ארגנטינה פונה לבית הדין בהמבורג: עצרו את קידוחי הנפט בפוקלנד

ממשלת ארגנטינה מחריפה את המאבק בפרויקט הנפט סי ליון, שמפעילה נאוויטס פטרוליום הישראלית מצפון לאיי פוקלנד, ופנתה לבית הדין הבינלאומי לדיני הים בהמבורג בבקשה להורות על צעדים זמניים שיעצרו את פיתוח המאגר. הבקשה הוגשה כחלק מהמאמצים של ממשלת הנשיא חאבייר מיליי למנוע את הפקת הנפט באזור שהיא רואה כחלק מהמדף היבשתי שלה.

הפרויקט מפותח בידי נאוויטס, המחזיקה ב־65% ממנו ומשמשת כמפעילה, לצד חברת רוקהופר אקספלוריישן הבריטית, המחזיקה ב־35%. הבקשה החדשה מוסיפה חזית משפטית בינלאומית למחלוקת שכבר הובילה להליכים בארגנטינה, לאיומים בסנקציות ולהודעת החברה כי היא פועלת להחלפת שני קבלנים שהפסיקו את עבודתם בפרויקט.

בריטניה הבהירה כי הגשת הבקשה לא תשנה את עמדתה בנוגע לפיתוח הנפט באיים. לפי דיווחי רויטרס, ממשלת בריטניה תשתף פעולה עם ההליך המשפטי, אך אינה רואה בעצם הגשת הבקשה סיבה לעצירת הפעילות או לביטול הרישיונות הקיימים.

נאוויטס זינקה ב־6.6%: בריטניה מגבה את הפרויקט

יחידות ההשתתפות של נאוויטס פטר יהש זינקו היום בכ־6.6% בבורסה בתל אביב, לאחר שבריטניה הבהירה כי היא תומכת בהמשך פיתוח מאגר סי ליון וכי תפעל נגד ניסיונות להפעיל לחץ על החברות המעורבות בפרויקט. מוקדם יותר היום דווח גם על פניית בריטניה לאינטרפול בבקשה שלא לאכוף צווי מעצר ארגנטינאיים נגד גורמים הקשורים לפיתוח הנפט באיי פוקלנד, בטענה שמדובר בצעדים בעלי מניע פוליטי. ההתפתחויות מספקות גיבוי מדיני לפרויקט של נאוויטס, אך אינן מסירות את הסיכון המשפטי: ארגנטינה פנתה לבית הדין הבינלאומי לדיני הים בבקשה לצעדים זמניים נגד פעילות הנפט, וההחלטה בבקשה עשויה להשפיע על המשך הפיתוח.

חזית משפטית חדשה נגד הפרויקט של נאוויטס

בהודעת ממשלת ארגנטינה נמסר כי הפנייה לבית הדין נועדה לשמר את זכויותיה הריבוניות של המדינה על המדף היבשתי ולמנוע, לשיטתה, ניצול חד־צדדי ובלתי חוקי של משאבי טבע. הבקשה מתמקדת בפעילות הפחמימנים באגן צפון פוקלנד, שבו נמצא מאגר סי ליון.

המהלך מגיע לאחר שב־28 בספטמבר הודיעה ארגנטינה כי פתחה בהליך בוררות נגד בריטניה מכוח אמנת האו"ם לדיני הים. לאחר שדרשה מבריטניה לעצור את הפעילות ולא קיבלה את מבוקשה, עברה הממשלה לשלב נוסף וביקשה מבית הדין בהמבורג להורות על צעדים זמניים עד להקמת טריבונל הבוררות.

הבקשה אינה שקולה לפסק דין הקובע כי פעילות הנפט אינה חוקית. בית הדין צריך לבחון אם מתקיימים התנאים למתן צעדים זמניים, לרבות שאלת סמכותו לכאורה והצורך הדחוף להגן על זכויות הצדדים עד להכרעה בהליך.

מבחינת נאוויטס, מדובר בסיכון משפטי נוסף לפרויקט שכבר מתמודד עם לחץ מצד הרשויות בארגנטינה. אם יינתנו הוראות זמניות שיחייבו את הצדדים להימנע מפעולות מסוימות, הן עלולות להשפיע על לוח הזמנים. בשלב זה, עצם הגשת הבקשה אינה מוכיחה שהפעילות תיעצר.

העימות אינו מתנהל רק בין שתי הממשלות. ארגנטינה נקטה צעדים נגד חברות ואנשים הקשורים לפרויקט, והרחיבה את הלחץ גם לגופים המספקים שירותים לתעשיית הנפט. החשש הוא שחברות בינלאומיות יעדיפו להימנע מהתקשרות עם הפרויקט כדי לא להסתכן בהליכים משפטיים או בהגבלות על פעילותן בארגנטינה.

• נאוויטס מזנקת: בריטניה אישרה את פיתוח סי-ליון - למרות האיומים של מיליי ונטישת הקבלנים
• בדיקת סטטוס בנאוויטס: מי קונה בירידות ואיך השותפות נערכה לסיכון הגיאופוליטי בפוקלנד?

נאוויטס ורוקהופר טוענות כי הן פועלות מכוח רישיונות תקפים שהעניקה ממשלת איי פוקלנד, וכי הצווים שהוצאו בארגנטינה אינם מחייבים אותן מחוץ לתחום שיפוטה של המדינה. עם זאת, שאלת התוקף וההשלכות של החלטות משפטיות נוספות נותרת פתוחה.

