גולדמן זאקס ניו יורק
צילום: Pixbay

גולדמן זאקס: סין סוגרת את הפער בבינה מלאכותית - ושולטת ביותר ממחצית היצוא ברכיבים חיוניים

הסינים מחזיקים ביותר מ-50% מהשוק העולמי בחמישה תחומי יצוא מרכזיים, ובהם מתכות נדירות, רכיבי תקשורת ושבבים המיוצרים בתהליכים ותיקים; במקביל, סין מתקדמת בפיתוח מעבדים, שבבי זיכרון וציוד ייצור משלה. המשמעות: ארה"ב מובילה בפיתוח ה-AI, אבל תלויה בסין בחלקים חשובים מהתשתית שמפעילה אותו
בן פלמון |

הפער הטכנולוגי בין סין לארה"ב מצטמצם, והתלות של תעשיית הבינה המלאכותית העולמית ביצרנים סיניים גדולה מכפי שנהוג לחשוב. גולדמן זאקס מצביע על מציאות מעניינת: מצד אחד, סין משמשת ספקית מרכזית של רכיבים וחומרי גלם לתעשיית ה-AI שמובילות החברות האמריקאיות. מצד שני, היא מתקדמת בבניית תעשייה עצמאית שמאפשרת לה לפתח, לייצר ולהפעיל מערכות בינה מלאכותית באמצעות טכנולוגיות מקומיות. שני התהליכים מתרחשים במקביל, למרות מגבלות היצוא האמריקאיות שנועדו להאט את התקדמותה בתחום השבבים.

הנתון המרכזי בניתוח של גולדמן זאקס הוא נתח היצוא הסיני בחמישה תחומים חיוניים לתעשייה. סין מחזיקה ביותר מ-50% מהשוק העולמי בכל אחד מהם: מתכות נדירות, ציוד חשמל, מעגלים מודפסים, רכיבי תקשורת אופטיים ושבבים המיוצרים בטכנולוגיות ותיקות יחסית. היתרון שלה מבוסס על יכולת ייצור רחבה, עלויות תחרותיות ושרשרת אספקה שמסוגלת לספק כמויות גדולות בזמן קצר.

המספרים האלה חשובים מפני שהדיון בתחרות בין ארה"ב לסין מתמקד בדרך כלל במעבדים המתקדמים ביותר של אנבידיה וביכולת לייצר שבבים בתהליכים של 2 או 3 ננומטר. אבל מרכז נתונים שמפעיל אלפי מעבדי AI זקוק להרבה יותר ממעבדים. הוא צריך רכיבי תקשורת מהירים, מערכות חשמל, ציוד קירור, לוחות אלקטרוניים ומגוון גדול של שבבים שמנהלים את פעולת המערכת.

רכיבי התקשורת האופטיים, למשל, מאפשרים להעביר כמויות עצומות של מידע בין שרתים. ככל שמרכזי הנתונים גדלים וככל שמספר המעבדים שפועלים יחד עולה, גדל גם הביקוש לרכיבים האלה. בגולדמן מעריכים ששוק התקשורת האופטית המיועדת למערכות מחשוב מתקדמות עשוי להגיע להיקף של כ-154 מיליארד דולר ב-2028, פי תשעה מהיקף השוק ששימש בסיס להערכתם.

גם מעגלים מודפסים ושבבים המיוצרים בתהליכים ותיקים ממלאים תפקיד חיוני. חלקם משמשים לניהול צריכת החשמל, לתקשורת בין רכיבים ולבקרה על פעילות השרתים. היתרון של סין בתחומים האלה מאפשר לה להמשיך ליהנות מהשקעות ה-AI בעולם, גם כאשר ארה"ב מגבילה את מכירת המעבדים המתקדמים ביותר לחברות סיניות.

במילים פשוטות, חברה אמריקאית יכולה לפתח את מעבד הבינה המלאכותית המתקדם בעולם, לייצר אותו בטייוואן ולשלב אותו במערכת הכוללת רכיבים שמגיעים מסין. ניסיון להחליף את כל הספקים הסיניים מחייב הקמת מפעלים חדשים, פיתוח מקורות אספקה חלופיים והשקעות גדולות. התהליך הזה עשוי להימשך שנים.

סין בונה במקביל תעשיית שבבים עצמאית

ההתפתחות השנייה שמזהים בגולדמן מתרחשת בתוך סין עצמה. במשך שנים הייתה המדינה תלויה בחברות מערביות וביצרניות מטייוואן ודרום קוריאה בתחומים מרכזיים כמו מעבדים מתקדמים, שבבי זיכרון וציוד לייצור מוליכים למחצה. כעת חברות סיניות מקימות בהדרגה חלופות מקומיות.

