נאוויטס מזנקת: בריטניה אישרה את פיתוח סי-ליון - למרות האיומים של מיליי ונטישת הקבלנים
אחרי שבועות של איומים מצד ארגנטינה, הליכים משפטיים ופרישה של שני קבלנים מהפרויקט, בריטניה מעניקה אור ירוק לפיתוח מאגר הנפט הגדול של נאוויטס בפוקלנד; המאגר מכיל פוטנציאל של עד 1.7 מיליארד חביות, עם יעד הפקה עתידי של 180 אלף חביות ביום. הטלגרף מדווח על אפשרות להפקה כבר ב-2027, אם כי היעד הרשמי של החברה הוא מרץ 2028
נאוויטס פטרוליום מניית נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 7.12% מזנקת בבורסה ונכנסת לממתן תנודות בעקבות דיווח ב"טלגרף" הבריטי שלפיו ממשלת בריטניה אישרה את פיתוח מאגר הנפט סי-ליון (Sea Lion), הנמצא צפונית לאיי פוקלנד שבדרום האוקיינוס האטלנטי. מדובר באחד הפרויקטים המרכזיים של נאוויטס, שמובילה את הפיתוח בשותפות עם חברת רוקהופר הבריטית. המאגר מכיל פוטנציאל של עד 1.7 מיליארד חביות נפט, ולפי העיתון, הפקת הנפט עשויה להתחיל כבר בשנה הבאה.
האישור ניתן על ידי אד מיליבנד, למרות התנגדותה המתמשכת של ארגנטינה לפיתוח משאבי הנפט באזור. ארגנטינה טוענת לריבונות על איי פוקלנד, הנמצאים בשליטה בריטית, ובחודשים האחרונים החריפה משמעותית את הצעדים נגד החברות המעורבות בפרויקט. מבחינת נאוויטס, האישור מגיע בעיתוי משמעותי במיוחד, לאחר שהאיומים של נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי כבר הובילו לפרישת קבלנים מהפרויקט ועוררו חששות בקרב המשקיעים מפני עיכובים ועלויות נוספות.
לפי הטלגרף, נאוויטס כבר אישרה את קבלת ההחלטה, בעוד שממשלת בריטניה צפויה לפרסם הודעה רשמית בהמשך היום. על פי החוק המסדיר את פעילות הנפט והגז במימי פוקלנד, הענקת רישיונות הפקה מחייבת את הסכמת שר החוץ הבריטי. האישור מצטרף להיתרים שכבר העניקה ממשלת האיים ולתמיכתה של בריטניה בפיתוח, ומספק גיבוי מדיני נוסף לפרויקט שנמצא במרכז העימות עם ארגנטינה.
מאגר סי-ליון ממוקם כ-240 קילומטרים צפונית לאיי פוקלנד, בעומק מים של כ-500 מטרים. תוכנית הפיתוח באזור הצפוני כוללת 23 בארות, כאשר בשלב הראשון מתוכננות 11 בארות שיחוברו למתקן הפקה צף בעל קיבולת של כ-55 אלף חביות ביום. בהמשך מתוכננת הרחבה באמצעות בארות נוספות ומתקן הפקה שני, כך שהקיבולת הכוללת עשויה להגיע לכ-180 אלף חביות ביום. חשוב להבחין בין פוטנציאל המשאבים הכולל של המאגר לבין העתודות המוכחות והצפויות להפקה בהתאם לתוכניות הפיתוח.
לצד הדיווח הבריטי על אפשרות להתחלת הפקה ב-2027, יש לציין כי לוח הזמנים הרשמי שהציגו נאוויטס ורוקהופר עד כה קובע את תחילת ההפקה המסחרית למרץ 2028. החלטת ההשקעה הסופית בפרויקט התקבלה בדצמבר 2025, ותקציב הפיתוח לשלב הראשון עומד על כ-1.8 מיליארד דולר, מתוכם חלקה של נאוויטס, המחזיקה ב-65% מהפרויקט, מגיע לכ-1.17 מיליארד דולר. רוקהופר מחזיקה ב-35% הנותרים.
