מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

• ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
• בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב. 

המאבק הזה קריטי לכיס של כולנו, נראה שכבר בשבועות הקרובים נבין לאן זה הולך, בינתיים - שאלות ותשובות על מה זו בעצם "קבוצת ריכוז" ועל המאבק של רשות התחרות מול הבנקים:

מהי הכרזה על "קבוצת ריכוז"?

הכרזה כזו מאפשרת לרשות התחרות להטיל הוראות מחייבות על קבוצת גופים שמחזיקה בכוח שוק מרוכז, גם אם אין ביניהם הסדר כובל. במילים אחרות, גם בלי קרטל, אם קבוצת שחקנים חזקה מייצרת בפועל מבנה שוק שמגביל תחרות, ניתן להחיל עליהם מגבלות שמטרתן להגן על הציבור.

• זכיתם בדירה במחיר למשתכן או דירה בהנחה? רשות המסים עלולה לדרוש מכם מס רכישה נוסף
• כמה שווה אושר כהן?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סוד הנדל"ן: איך הציבור החרדי קונה דירות בלי הון עצמי?

מדוע נשקלת ההכרזה דווקא עכשיו?

הרשות נדרשה לבדוק את מבנה התחרות במערכת הבנקאית, בין היתר בעקבות רווחיות שיא, חסמי פריקות מוצרים, ונוכחות מוגבלת של לקוחות עם חשבונות בכמה בנקים שונים. ממצאים אלו חיזקו את המסקנה לפיה הבנקים מתנהלים כמעין גופים עצמאיים עם כוח שוק כלפי הלקוחות, תוך מניעת תחרות אפקטיבית.

מה כולל ההליך לקראת ההכרזה?

הליך ההכרזה כולל שימוע, וכבר בוצעו שניים, בהם מוצגים ממצאי הרשות והבנקים מציגים את עמדתם. לאחר מכן מתקיים תהליך גיבוש ממצאים סופי והתייעצות עם בנק ישראל. בסופה, הרשות יכולה להכריז על קבוצת ריכוז ולהטיל עליה הוראות מחייבות.

מהן ההשלכות אם ההכרזה תאושר?

הממונה על התחרות תקבל סמכות להורות לבנקים לפעול להגברת התחרות. זה כולל הוראות כמו איסור הפליה בין לקוחות פיקדון, חיוב לאפשר פיקדונות עצמאיים, דרישה לחשוף מידע השוואתי ללקוחות על מוצרים חוץ-בנקאיים, וחיוב קבלת כספים מגופים שירכזו פיקדונות לציבור.

כיצד מגיבים הבנקים?

הבנקים צפויים להגיש ערעור לבית הדין לתחרות אם יוכרזו כקבוצת ריכוז. הם טוענים כי אין ראיות לקיומה של תחרות מועטה בפועל וכי יש חפיפה גבוהה בין לקוחות ומעבר חופשי בין שירותים. הם גם מדגישים כי רגולציה נוספת עשויה להכביד שלא לצורך.

מה עמדת בנק ישראל?

בבנק המרכזי סבורים שהדרך הנכונה להגביר תחרות היא באמצעות שינויים מבניים, בעיקר הוספת שחקנים חדשים למערכת, ולא הכרזות על קבוצות ריכוז. יחד עם זאת, הרשות אינה מחויבת לעמדת הבנק בהכרעתה.

מהן ההוראות המרכזיות שעל הפרק?

הוראות כמו איסור הפליית ריבית לפי שירותים אחרים, חיוב בהצגת קרנות כספיות כחלופה לפיקדונות, חיוב שני הבנקים הגדולים לעבוד מול גופים שירכזו כספים, הקלות בניוד בין פיקדונות ועוד.

מה לוח הזמנים הצפוי?

הרשות מתכוונת לפרסם את החלטתה עד סוף שנת 2025, אך אם יוגש ערעור, כמו שצפוי, ההליך עשוי להתארך חודשים ואף שנים.

מה ירגיש הציבור במקרה של הכרזה?

עשויים להיראות שיפורים בריבית הפיקדונות והעו"ש, אפשרות פתיחה של פיקדון ללא קיום חשבון עו"ש, הקלות בניוד, מידע השוואתי פשוט וברור יותר בין פיקדון לבין אפיקי חיסכון נוספים – וייתכן גם עידוד מעבר בין בנקים.

האם זו פעולה חסרת תקדים?

כן. מדובר בפעם הראשונה שבה נשקלת הכרזה כזו על גופים פיננסיים בישראל. הפעם הקודמת בה הוכרזה קבוצת ריכוז הייתה ב-2013, בנמלי חיפה ואשדוד.

מהם הסיכונים או החסרונות?

רגולציה כפולה, עיכוב בהטמעת ההוראות עקב ערעורים, חשש לפגיעה ביציבות מערכתית אם ההוראות יובילו לשינוי עסקי עמוק מדי בבנקים, והגברת חיכוך בין הרשויות.

האם זו עשויה להיות יריית פתיחה להרחבת סמכויות רשות התחרות?

בהחלט ייתכן. אם תתקבל ההכרזה, זו תהיה פריצת דרך עבור רשות התחרות מול גופים גדולים, וייתכן שהיא תסמן את תחילתו של עידן רגולטורי אקטיבי יותר,  גם בתחומים נוספים.

מה הצעד הבא?

סיום הליך ההתייעצות עם בנק ישראל, קבלת החלטת הממונה והגשת ההודעה הרשמית, ולאחר מכן הערעור הצפוי של הבנקים וההליך המשפטי שיקבע את גורל המהלך.