נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת על סף משבר: מודיס מאיימת להוריד את דירוג האשראי

חוסר יציבות פוליטית, גירעון שלא מתכנס וחוב מתנפח - הצרות הכלכליות של צרפת מעמיקות, וסוכנויות הדירוג מאבדות סבלנות



עמית בר | (1)

סוכנות הדירוג מודיס שינתה את תחזית הדירוג שלה לחוב הממשלתי של צרפת מ"יציבה" ל"שלילית". מדובר באזהרה ברורה מצד אחת מסוכנויות הדירוג המרכזיות בעולם, שמאותתת על סבירות גוברת להורדת דירוג בקרוב. דירוג החוב של צרפת על ידי מודיס עומד כיום על Aa3 (שווה ערך ל-AA-), וכעת הוא ניצב על סף ירידה לרמת A1. ההחלטה, כפי שצוין בדוח הרשמי של מודיס, נובעת מחששות מפני חוסר יציבות פוליטית וסיכונים מוסדיים שמקשים על ביצוע רפורמות פיסקליות נדרשות.

מהלך זה מגיע זמן קצר אחרי שסוכנות S&P כבר הורידה את דירוג החוב של צרפת ל-A+, תוך ציון סיכונים להידרדרות תקציבית עקב חוסר יציבות פוליטית. גם Fitch הקדימה לפעול והפחיתה את הדירוג ל-A+ בספטמבר 2025, כשהיא מציינת גירעון צפוי של 5.5% מהתמ"ג ב-2025, קרוב ליעד הממשלתי של 5.4% אך עדיין גבוה בהרבה מהמגבלה האירופית של 3%. מודיס היא האחרונה מבין השלוש הגדולות שהצטרפה לקו הפסימי ביחס לכלכלה הצרפתית, מה שמעלה חששות מפני אפקט כדור שלג בשווקי ההון האירופיים.

גירעון עמוק והתחייבויות שמכבידות על התקציב

הדוח של מודיס מצביע על כמה בעיות מבניות שמכבידות על הכלכלה הצרפתית. בראשן: חוב ממשלתי שתופח באופן קבוע, גירעון גבוה מהיעדים, ושיעור עלות חוב שהולך ומתייקר. נכון לסוף 2024, יחס החוב-תמ"ג של צרפת עמד על 113%, והתחזיות מצביעות על עלייה ל-115.9% עד סוף 2025, לפי נתוני Trading Economics. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מעריכה חוב של 116.5% מהתמ"ג, מה שמציב את צרפת בין המדינות הממונפות ביותר בעולם המפותח, מעט מתחת לארה"ב (122.9%).

אמנם ממשלת צרפת הציבה יעד לרדת מגירעון של יותר מ-5% לכיוון ה-3% מהתמ"ג עד שנת 2029, אבל ההערכות הן שקיים פער ניכר בין היעדים להיתכנות בפועל. גולדמן סאקס, למשל, העלתה את תחזית הגירעון ל-5.5% ב-2025 עקב "החלקות תקציביות" צפויות, בעוד שהממשלה נחושה להגיע ל-5.4%. הפער, בשילוב עם עלויות ריבית עולות, עלול להגדיל את ההוצאות על החוב במיליארדי אירו בשנה.

במקביל, איגרות החוב הממשלתיות של צרפת מגיבות בהתאם: התשואה על האג"ח ל-10 שנים עלתה לרמה של 3.43% נכון ל-24 באוקטובר 2025, לעומת 3.19% בסוף 2024, לפי נתוני Trading Economics. מדובר בעלייה שממקמת את צרפת ברמת סיכון גבוהה יותר ממדינות כמו איטליה, יוון וספרד – מצב לא שגרתי לכלכלה שנחשבה עד לאחרונה כעוגן יציבות באיחוד האירופי. על פי דוח של Eurostat, הגירעון הממוצע באזור היורו עמד על 3.1% מהתמ"ג, בעוד שצרפת בולטת עם 5.8% – אחד הגבוהים ביותר לצד רומניה ופולין. השילוב מחייב רפורמות עמוקות, אך החוסר הפוליטי מקשה על יישומן.

הכאוס הפוליטי מוסיף לחוסר האמון

מה שמדאיג לא פחות מהמספרים הוא חוסר היכולת של המערכת הפוליטית בצרפת להתמודד עם האתגרים. ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו התפטר בתחילת אוקטובר 2025 – ב-6 באוקטובר, לאחר כחודש בלבד בתפקיד – בעקבות משבר תקציבי חריף. הוא מונה מחדש ארבעה ימים אחר כך, אך התקופה הדגישה את השבריריות של הקואליציה. קדמו לו התפטרויות נוספות, כשהבולט שבהן היה פרנסואה באירו, שהתפטר ב-9 בספטמבר 2025 לאחר איבוד הצבעת אמון בפרלמנט סביב קיצוץ תקציבי של כ-44 מיליארד אירו. באירו, בן ה-74 ובעל ברית ותיק של מקרון, הפך לראש הממשלה הלא פופולרי ביותר בסקרים, מה שמעיד על עומק המשבר.