ההתקדמות מתרחשת בכמה תחומים במקביל. וואווי משקיעה בפיתוח מעבדים ומערכות מחשוב, יצרנית השבבים הסינית SMIC מרחיבה את כושר הייצור, וחברות מקומיות מפתחות ציוד שנועד להחליף מכונות ורכיבים מיובאים.

בגולדמן מציינים שקצב ההתקדמות של תעשיית השבבים הסינית גבוה מהתחזיות הקודמות. יצרניות ציוד מקומיות מציגות תחזיות לצמיחה שנתית של כ-40% בהכנסות בשנים הקרובות, בעוד בתי היציקה הגדולים מתכננים להרחיב את כושר הייצור מעבר להערכות שהיו בשוק.

דוגמה נוספת מגיעה מענף הזיכרונות. יצרנית הזיכרון הסינית CXMT מתקרבת ליכולת לספק כמחצית מהביקוש המקומי לשבבי DRAM עד 2028, לפי הערכות ברנשטיין. החברה, שהפכה לשחקנית משמעותית בשוק העולמי, מציבה אתגר לסמסונג, SK הייניקס ומיקרון, שנהנו במשך שנים משליטה כמעט מוחלטת בשוק.

ההתקדמות בזיכרונות חשובה במיוחד לתעשיית הבינה המלאכותית. מערכות מחשוב מתקדמות זקוקות לכמויות גדולות של זיכרון מהיר, והמחסור ברכיבים כאלה הפך בשנים האחרונות לאחד הגורמים לעליית מחירי השבבים. הגדלת כושר הייצור בסין עשויה לשנות בהדרגה את מבנה התחרות ואת כוח התמחור של היצרניות הקיימות.

גם בתחום אריזת השבבים סין מנסה לצמצם פערים. האריזה המתקדמת מאפשרת לחבר כמה שבבים ומערכי זיכרון למערכת אחת, ובכך לשפר את הביצועים בלי להסתמך בכל שיפור על הקטנת גודל הטרנזיסטורים. ליצרניות שסובלות ממגבלות גישה למכונות הייצור המתקדמות ביותר, מדובר במסלול נוסף לשיפור הביצועים.

וואווי כבר מציגה שיטות חדשות לתכנון שבבים שמטרתן להפיק יותר ביצועים מציוד ייצור קיים. חלק מהפיתוחים נמצאים בשלבים מוקדמים, אבל הם ממחישים את הכיוון שאליו פועלת התעשייה הסינית: הגדלת יכולות המחשוב באמצעות שילוב של תכנון, ייצור ואריזה מתקדמים.

ועדיין, הפער מהמערב משמעותי בתחומים מסוימים. סין מתקשה להשיג גישה למערכות ליתוגרפיה מתקדמות, שנדרשות לייצור יעיל של שבבים בחזית התעשייה. גם היצע מעבדי ה-AI המקומיים מוגבל יחסית לביקוש. ההערכות לגבי השנה הנוכחית מצביעות על ייצור מקומי של כ-3.5 מיליון מעבדים, לעומת ביקוש שעולה על 5 מיליון. היתרון של אנבידיה כולל גם את סביבת התוכנה שלה, שמשמשת חברות ומפתחים בעולם.

קיראו עוד ב"גלובל"

המשמעות הכלכלית היא שסין מתקדמת לעצמאות בתחומים נוספים, בעוד ארה"ב ממשיכה להחזיק ביתרון בייצור מערכות המחשוב החזקות ביותר ובכלי התוכנה שמשמשים להפעלתן.

למאבק הזה יש גם השפעה על מדיניות הסחר. המתכות הנדירות והשבבים נמצאים במרכז המשא ומתן בין ארה"ב לסין, כאשר כל צד מנסה להבטיח אספקה של רכיבים חיוניים ולשמור על היתרונות שלו. ארה"ב מקדמת השקעות בייצור מקומי של שבבים וחומרי גלם, בעוד סין מרחיבה את הייצור המקומי של מעבדים, זיכרונות וציוד תעשייתי.

ההתקדמות הסינית יוצרת גם תחרות בין חברות שפועלות בשני השווקים. יצרנית אמריקאית שנהנית כיום ממחסור עולמי ברכיב מסוים עשויה להתמודד בשנים הקרובות עם מתחרה סינית בעלת כושר ייצור גדול ועלויות נמוכות יותר. מנגד, חברות סיניות שמצליחות להשתלב בשרשרת האספקה העולמית יכולות ליהנות מהשקעות ה-AI של החברות האמריקאיות, גם כאשר השוק המקומי שלהן מתפתח בקצב שונה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה