהה את התוצאה האסורה, גם אם לא היתה לו כוונה ישירה לכך. במקרה זה, הפעולות היו מתוכננות ומתוחכמות, נמשכו על פני תקופה ארוכה, וכללו סכומי כסף משמעותיים. במצב כזה, "הצפייה ברמת הסתברות גבוהה שתושג התוצאה של אי-דיווח לרשויות המס, היא כמעט מובנת מאליה".


השופט כבוב גם הוסיף כי יש להתחשב בכלל השיקולים הרלוונטיים, כמו רמת התכנון של המעשה, האם מדובר באירוע חד-פעמי או בפעולות חוזרות ונשנות, היקף סכומי הכסף, ונסיבותיו האישיות של הנאשם.


פסק הדין מרחיב את תחולת עבירת הלבנת ההון, בכך שהוא מאפשר הרשעה גם במקרים שבהם לא הוכחה כוונה ישירה להלבין הון, אך הוכח שהנאשם צפה את התוצאה האסורה ברמת הסתברות גבוהה. הפסיקה מדגישה את החשיבות במאבק בהלבנת הון, בייחוד במקרים שבהם הפעולות הן מתוכננות, מתוחכמות, ונמשכות על פני תקופה ארוכה.


החלת הלכת הצפיות על עבירות הלבנת הון מאפשרת לרשויות האכיפה והמשפט להתמודד ביעילות רבה יותר עם תופעות כאלה גם כשהנאשמים טוענים לחוסר כוונה פלילית ישירה. הפסיקה מעבירה מסר שלפיו גם פעולות שנעשות ללא כוונה ישירה להלבין הון, אך בציפייה ברורה לתוצאה של אי-דיווח - ייחשבו עבירות פליליות.


במקרה אחר, הכריע בית המשפט המחוזי בירושלים בינואר 2024 בפרשה שבמסגרתה אמיר האפרתי הואשם בעבירות מס, הלבנת הון ומרמה. על פי כתב האישום, בין 2016 ל-2020 הוא היה חבר ברשת עבריינית שהפיקה והפיצה אלפי חשבוניות כוזבות בהיקף של מאות מיליוני שקלים. חלק ניכר מפעילותה של הרשת העבריינית היתה עם חברות בתחום הדלק והסולר, ולעתים שימשו החשבוניות הכוזבות גם כדי להסוות וליצור כסות חשבונאית עבור מכירת סולר או דלק מהול. בכתב האישום פורטו שלוש שיטות פעולה עיקריות בהן פעלו אנשי הרשת. בסך הכל הנפיק הנאשם במסגרת הרשת העבריינית 3,289 חשבוניות פיקטיביות בהיקף כולל של 523,617,206 שקל. כחלק מהשירותים שהעניק על בסיס חשבוניות אלה, העביר הנאשם כספי עסקה וכספי עמלה בגובה 9,215,631 שקל בכרטסות הפיקטיביות ובחשבונות הבנק הפיקטיביים של החברות הגנובות, וכן כספי עסקה ועמלה בגובה של 62,234,981 שקל בכרטסות ובחשבון הבנק של חברת אלול.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 06/02/2025 11:40
    הגב לתגובה זו
    יכלו לפנות למחוקק לתיקון החוק ולא לעשות דין לעצמם
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים