איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות

OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.

שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.

OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.

חיסכון מוחשי בזמן ובכסף

הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.

• מולטבוק: רשת חברתית עבור סוכני AI, ללא משתמשים אנושיים
• עימות בין הפנטגון לאנת'רופיק: גבולות השימוש הצבאי ב-AI מטילים צל על חוזה ענק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.

ההצלחה הזו נובעת גם מהתמיכה של ענקיות טכנולוגיה אחרות. אמזון וגוגל משקיעות בה, מספקות לה תשתית מחשוב ומקדמות את המוצרים שלה בקרב לקוחותיהן. השילוב הזה מאפשר לאנתרופיק להתחרות ב־OpenAI לא רק מבחינת יכולת טכנולוגית, אלא גם בגישה לשוק. לאנתרופיק דרך הכנסות צפויה, שמתבססת על שימוש עסקי מתמשך. חברות שמגלות שהתייעלות בעזרת Claude, המודל הראשי של החברה, חוסכת להן עובדים ושעות פיתוח, פשוט נשארות לקוחות. מיקרוסופט, שותפתה של OpenAI, הודיעה לאחרונה כי גם היא מצטרפת ותשלב את מודל Claude בסביבת Copilot שלה.

OpenAI מחפשת פרסומות

בזמן שאנתרופיק מחזקת את מעמדה בקרב חברות, OpenAI מחפשת את הצעד הבא בשוק הצרכני. היא בוחנת דרכים להכניס פרסום לשירות, אבל לא ברור איך עושים זאת מבלי לפגוע באמון המשתמשים. פרסומות סמויות או תוכן ממומן בתוך שיחות צ’אט עלולים להרתיע משתמשים ולפגוע במותג.

• 300 מיליארד דולר נמחקו מסקטור התוכנה ביום אחד - הסיבה היא קלוד
• גיוס גדול ל-Orion; "אנחנו מובילים חדשנות בתחום דליפת המידע, עם מוצר AI"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 300 מיליארד דולר נמחקו מסקטור התוכנה ביום אחד - הסיבה היא...

הפער בין שתי האסטרטגיות הולך ומתרחב. OpenAI מתמודדת עם עלויות פיתוח אדירות ומודל הכנסות מעורפל, בעוד שאנתרופיק מייצרת תזרים קבוע מחוזים עסקיים ארוכי טווח. אחד מתמקד בפופולריות, השני ביציבות. מעבר להבדלים הכלכליים, יש גם הבדל תרבותי. OpenAI מתמקמת כמותג שמרחיב גבולות גם מוסריים וגם טכנולוגיים. לאחרונה הודיעה שתאפשר למבוגרים לקיים שיחות ארוטיות עם ChatGPT, צעד שהגביר את תחושת חוסר הנוחות בקרב חברות שמבקשות כלי עבודה נטול דרמות.

אנתרופיק, לעומת זאת, שומרת על פרופיל ממלכתי. היא מדברת על "בטיחות, שקיפות ואחריות", וממצבת את עצמה כספקית של טכנולוגיה שמטרתה לייעל ולא לבדר. גם הביצועים הטכנולוגיים תומכים בתדמית הזו. לפי דירוג של חברת Vals AI, שמודדת יכולות של מודלים בשוק העסקי, Claude 3 של אנתרופיק דורג ראשון במשימות משפטיות, פיננסיות ותכנותיות, לפני גרסאות GPT האחרונות של OpenAI.

בעוד סם אלטמן ממלא את העיתונים, כל פעם בהצהרה חדשה שגורמת לאנשים לתהות האם הבינה המלאכותית תשפר יותר או תהרוס יותר והאם בכלל העולם מוכן לדבר כזה, המודל של אנתרופיק מוכיח שאפשר לבנות עסק רווחי בבינה מלאכותית בלי לפזר מיליארדים ובלי לרדוף אחרי כותרות.