70% מהצעירים שואפים לתואר, 15.4% כבר הגישו מועמדות לאקדמיה

רוב הצעירים הישראלים שנולדו ב-2004 רואים תואר אקדמי כחלק מהמסלול שלהם, אבל בשלב הנוכחי שיעור מי שכבר הגיעו לשלב הגשת המועמדות נמוך בהרבה. 70.1% מהמשיבים בסקר מצפים להשיג תואר במהלך חייהם, בעוד שעד שנת הלימודים 2024/25 הגישו מועמדות למוסד אקדמי 15.4% מבני השנתון. מבין המועמדים, 74.6% התקבלו והחלו ללמוד.

הנתונים מופיעים בסקירה הראשונה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על המאפיינים, השאיפות ודפוסי ההשתלבות בהשכלה הגבוהה של ילידי שנתון 2004. מדובר בדור שעבר את שנות התיכון בתקופת הקורונה ונכנס לחיים הבוגרים בתקופת המלחמה. 88% מהם השלימו 12 שנות לימוד ו-62.1% היו זכאים לבגרות. אצל הנשים שיעור הזכאות הגיע ל-68.2% ואצל הגברים ל-56.3%.

הפער בין נשים לגברים ממשיך גם בשאיפות ללימודים גבוהים. 75% מהנשים מצפות להשיג לפחות תואר אחד במהלך חייהן, לעומת 65.4% מהגברים. 32.6% מכלל המשיבים צופים שתואר ראשון יהיה ההישג האקדמי הגבוה שלהם, 26.9% מכוונים לתואר שני או ללימודי רפואה ו-10.6% שואפים להגיע לתואר שלישי.

גם הישגי הבגרות קשורים לשאיפות. בקרב זכאים לתעודת בגרות, 81.1% מצפים להשיג תואר, לעומת 53.3% בקרב צעירים ללא זכאות. הפער בולט במיוחד בשאיפה לתואר שני או לרפואה, עם 33.4% בקרב בעלי בגרות מול 15.3% אצל היתר.

העניין בתחום קודם לשכר

השיקול המרכזי בבחירה בלימודים אקדמיים הוא האפשרות לעסוק בעתיד בתחום שמעניין את הצעירים. 49.8% ציינו זאת כסיבה העיקרית. 30% רואים בתואר דרך להתקדמות כלכלית בעולם העבודה, ו-16.7% ציינו אהבה ללמידה.

בקרב צעירים שטרם החליטו לגבי לימודים אקדמיים או בחרו במסלול אחר, 53.3% הצביעו על חוסר עניין במסגרת האקדמית. 20% עדיין מגבשים תוכניות לעתיד, ו-11.9% מעדיפים לימודים מקצועיים קצרים או מסלול לתעודה. הפסיכומטרי ותנאי הקבלה היו הסיבה המרכזית אצל 2.1% מהקבוצה.

הנתון הזה מקבל משמעות נוספת מול השינויים בשוק העבודה. שיעור בעלי המקצוע האקדמי בקרב דורשי העבודה הגיע באוגוסט 2026 ל-20.5%, לעומת 14% ארבע שנים קודם לכן, ובמקביל כמעט 9,000 מפתחי תוכנה ומנתחי מערכות חיפשו עבודה. שוק העבודה משתנה והאקדמאים תופסים חלק גדול יותר מדורשי העבודה. ביזפורטל

במסלולים המדעיים הפער חד במיוחד. 34.4% מבעלי בגרות מוגברת במתמטיקה ובמקצועות מדע וטכנולוגיה כבר הגישו מועמדות ללימודים, לעומת 9.9% בקרב יתר בני השנתון. בקרב מי שכבר התקבלו לרפואה, 95.2% הגיעו עם רקע כזה; בהנדסה ואדריכלות השיעור הגיע ל-81.4%, ובמתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב ל-78.9%.

למרות זאת, הרצונות של הצעירים והבחירות בפועל של סטודנטים חדשים שונים בחלק מהתחומים. 21.3% ממשיבי הסקר העדיפו הנדסה ואדריכלות, לעומת 15.2% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון. ברפואה הפער עומד על 5.4% מול 1.2%. מנגד, 8.4% מהצעירים בסקר סימנו חינוך והוראה, לעומת 19.2% מהסטודנטים החדשים בפועל. גם במדעי המחשב נרשם פער, עם 6.9% העדפה בסקר מול 9% בקרב המתחילים ללמוד.

• אוקטובר 2026: הלמ"ס מפרסם כמה ישראל הוציאה על חינוך ב-2023
• גל העזיבה נמשך: כ-269 אלף ישראלים יצאו מהארץ בשלוש שנים

המגמות בשטח ממשיכות להשתנות. באוניברסיטת תל אביב צפויים ללמוד בשנת תשפ"ז 16,657 סטודנטים לתואר ראשון, שיא עבור המוסד, כאשר גם מספר המתחילים בשנה א' צפוי להגיע ל-5,120. מספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב מגיע לשיא. ביזפורטל

גם בתוך המקצועות המבוקשים יש תנועה. במדעי המחשב נרשמה בשנה שעברה ירידה חדה במספר הנרשמים, על רקע הקושי של צעירים להשתלב במשרות התחלתיות בענף. מספר הסטודנטים למדעי המחשב ירד ב-40%. ביזפורטל

המשפחה נשארת הגורם המרכזי שמכוון את הבחירה. 35% מהצעירים ציינו הורים ובני משפחה כמקור החשיפה העיקרי לתחום שמעניין אותם, 22.8% הגיעו אליו דרך האינטרנט והרשתות החברתיות ו-21.6% באמצעות חברים.