ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

• 448 מיליון דולר לפלנטיר: הצי האמריקאי מטמיע מערכת AI לניהול תחזוקת צוללות
• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

תרומה דו-צדדית וחשוב שהאמריקנים והישראלים יהיו מודעים לה

השגריר (בדימוס) יורם אטינגר, שחוקר שנים רבות את הנושא לעומק ומופיע ומרצה לא מעט במסדרונות הקונגרס בפני באי בית הנבחרים שם, נוהג להדגיש בפני שומעיו האמריקניים את הנקודות הללו. אטינגר אומר שרבים מהישראלים הטסים לארה"ב לבקש עזרה כספית מהממשל אינם מודעים להיקף התרומה האדיר שישראל נותנת בתמורה לאמריקנים. חשוב שהאמריקנים המחליטים על המשך העברת האמלח והכספים לישראל יהיו מודעים היטב לצד הזה של המשוואה.

ביוני 1982, במבצע "ערצב 19", ישראל השמידה 20 סוללות טילי קרקע-אוויר סובייטיים המופעלים על ידי סוריה - מערכי נ"מ שאותם ארה"ב ונאט"ו ראו כבלתי חדירים - באמצעות טקטיקות וטכנולוגיות קרב חדשניות, כולל אמצעי נגד אלקטרוניים פורצי דרך, ששיבשו את מעקבי המכ"ם. 82 מטוסי מיג סובייטיים, שהוטסו על ידי טייסים סורים, הופלו (מבלי שאף מטוס ישראלי הופל) בקרב האווירי הגדול ביותר מאז מלחמת קוריאה. הלקחים ממבצע זה, תרמו רבות לבנייה מחדש של אסטרטגיות ההתקפה של נאט"ו על אזורים מוגני-טילים (אמ"ט). כמו כן הפתרונות הישראליים הודגשו מאז בתוכנית האימונים וטקטיקות הקרב של חיל האוויר האמריקני.

• קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
• מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

"מבצע אנטבה" ב-1976 הציג את יכולותיה המעולות של ישראל בלוחמה בטרור, נתן השראה משמעותית לפעולות לוחמה בטרור של ארה"ב, והאיץ את ההחלטה האמריקאית להקים את כוח דלתא, המאומן היטב, המוקדש ללוחמה בטרור.

תרומתה הגיאו-אסטרטגית העצומה של ישראל לארה"ב הוכחה באופן דרמטי השנה במהלך מלחמת "עם כלביא". זאת הן להרתעה, צמצום ואף חיסול יכולותיה הגרעיניות, הבליסטיות, הקונבנציונליות והטרוריסטיות של איראן והן להפחתת איום ברור ומיידי על כל המשטרים הערביים הפרו-אמריקניים, כמו גם על הביטחון הלאומי והביטחון הפנימי של ארה"ב עצמה.

אטינגר נותן כדוגמא גם את היותה של ישראל "המעבדה בתנאי-קרב" שקיבלה ב-1976 וב-1980 את מטוסי ה-F-15 (שמיוצר ע"י בואינג) וה-F-16 (לוקהיד-מרטין) הראשונים. וכך, במשך 50-45 שנים "המעבדה הישראלית" המשמשת גם כ"אולם תצוגה" של התעשייה הביטחונית האמריקאית, משדרגת באופן משמעותי את איכות מטוסי הקרב הללו, ואת תורות הלחימה של חיל האוויר האמריקני, כתוצאה מהעצימות הגבוהה של  השימוש המבצעי במטוסים.

השדרוגים מבית היוצר הישראלי (שרובם מועברים ליצרניות ולכוחות המזוינים בארה"ב) מניבים חיסכון של 10-20 שנות מחקר ופיתוח השקולים למיליארדי דולרים, מקדמים את התחרותיות האמריקנית בשוק העולמי, מגדילים את הייצוא האמריקני ומרחיבים את בסיס התעסוקה בארה"ב. "המעבדה הישראלית" גם משדרגת את היכולות של מאות מערכות צבאיות אמריקניות נוספות המסופקות לישראל.

לדוגמא, ה-F-15I, הוא מהדורה ישראלית של ה-F-15E האמריקני, מתפקד כמפציץ אסטרטגי קומפקטי ארוך-טווח עם יכולות תקיפה משופרות. כמו כן, הדור הנוכחי של ה-16-F כולל מאות שדרוגים הנובעים מהניסיון המבצעי הישראלי, כולל שדרוג תא הטייס (שדרוג של 75%), מערכת הירי (50%), כנפיים, מכלי דלק, ועוד שדרוגים המאריכים ומשפרים את תוחלת חיי המטוס.

אטינגר גם מציין שהשלב הראשוני של ה-F-35 היה עתיר-תקלות מכניות וטכנולוגיות, שהטילו ספק חמור בכדאיותו. הרבה תקלות נפתרו על ידי "המעבדה הישראלית בתנאי-קרב", תוך קיצוץ הוצאות אמריקניות על מחקר ופיתוח המוערכות בכ-55 מיליארדי דולרים! קיצוץ בלוחות  הזמנים לייצור המטוס וצמצום תקלות כמו גם רוח גבית חזקה ליצוא המטוס.

ישראל הייתה המדינה הראשונה (ב-2018) שהכניסה את ה-35-F לשגרה קרבית, ומתפקדת מאז כ"אולם תצוגה" של המטוס, כמו גם של מאות מערכות לחימה מתוצרת ארה"ב. הפעילות המבצעית של ישראל מחזקת את המוניטין המבצעי והמסחרי של ה-35-F, ומתעדת את היתרון המשמעותי של התעשייה הביטחונית האמריקנית על פני מתחרותיה ותורמת ליצוא המטוס, המוערך בעשרות מיליארדי דולרים בשנה (מחיר המטוס נע בין 82.5 מיליון דולרים ל-130 מיליון דולרים, תלוי בגרסה).

חיל האוויר הישראלי ביצע מאות משימות מאתגרות בעצימות חסרת תקדים - במיוחד במהלך המתקפות על איראן באוקטובר 2024 וביוני 2025, שהפגינו את יכולת ה-35-F לבצע תקיפות ארוכות טווח של למעלה מ-1,700 ק"מ לכל כיוון ללא תדלוק אווירי! זאת בעקבות שיפורים ייחודיים שהכניסה ישראל במערכת הדלק של המטוס, שיפורים שהדהימו את האמריקנים. שיפורים נוספים נערכו במערכות לנטרול הגנה אווירית מתקדמת, לוחמה אלקטרונית, תיאום פעילות של זרועות שונות של הצבא ודיוק בפגיעות מדויקות מרחוק. 

הלקחים המבצעיים היומיומיים של טייסים וטכנאים ישראליים מועברים בשיטתיות ליצרניות ולחיל האוויר האמריקני ומשולבים כשדרוגים של ה-35-F, המשפרים את האמינות, יכולת התחזוקה, יעילות המשימה, איסוף הנתונים, הלוחמה אלקטרונית ודיוק בקרת הירי של חברת לוקהיד-מרטין וחיל האוויר האמריקני.

לפי לוקהיד-מרטין: "ה-35-F הוא תוכנית ההגנה החשובה והיקרה ביותר של ארה"ב, המזרימה מדי שנה כ-72 מיליארדי דולרים לכלכלת ארה"ב. 1,650 הספקים תומכים ב-290,000+ עובדים ב-50 המדינות בארה"ב. כוח העבודה של ה-35-F גדל ב-35% מאז 2019."

הסעודים מגלים את ההבדל בין ניסויים לתנאים אמיתיים

עד כמה חשוב שהאמלח אינו רק חדשני ונשמע מדהים בחוברות המכירה אלא נבדק בתנאים אמיתיים, כמו שבישראל (נאלצים עקב מצבנו) לעשות תדיר, גילו הסעודים שרכשו לאחרונה את הלייזר הסיני. מסתבר שעל אף הפרופגנדה הסינית שהם "על המפה" בכל הקשור לנשק לייזר המסוגל ליירט כטבמים וטילים, בפועל היכולות שהפגין האמלח הסיני היו נמוכות. דיווחים מסעודיה מצביעים על חולשות מבצעיות של מערכת "סקיי שילד" הסינית נגד כלי טיס בלתי מאוישים, בעקבות תנאי האקלים והסביבה בממלכה. מערכת סקיי שילד שפותחה על ידי חברת טכנולוגיות האלקטרוניקה הסינית (CETC) סובלת מחוסר יעילות בתנאי שטח. 

מסתבר שהאבק והחול במדבר הסעודי הפריעו ליכולות העקיבה האופטית והחלישו את עוצמת קרן הלייזר. בנוסף, החום הכבד במדבר הצריך קירור יתר של המערכת, דבר שפגע ביכולות היירוט שלה. נדרשו למפעילים 15 עד 30 דקות לכיוון אלומת הלייזר והארת המטרה עד שהושג יירוט מלא... כתוצאה מכך, ההגנה הסעודית נגד כטבמים עדיין מסתמכת בעיקר על מערכות חסימה ושיבוש אלקטרוניות. לעומת זאת אמלח ישראלי מביא לשולחן את מה שהוא טוען שהוא מביא לשולחן, כולל מערכת הלייזר. מדוע? כי הוא נבחן רבות בתנאי אמת משתנים תדיר ותוקן ושופר בהתאם.

הכותב הינו ד"ר אדם רויטר - יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"