נראה כי החולשה הפוליטית, הקואליציות השבריריות וחוסר היציבות החוקתית מהווים חסם ממשי ליכולת לבצע רפורמות. בהקשר זה, הדחייה המתמשכת של רפורמת הפנסיה – שמודיס ציינה כדוגמה להיפוך מגמות חיוביות קודמות – מדגימה את הקושי לקבל החלטות לא פופולריות, גם כאשר המצב הפיסקלי מחייב זאת. הפרלמנט המפוצל, בעקבות הבחירות ביוני 2024, הופך כל חקיקה תקציבית למאבק, והדבר גורם לאי-ודאות שפוגעת באמון המשקיעים. כפי שציין דוח מודיס, "החוזק המוסדי של צרפת נמצא בסיכון" עקב אי-יכולת להתמודד עם משברים פוליטיים תכופים.

קיראו עוד ב"גלובל"

שוק ההון אדיש? אולי זמנית

לכאורה, שוק המניות הצרפתי אינו מוטרד מהסערה. מדד EWQ, העוקב אחרי המניות בצרפת, עלה השנה בכ-28.8%, מעבר לעלייה של כ-15% במדד S&P 500 האמריקאי. הבורסה בצרפת כמו חלק מרכזי מבורסות העולם - בשיא. נראה כי כל עוד המשבר ברמת המאקרו וההשפעה הכלכלית לא באה לידי ביטוי במאזני החברות או במיסוי, שוק ההון ממשיך קדימה. אבל ככל שתחזית הדירוג תתממש ותתרגם לירידת דירוג ממשית גם ההשלכות על הסקטור העסקי עשויות להגיע.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 26/10/2025 07:58
    הגב לתגובה זו
    שיפשטו רגל החלאות האנטישמים הללו שונאי ישראל ןחובבי הרוצחים המוסלמים.
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי

שר האוצר סקוט בסנט הודיע על פריצת דרך בשיחות הסחר עם סין. במקביל טראמפ במלזיה חתם על הסכם על מינרלים קריטיים

תמיר חכמוף |

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך את ביקורו באסיה כשבהמשך הוא ייפגש עם נשיא סין. עוד קודם למפגש מתקיימות שיחות "ריכוך" כדי להגיע למסגרת על הסכמי סחר ונראה שהשיחות מצליחות. שר האוצר סקוט בסנט הודיע כי הושגה מסגרת הבנות בסוגיות הסחר בין ארה"ב לסין. לדבריו, מדובר בהתקדמות מהותית שתוצג לדיון בין טראמפ לנשיא הסיני שי ג'ינפינג, במסגרת הפגישה הצפויה בקרוב.

לפי בסנט, הצדדים גם קיימו שיחות מעמיקות על ייבוא חקלאי, מה שמצביע על כוונה לכלול רכיבי מדיניות מזון במסגרת ההסכמות. בשלב זה לא פורסמו פרטים על ההיקף או היישום המלא של ההבנות, אך גורמים בבית הלבן הדגישו כי מדובר בהישג של ממש לקראת הסכם מלא. בסנט אמר לעיתונאים "הגענו למסגרת מאוד מוצלחת עבור הפגישה בין שני המנהיגים. התקיימו גם דיונים משמעותיים במיוחד בנוגע לרכישות חקלאיות - תחום חשוב לשני הצדדים".


מדובר כמובן בחדשות טובות לשווקים. העימות בין ארה"ב וסין היה הקשה ביותר מבין כל עימותי הסחר. מלחמת הסחר החלה באפריל כשטראמפ מימש את איומו והטיל מכסים על כל מדינות העולם בטענה שהכלכלה האמריקאית נפגעת מכך שהיא מאפשרת לכל העולם להכניס אליה מוצרים ללא מכס, בעוד שזה לא פועל בכיוון ההפוך. מעבר לכך, טראמפ הדגיש בעיקר את הפגיעה ביצרניות המקומיות, והסביר כי המכסים יעזרו לתעשייה מקומית במקביל ללחץ גדול על מדינות ותעשיות גדולות להעביר ייצור לארה"ב. מאז היו הרבה טלטלות, אבל במבחן התוצאה, טראמפ השיג מכסים מינימליים עולמיים של 15%, יש מקומות שזה כמובן יותר, על פי בדיקה של הבית הלבן מדובר בשיעור מכס ממוצע של קרוב ל-20%. 

במקביל, חברות תרופות ושבבים חתמו על הסכמים גדולים להעברה והאצה של פעילות ייצור בארה"ב. וזה עוד לא נגמר, התהליך של הטלת המכסים והגדלת הפעילות היצרנית בארה"ב נמשך, כך שנראה שבינתיים מדובר על הישג מבחינת הממשל האמריקאי שרצה להגדיל את הקופה ולהקטין את הגירעון המסחר השוטף. 

המהלך הזה, למרות המשמעות הגדולה שלו לסחר ולשווקים הפיננסים עומד בצל של  מהלך באמת גדול של הממשל, יותר נכון - ניסיון, להקטין את רמת החוב הענקית. ארה"ב נמצאת ברמת חוב תוצר של כ-120%. זו רמת חוב שלא ניתן להמשיך איתה לאורך זמן, והממשל עושה מאמצים ניכרים להפחית אותה.