שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, עינת אבמן-מולר, גזרה את דינו של אמיר האפרתי - שהורשע בעבירות מס, הלבנת הון ומרמה. היא הטילה עליו עונש מאסר בפועל למשך 9 שנים ובנוסף הופעל מאסר על תנאי בן 7 חודשים, כך שמחציתו ירוצה בחופף ומחציתו במצטבר. בסך הכל, הוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של 9 שנים ו-3.5 חודשי מאסר. בנוסף הוטלו על הנאשם עונשי מאסר על תנאי וקנס בסך 2 מיליון שקל או 8 חודשי מאסר תמורתו.

הנאשם הורשע בכך שבין השנים 2016 עד 2020 היה חבר ברשת עבריינית שהפיקה והפיצה אלפי חשבוניות כוזבות בהיקף של מאות מיליוני שקלים. חלק ניכר מפעילותה של הרשת העבריינית היתה עם חברות בתחום הדלק והסולר, ולעתים שימשו החשבוניות הכוזבות גם כדי להסוות וליצור כסות חשבונאית עבור מכירת סולר או דלק מהול.

בכתב האישום פורטו שלוש שיטות פעולה עיקריות בהן פעלו אנשי הרשת, ובכללם הנאשם: האחת, שיטת "חותמות ההסבה" - כנגד החשבונית הכוזבת הוציאו החברות המקזזות המחאה. הנאשם חתם בגב ההמחאה בחותמת מזויפת. ההמחאה המוסבת הוחזרה לידי החברות המקזזות ואלה נהגו לפרוע אותה אצל נותני שירותי מטבע ולהשתמש במזומנים לצרכיהם.

 השניה, שיטת "שימוש בחברות הגנובות" - הנאשם "גנב את זהותן" של חברות קיימות על ידי הגשת מסמכים מזויפים לרשם החברות, והשתמש בפרטי החברות הגנובות להנפקת חשבוניות כוזבות ולביצוע פעולות פיננסיות שונות; השלישית, שיטת "חברת הקש" - הנאשם, ביחד עם אחרים, הקים את חברת אלול ועשה בה שימוש להוצאת חשבוניות כוזבות ולהלבנת כספי עסקה עבור הרשת.

• הבטיחו להם תשואה של 8.7% בלי סיכון והכסף נעלם
• "הלך הכסף": המשקיעים בקבוצת הנדל"ן פרסונל בצרות, מה יקבע ביה"מ?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בסך הכל הנפיק הנאשם במסגרת הרשת העבריינית 3,289 חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 523,617,206 שקל. כחלק מ"השירותים הפיננסיים" שהעניק על בסיס חשבוניות אלו, העביר הנאשם כספי עסקה וכספי עמלה בגובה 9,215,631 שקל בכרטסות הפיקטיביות ובחשבונות הבנק הפיקטיביים של החברות הגנובות, וכן כספי עסקה ועמלה בגובה של 62,234,981 שקל בכרטסות ובחשבון הבנק של חברת אלול.

בית המשפט עמד על חומרתן המיוחדת של עבירות המס נוכח פגיעתן הישירה בקופה הציבורית ופגיעתן העקיפה בכיסו של כל אזרח, וכן לאור חתירתן תחת ערך השוויון בנשיאת נטל המס.

הודגש כי אופיין של עבירות המס מחייב נקיטת יד קשה כלפי מבצעיהן במטרה לשמש אמצעי הרתעתי מפני ביצוע עבירות אלה בעתיד וכן לבטא את הגמול ההולם על הנזק הרב שהן גורמות לקופה הציבורית ולכלכלת המדינה. בית המשפט הוסיף והתייחס לחומרה הרבה הנודעת גם לעבירות הלבנת הון, נוכח פוטנציאל ההרס עצום שיש לעבירות אלה מבחינה כלכלית וחברתית. עוד ציין בית המשפט כי במקרה זה קיימת חומרה מיוחדת כאשר לעבירות המס מצטרפות גם עבירות זיוף ומרמה רחבות היקף, שנועדו לחזק את מצגי השווא ולהסוות את הפעילות העבריינית.

• האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...

בית המשפט נתן דעתו להיקפן הרחב של העבירות, לתחכום הרב שנלווה להן ולנזק הכלכלי הכבד שהן גרמו לקופת המדינה. בית המשפט קבע כי חלקו של הנאשם בביצוע העבירות היה משמעותי. הנאשם הפעיל, עם אחרים, מנגנון רמייה משוכלל ומתוחכם, נטל חלק פעיל בפעילות העבריינית ואף היה מרכיב יוזם של חלק לא מבוטל מהפעילות.

בקביעת העונש הביא בית המשפט בחשבון את עברו הפלילי המכביד של הנאשם, הכולל הרשעות רבות בעבירות מס, מרמה וזיוף, וכן את הצורך בענישה שיהיה בה כדי להרתיע את הנאשם ואת הרבים מפני ביצוע עבירות מהסוג הנדון. כן ניתן משקל לכך שסכומי המס שנגזלו מקופת המדינה בפרשה זו לא הושבו והנאשם לא עשה דבר לתיקון, ולו במעט, של הנזק שגרם לקופת המדינה. לזכותו של הנאשם נזקף, בעיקר, שיתוף הפעולה המלא שלו עם רשויות אכיפת החוק, דבר שסייע בחשיפת הפרשה החמורה, וכן הודאתו בהליך השיפוטי, באופן שהביא לחסכון ניכר בזמן שיפוטי, במיוחד נוכח היקפו הרב של חומר הראיות. כן הובאו בחשבון גילו של הנאשם (68) ומצבו הבריאותי.