ספקים כבר נסוגו – נאוויטס מחפשת חלופות

הפנייה לבית הדין מגיעה לאחר שהלחץ הארגנטינאי כבר השפיע על שרשרת האספקה של הפרויקט. בתחילת אוקטובר הודיעה נאוויטס כי היא פועלת להחלפת שני קבלנים שהפרו את התחייבויותיהם, אך העריכה באותה עת כי לא צפויה השפעה מהותית על הפרויקט.

גם חברות שירותים בינלאומיות הודיעו כי לא יעבדו בסי ליון. חברת האליברטון הודיעה ב־2 באוקטובר כי היא וחברות הבת שלה לא יבצעו עבודות בפרויקט ולא ישתתפו בפעילות חיפוש או הפקת פחמימנים באיי פוקלנד או בסביבתם. ההחלטה הגיעה לאחר שהרשויות בארגנטינה העלו שאלות בנוגע לאפשרות של אכיפה פלילית ואזרחית נגד חברות המעורבות בפעילות.

הנסיגה של ספקים ממחישה כיצד המחלוקת המדינית עלולה להפוך לסיכון תפעולי. גם אם החברות המפעילות מחזיקות ברישיונות תקפים מבחינת ממשלת האיים ובריטניה, הן עדיין תלויות בקבלנים, בציוד, בשירותים מקצועיים וביכולת להבטיח שהעבודות יתקדמו בהתאם לתוכנית.

נאוויטס מסרה כי היא פועלת למציאת חלופות לקבלנים שנסוגו וכי היא ממשיכה לקדם את הפרויקט. עם זאת, ככל שהלחץ הארגנטינאי יוביל לנסיגה של ספקים נוספים, יהיה צורך לבחון אם ניתן להחליפם בזמן ואם הדבר ישפיע על העלויות או על לוח הזמנים.

• נשיא הפד של ניו יורק מרגיע: העלאת ריבית אחת עוד השנה, ואז הפסקה
• שווי של 2 טריליון דולר על הכף: אנתרופיק תחשוף את המספרים שמניעים את מניות ה-AI

סי ליון: השקעה של מיליארדי דולרים

מאגר סי ליון נמצא כ־220 קילומטרים מצפון לאיי פוקלנד, בעומק מים של כ־450 מטרים. נאוויטס ורוקהופר מקדמות את פיתוחו במסגרת תוכנית הכוללת בארות תת־ימיות ומתקן צף להפקה, אחסון ופריקה של נפט. תקציב השלב הראשון של הפיתוח מוערך בכ־1.8 מיליארד דולר. הפקת הנפט הראשונה מתוכננת לרבעון הראשון של 2028, ואילו עבודות הקידוח וההכנות הימיות צפויות להתחיל לפני כן, בתחילת 2027.

הפרויקט נחשב לאחד ממנועי הצמיחה העתידיים של נאוויטס, אך התקדמותו תלויה בהשלמת עבודות ההקמה, בזמינות הספקים וביכולת לעמוד בתקציב ובלוחות הזמנים. עיכובים עלולים להשפיע על מועד תחילת ההפקה ועל התזרים העתידי הצפוי מהמאגר.

הפנייה לבית הדין אינה משנה כשלעצמה את תוכנית הפיתוח, אך היא מגדילה את אי־הוודאות המשפטית סביבו. אם בית הדין יחליט שלא להורות על צעדים זמניים, המאבק המשפטי עדיין עשוי להימשך במסגרת הליך הבוררות. אם יינתנו צעדים כאלה, יהיה צורך לבחון את היקפם ואת השפעתם על העבודות המתוכננות.

מחלוקת ריבונות בת עשרות שנים

העימות סביב סי ליון הוא חלק מהמחלוקת ארוכת השנים על הריבונות באיי פוקלנד, שארגנטינה מכנה מלווינס. בריטניה שולטת באיים כטריטוריה בריטית מעבר לים, ואילו ארגנטינה ממשיכה לטעון לבעלות עליהם ועל אזורי הים הסמוכים.

בשנת 1982 פלשה ארגנטינה לאיים, ובריטניה כבשה אותם מחדש לאחר מלחמה שנמשכה כעשרה שבועות. מאז נותרה המחלוקת המדינית בעינה, וכעת פיתוח מאגר הנפט הפך אותה גם לעימות בעל השלכות כלכליות משמעותיות.

ארגנטינה מנסה להפעיל לחץ באמצעות הליכים משפטיים, צעדים מנהליים והרתעת ספקים, ואילו בריטניה וממשלת האיים נשענות על הרישיונות שהוענקו לפרויקט ועל תמיכתן בפיתוח הכלכלי המקומי.

עבור נאוויטס, המבחן המיידי אינו רק תוצאת ההליך המשפטי בהמבורג, אלא גם היכולת להמשיך בעבודות, למצוא קבלנים חלופיים ולהתקדם לקראת תחילת ההפקה המתוכננת ב־2028. ההכרעה בבקשה לצעדים זמניים עשויה להוסיף מידע חשוב על הסיכון המשפטי, אך גם לאחריה צפויה להימשך המחלוקת על הזכויות באזור.