בריטניה פנתה לאינטרפול: אל תאפשרו לארגנטינה לעצור את המעורבים בפרויקט
במקביל לאישור הפרויקט, מתברר כי בריטניה פועלת גם בזירה המשפטית הבינלאומית כדי לבלום את צעדי ארגנטינה. לפי דיווח שפורסם היום בגרדיאן הבריטי, ממשלת בריטניה פנתה באופן רשמי לאינטרפול בבקשה שלא להיענות לבקשות מעצר שמקדמת ארגנטינה נגד אנשים המעורבים בפיתוח סי-ליון, בהם גם אזרחים בריטים.
לפי הדיווח, ממשלת בריטניה שלחה מכתב למטה אינטרפול בליון שבצרפת, שבו טענה כי בקשות המעצר שמקדמת ארגנטינה הן בעלות אופי פוליטי, וכי מדובר בניסיון להרתיע חברות, מנהלים ועובדים מלהשתתף בפרויקט. בלונדון חוששים שממשלת מיליי מנסה להשתמש במנגנוני האכיפה הבינלאומיים כדי להפעיל לחץ על החברות המספקות שירותים לנאוויטס ולרוקהופר, ובכך לפגוע ביכולתן להוציא לפועל את תוכנית הפיתוח. המהלך הארגנטינאי מתמקד בבקשות המכונות "הודעות אדומות" של אינטרפול, שנועדו לאתר אנשים המבוקשים במדינה מסוימת ולבקש את מעצרם הזמני לקראת הסגרה. אין מדובר בצווי מעצר בינלאומיים שמחייבים אוטומטית את כל המדינות, אך הפצת הודעה כזו עשויה להגביל את חופש התנועה של מנהלים ועובדים המעורבים בפרויקט, ולחשוף אותם לסיכון של מעצר בעת ביקור במדינות המשתפות פעולה עם הרשויות בארגנטינה. לפי הגרדיאן, אינטרפול השיב לפנייה הבריטית כי יפעל בהתאם לסעיף 3 בחוקת הארגון, האוסר עליו להתערב בפעילות בעלת אופי פוליטי. מדובר בתשובה שעשויה להקשות על הניסיון הארגנטינאי, אך אינה מבטיחה שכל בקשות המעצר יידחו. בבריטניה חוששים שארגנטינה תנסה להציג את ההליכים כתיקים פליליים המבוססים על החוק המקומי שלה ולא כצעדים פוליטיים, ובכך לשכנע מדינות אחרות לפעול נגדם. מנכ"לית ממשלת איי פוקלנד, אנדריאה קלאוזן, אישרה לגרדיאן כי השימוש האפשרי באינטרפול מהווה איום על המעורבים בפרויקט, אך הביעה תקווה שהארגון לא יפעל על בסיס הבקשות הארגנטינאיות. לפי הדיווח, עובדים בענפי הנפט והדיג באיים חוששים במיוחד מנסיעות למדינות דרום אמריקה, שחלקן תומכות בעמדת ארגנטינה בסכסוך הריבונות. הגרדיאן מדווח גם כי בבריטניה מעריכים שעוצמת העימות המדיני סביב האיים הגיעה לרמה שלא נראתה מאז מלחמת פוקלנד ב-1982. מבחינת נאוויטס, המשמעות היא שהסיכון כבר אינו מוגבל להיתרים ולקידוחים עצמם, אלא עשוי להשפיע גם על נכונותם של ספקים ועובדים בינלאומיים לקחת חלק בפרויקט.
האיומים של מיליי כבר גרמו לשני קבלנים לסגת
העימות סביב המאגר אינו חדש, אך בחודש האחרון הוא עבר משלב ההצהרות המדיניות לפגיעה ממשית בשרשרת הביצוע. בתחילת ספטמבר דיווחנו על החרפת הצעדים מצד מיליי נגד נאוויטס והחברות הפועלות בפוקלנד. נשיא ארגנטינה הודיע על הרחבת הסנקציות נגד חברות הנפט, ולא הסתפק במפעילות הפרויקט עצמן. הצעדים כוונו גם נגד דירקטורים, מנהלים, בעלי מניות, ספקים וגופים פיננסיים המעורבים בפעילות באזור.
בהמשך הודיעה ממשלת ארגנטינה על נקיטת הליכים פליליים נגד חברות מקבוצת נאוויטס ונושאי משרה בהן, בטענה שהפעילות באזור מתבצעת ללא אישור הרשויות בבואנוס איירס ובניגוד לחוק הארגנטינאי. מבחינת ארגנטינה, הרישיונות שניתנו לחברות על ידי ממשלת איי פוקלנד אינם תקפים, מאחר שהיא אינה מכירה בריבונות הבריטית על האיים. מנגד, נאוויטס מדגישה כי היא פועלת מכוח רישיונות חוקיים שהעניקה ממשלת האיים, בתמיכתה של בריטניה.
מיליי הרחיב את המאבק גם לגורמים שאינם עוסקים בקידוח עצמו. בין היתר, בנק מזרחי טפחות נכלל ברשימת גופים שנגדם פתחה ארגנטינה בהליכי סנקציות, בשל החזקה במניות רוקהופר הבריטית. המהלך המחיש עד כמה רחבה האסטרטגיה הארגנטינאית: לא רק לפעול נגד מי שמפיק את הנפט, אלא גם נגד הגופים שמממנים, מחזיקים במניות או מספקים שירותים לחברות המעורבות.
- גיקס טסה והתרסקה - המנכ"ל: "לא באנו לעשות סיבובים; צריך מאות רובוטים כדי להגיע לאיזון"
- טאואר מרחיבה את שיתוף הפעולה עם סמטק: הסכם רב שנתי לייצור שבבים לתשתיות AI
אלא שהאירוע המשמעותי ביותר מבחינת נאוויטס הגיע בתחילת אוקטובר. ענקית שירותי הנפט האמריקאית הליברטון הודיעה ב-2 באוקטובר כי היא וחברות הבת שלה לא יבצעו עבודות בפרויקט סי-ליון. ההודעה פורסמה לאחר שהחברה קיימה מגעים עם הרשויות בארגנטינה בנוגע להשלכות המשפטיות האפשריות של מעורבותה בפרויקט. עבור הליברטון, שמחזיקה פעילות עסקית משמעותית בארגנטינה, המשך העבודה בפוקלנד עלול היה לסכן פעילות רחבה בהרבה במדינה.
שלושה ימים לאחר מכן, ב-5 באוקטובר, דיווחה נאוויטס כי שני קבלנים הקשורים לפרויקט נסוגו מהתחייבויותיהם. השותפות הגדירה אותם כקבלנים מפרים והודיעה כי היא פועלת למצוא להם מחליפים ולבצע את ההתאמות הנדרשות. בנאוויטס העריכו כי בשלב זה לא צפויה פגיעה מהותית בפרויקט, אך ציינו כי ההערכה תלויה בין היתר בהצלחת החלפת הקבלנים ובהיעדר החרפה נוספת בצעדים הארגנטינאיים.
גם חברות שירותי הנפט SLB ובייקר יוז הודיעו בתקופה האחרונה שלא ישתתפו בפעילות נפט וגז באזור האיים. עם זאת, יש להבחין בין חברות שהודיעו שלא יפעלו בפוקלנד לבין קבלנים שכבר היו מחויבים לעבודות בפרויקט ונסוגו מהן. החשש המרכזי של המשקיעים הוא מפני מצב שבו חברות בינלאומיות נוספות יעדיפו לוותר על התקשרויות עם נאוויטס כדי שלא לסכן את פעילותן בארגנטינה.
הסיכון הזה משמעותי במיוחד בפרויקט ימי בהיקף של מיליארדי דולרים, שדורש מערך מורכב של קבלני קידוח, ציוד תת-ימי, מתקני הפקה, לוגיסטיקה ומימון. החלפת ספקים יכולה להיות כרוכה בהוצאות נוספות, ולעיתים גם בעיכובים בלוחות הזמנים. מנגד, נאוויטס כבר התקשרה עם קבלני ליבה ומקדמת את עבודות הפיתוח, ולכן פרישת שני הקבלנים אינה מעידה כשלעצמה על עצירת הפרויקט.
נאוויטס נערכה גם לאפשרות של לחץ פוליטי
בטור שפרסם בן ויינברגר בראשון האחרון, נבחנה היערכות נאוויטס לסיכונים הגיאופוליטיים, לרבות פרישת הקבלנים וההגנות הפיננסיות של הפרויקט. מהניתוח עולה כי במסגרת מבנה המימון נרכשה פוליסת ביטוח סיכונים פוליטיים בהיקף של מיליארד דולר לטובת המלווים לפרויקט. הביטוח נועד להגן על החוב מפני אירועים קיצוניים, ובהם מלחמה, הלאמה או התערבות פוליטית שתמנע את המשך הפיתוח. הוא אינו מבטל את הסיכון לעיכובים או לעלויות נוספות, אך מספק שכבת הגנה למימון.
