
פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל: ההטבה שהאוצר בוחן ליזמי ההייטק
יזם שמוכר את מניותיו בחברת הייטק ברווח של 40 מיליון שקל משלם כיום בדרך כלל מס של 25%-30%, וגם מס יסף. מדובר בתשלום של 11-14 מיליון שקל עם מס היסף. כעת משרד האוצר בוחן הטבה שתאפשר ליזמים ולמשקיעים לקבל פטור ממס רווחי הון על סכום שעשוי להגיע לכ-45 מיליון שקל, בכפוף לתנאים. המשמעות היא חיסכון אפשרי של מיליוני שקלים באקזיט. המהלך עדיין בשלבי בחינה, אבל הוא מלמד עד כמה המדינה חוששת מהמעבר של יזמים וחברות לארה"ב, שם הטבות המס הפכו לשיקול משמעותי בהחלטה היכן להקים חברה ולנהל אותה.
המודל שמעניין את האוצר הוא ההטבה האמריקאית QSBS, שהורחבה ביולי 2025. בארה"ב, מי שמחזיק במניות של חברה שעומדת בתנאים יכול לקבל פטור ממס רווחי הון פדרלי של עד 15 מיליון דולר, או על רווח בגובה פי עשרה מההשקעה המקורית, לפי הגבוה מביניהם. הפטור המלא מחייב בדרך כלל החזקה של חמש שנים, ובמניות שהונפקו מאז הרחבת החוק אפשר לקבל הטבות חלקיות גם בתקופות קצרות יותר.
התנאים כוללים, בין היתר, החזקה במניות שהונפקו ישירות בחברה אמריקאית מתאימה, שעמדה במבחן נכסים של עד 75 מיליון דולר בעת ההנפקה. ההטבה נועדה לעודד השקעות בחברות צעירות ולהגדיל את התמורה ליזמים שמצליחים לפתח אותן.
למה האוצר מוכן לוותר על מיליוני שקלים?
הסיבה היא התחרות על חברות ההייטק. חברות ישראליות רבות מגייסות כסף בארה"ב, מוכרות שם את מוצריהן ומעסיקות עובדים ומנהלים מחוץ לישראל. כשמייסד חברה בוחן מעבר לארה"ב, הפער במיסוי עשוי להיות משמעותי מאוד. עם זאת, מעבר תושבות לצורכי מס מחייב בחינה של מכלול הזיקות לישראל ולמדינת היעד.
דוח רשות החדשנות מצביע על התרחבות הפעילות של חברות הייטק ישראליות בחו"ל. בשנת 2019 הועסקו בישראל 69% מעובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות. במרץ 2026 השיעור ירד ל-62%. חלק מהשינוי נובע מהתרחבות החברות בשווקים בינלאומיים, אבל הוא ממחיש את המעבר ההדרגתי של פעילות עסקית אל מחוץ לישראל.
הנתונים משמעותיים במיוחד למשק הישראלי. ההייטק אחראי לכ-18% מהתוצר ולכ-58% מהיצוא, ומעסיק כ-400 אלף עובדים. חברות שממשיכות לצמוח בישראל מייצרות הכנסות ממסי שכר ומפעילות עסקית, לצד תעסוקה גם בענפים שמספקים להן שירותים.
מנגד, להטבה יש מחיר. פטור על רווח של 45 מיליון שקל יכול לחסוך ליזם כ-11-14 מיליון שקל במס רווחי הון, לפני מס יסף. בכמה עשרות אקזיטים גדולים מדובר כבר במאות מיליוני שקלים של הכנסות מס פוטנציאליות. השאלה היא כמה חברות ויזמים ההטבה באמת תשכנע להישאר בישראל.
לישראל כבר יש הטבות מס לחברות טכנולוגיה ולמשקיעים בסטארטאפים. ההצעה החדשה מתמקדת דווקא ברווח האישי של המייסדים והמשקיעים בעת מכירת המניות, ולכן עשויה להשפיע על ההחלטות שלהם עוד בשלב הקמת החברה.
במקביל, באוצר בוחנים שינוי במיסוי האופציות לעובדי ההייטק. כיום עובדים שמקבלים אופציות ומניות במסלול ההוני לפי סעיף 102 נהנים בדרך כלל ממס של 25%, בכפוף לתנאים. אחת האפשרויות שנבחנות היא העלאת המס ל-30% או הגבלת היקף הרווח הזכאי להטבה.
- הגירעון נחתך כמעט בחצי: המדינה גבתה 13% יותר מסים והוציאה רק 3.4% יותר
- מה זה מס נטפליקס ולמה האוצר רוצה ליישם אותו בשנה הבאה
כך עשוי להיווצר פער בין המיסוי של מייסדי חברות ומשקיעים גדולים לבין המיסוי של עובדים שמקבלים אופציות כחלק מהשכר שלהם. באוצר יצטרכו להכריע גם מי יהיה זכאי לפטור החדש, כמה זמן תידרש החזקת מניות, מהו גודל החברה המזכה והאם ההטבה תחול גם על חברות ומניות קיימות.