בנוסף, לפי הבדיקה, החוזים עם הקבלנים כוללים סעיפים המתייחסים במפורש לסיכון הארגנטינאי, כך שהקבלנים מודעים מראש למחלוקת המדינית ואינם יכולים בהכרח להסתמך עליה כעילה להשתחררות מהתחייבויותיהם. המשמעות היא שקבלן שיבחר לפרוש עשוי להיחשף לתביעות או לדרישות פיצוי, אם כי הדבר אינו מבטיח שניתן יהיה להחזיר אותו לעבודה בפועל.
עוד קודם לכן, בטור שפרסם ויינברגר בספטמבר, הוא הסביר מדוע להערכתו האיומים הארגנטינאיים אינם צפויים לעצור את הפרויקט. הטענה המרכזית הייתה שהפעילות מתבצעת במים הנתונים לשליטת ממשלת איי פוקלנד, וארגנטינה אינה יכולה לאכוף ישירות את החלטות בתי המשפט שלה באזור. עם זאת, ההתפתחויות האחרונות הראו כי גם ללא יכולת לעצור את הקידוחים באופן ישיר, ארגנטינה מסוגלת להפעיל לחץ כלכלי על חברות בינלאומיות המעורבות בפיתוח.
העימות אף התרחב בימים האחרונים לזירה הבינלאומית. לפי דיווח שפורסם היום בגרדיאן, בריטניה פנתה לאינטרפול בבקשה שלא להיענות לבקשות מעצר מצד ארגנטינה נגד אישים המעורבים בפרויקט, בטענה שמדובר בצעדים המונעים משיקולים פוליטיים. מיליי אף הציב לבריטניה בסוף ספטמבר אולטימטום של שבועיים לעצירת הפעילות, ואיים לפנות להליך בוררות בינלאומי מכוח אמנת האו"ם למשפט הים. המועד שהציב חלף, ובבריטניה נערכים להתמודדות משפטית נוספת.
ברקע עומד סכסוך הריבונות המתמשך בין בריטניה לארגנטינה, שהגיע לשיאו במלחמת פוקלנד ב-1982. בריטניה שולטת באיים מאז המאה ה-19, ואילו ארגנטינה ממשיכה לטעון שהם חלק משטחה. במשאל עם שנערך באיים ב-2013 הצביעו כ-99.8% מהמשתתפים בעד המשך מעמדם כטריטוריה בריטית, אך ארגנטינה אינה מכירה במשאל כפתרון למחלוקת הריבונות.
האישור הבריטי הנוכחי מעורר מחלוקת גם בתוך המערכת הפוליטית בבריטניה. מיליבנד, שפעל בעבר להגבלת פיתוח שדות נפט וגז חדשים בים הצפוני, מעניק כעת אישור לפרויקט נפט גדול בדרום האוקיינוס האטלנטי. באופוזיציה הבריטית מתחו ביקורת על הפער בין המדיניות כלפי פרויקטים בים הצפוני לבין ההחלטה לאפשר את פיתוח סי-ליון.
עבור נאוויטס, ההתפתחות הנוכחית מחזקת את הגיבוי המדיני לפרויקט דווקא לאחר תקופה שבה המחלוקת עם ארגנטינה העיבה על המניה. השותפות, שבשליטת גדעון תדמור, כבר החלה בשנים האחרונות ליהנות מתזרים משמעותי מפרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו, ופרויקט סי-ליון אמור להוות את מנוע הצמיחה הבא שלה. ככל שיתקרב מועד תחילת ההפקה, חלקו של המאגר בפעילות העתידית של השותפות צפוי לגדול.
עם זאת, האישור הבריטי אינו מבטל את האיומים מצד ארגנטינה ואינו פותר את הבעיות שנוצרו בעקבות פרישת הקבלנים. השאלה המרכזית כעת היא אם נאוויטס תצליח לשמור על לוחות הזמנים ועל תקציב הפיתוח למרות הלחץ שמפעילה בואנוס איירס. האישור מספק לשותפות גיבוי מדיני משמעותי, אך המבחן הכלכלי יהיה ביכולת להמשיך את העבודות בשטח ולהגיע להפקה מסחרית כמתוכנן.
