עם ספירת למעלה מ-90% מהקולות, מפלגת "חירות מקדימה" של חבייר מיליי קיבלה 41% מהקולות, מעל כל התחזיות, וזכתה ב-64 מושבים מתוך 127 בבית התחתון וב-13 מושבים מתוך 24 בסנאט. משמעות הנתון: בסיס תמיכה רחב שיאפשר לנשיא ארגנטינה המכהן להגן על זכות הווטו הנשיאותית שלו, ואף לדחוף חוקים מרכזיים בתחומי המיסוי, העבודה והפנסיה.

מדובר בתפנית חדה לעומת תבוסה שספגה מפלגת השלטון בבחירות מקומיות בבואנוס איירס לפני כחודש, אז נשחק הביטחון של המשקיעים בנשיא והפזו צלל. הפעם, חזרתו של מיליי לזירה מחוזקת גם בזכייה באותו מחוז, ליבת התמיכה המסורתית של הפרוניסטים.

תגובת השווקים: הפזו מזנק והאג"ח צפויות לעלות

הפזו הארגנטינאי נסחר ב-1,435 פזו לדולר - התחזקות של כ-4.8% לעומת השער הרשמי שעמד על 1,492 פזו לדולר ביום שישי. סוחרים צופים המשך התחזקות גם במסחר הפורמלי. באג"ח הדולריות של המדינה נרשמה בשנה האחרונה תשואה מצטברת של 144% - בין הגבוהות בשווקים המתעוררים, כשארגנטינה רק מאחורי לבנון ואקוודור.

מומחי שוק מציינים שהשוק היה "ארוך דולר" מדי לקראת הבחירות – כלומר משקיעים החזיקו פוזיציות חזקות שליליות לפזו - ועשויים כעת למהר לסגור אותן, מה שיחזק את המטבע הלאומי עוד יותר. אנליסטים מבתי השקעות גלובליים מעריכים שצפויה עלייה ניכרת בעקומת האג"ח המקומית.

• ארגנטינה במערבולת: הכלכלה מקרטעת, הפסו בצניחה ומיליי נאבק על אמון הציבור
• תבוסת מיליי בבחירות בבואנוס איירס מאיימת על התוכנית הכלכלית שלו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחד האלמנטים המשמעותיים שהביאו ליציבות יחסית לקראת הבחירות היה התגייסות אמריקאית: הממשל האמריקאי בהובלת דונלד טראמפ חתם על קו אשראי בהיקף של 20 מיליארד דולר עם הבנק המרכזי הארגנטינאי והוביל מהלך לגיוס חבילת מימון נוספת מול בנקים בוול סטריט. בנוסף, ארה"ב רכשה פזואים ישירות בשוק כדי לבלום את ההידרדרות המטבעית.

התמיכה האמריקאית מצטרפת לתוכנית קיימת עם קרן המטבע הבינלאומית בהיקף של 20 מיליארד דולר שהושקה באפריל 2024. טראמפ אף הבהיר שהסיוע יימשך רק אם מיליי יזכה: "אם הוא ינצח – אנחנו איתו. אם לא – אנחנו יוצאים".

הניצחון מקבע את מיליי כשותף מועדף של ארה"ב באמריקה הלטינית ומחזק את מעמדו הבינלאומי.

למרות ההישג הפוליטי, האתגרים לא תמו. מיליי יצטרך להוכיח שהוא מסוגל לנהל קואליציות אפקטיביות, לשתף פעולה עם גושים אחרים בקונגרס, ולבצע את הרפורמות בפועל. לפי דבריו, צפוי שינוי משמעותי בהרכב הקבינט, אך טרם פורסמו שמות או לוחות זמנים.

• מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
• מה אפשר ללמוד מהדוחות של אורקל על בועת ה-AI?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

שר האוצר לואיס קפוטו הבטיח ערב הבחירות כי מדיניות הפזו לא תשתנה, למרות לחצים מצד משקיעים לבצע פיחות יזום לשם חידוש יתרות המט"ח. כלכלנים מזהירים כי בלי קונצנזוס פוליטי ברור, הרפורמות עלולות להיתקל בהתנגדות, למרות המנדט הציבורי שקיבל הנשיא.

שאלות ותשובות על חאבייר מיליי, ארגנטינה והכלכלה הארגנטינאית

מי הוא חאבייר מיליי, ומהו הרקע האישי והמקצועי שהביא אותו לפוליטיקה?

חאבייר גררדו מיליי נולד בשנת 1970 בבואנוס איירס, בן למשפחה ממעמד בינוני. הוא למד כלכלה במסלול אקדמי מלא, כולל תואר ראשון באוניברסיטת בלגרנו ותארים מתקדמים באוניברסיטאות יוקרתיות בארגנטינה. במשך שני עשורים פעל ככלכלן במגזר הפרטי והיה יועץ פיננסי לחברות ואנליסט מקרו. התבלט גם כאיש תקשורת, פרשן כלכלי בעל סגנון בוטה, מה שהפך אותו לדמות מוכרת עוד לפני כניסתו לפוליטיקה. השקפת עולמו ייחודית בנוף הארגנטינאי, ליברטריאן מובהק, מתנגד חריף למדינה הריכוזית, דוגל בשוק חופשי קיצוני, ביטול הבנק המרכזי והפרטת שירותים ציבוריים. תחילת הקריירה הפוליטית שלו הייתה רק ב-2021, אך תוך שנתיים בלבד הגיע לנשיאות, מה שמעיד על השבר הגדול באמון הציבור כלפי המערכת המסורתית במדינה.

כיצד הצליח מיליי להגיע לנשיאות ארגנטינה כל כך מהר, ומה זה אומר על החברה הארגנטינאית?

מיליי הפך בתוך זמן קצר לאחד הפוליטיקאים הבולטים בארגנטינה, בעיקר בשל פנייה ישירה לציבור שנשען על כעס, תסכול ואכזבה מממסד שמרני ומושחת בעיני רבים. הנאומים הנחרצים, הסגנון הישיר וההבטחות לפרק את המנגנון הביורוקרטי של המדינה הפכו אותו לאלטרנטיבה מובהקת לפוליטיקה הפרוניסטית ששלטה במדינה עשרות שנים. הזירה הכלכלית, עם אינפלציה דו-ספרתית גבוהה, שחיתות כרונית, קריסה של הפזו וחוב חוץ מסיבי, יצרה תשתית שבה הרעיונות הקיצוניים שלו התקבלו לא רק כלגיטימיים, אלא כמענה רדיקלי שיכול להוציא את המדינה מהשיתוק. הבחירה בו מצביעה על שינוי עמוק בזהות הפוליטית של הארגנטינאים, ובעיקר של דור צעיר שמחפש פתרון אחר לגמרי, גם במחיר של אי-ודאות.

כיצד השפיע ניצחונו של מיליי בבחירות האמצע האחרונות על מעמדו הפוליטי והמעשי?

עם זכייה ב-41% מהקולות בבחירות האמצע, מיליי הצליח לשפר משמעותית את מעמדו בקונגרס - מפלגתו "חירות מקדימה" זכתה ב-64 מתוך 127 מושבים בבית התחתון, וב-13 מתוך 24 מושבים בסנאט. זה מקנה לו עמדת כוח יציבה, המאפשרת לו לא רק להגן על זכות הווטו שלו כנשיא, אלא גם לדחוף חוקים כלכליים ואידיאולוגיים עמוקים שבלעדיהם הרפורמות שהבטיח ייתקעו. התוצאה הזו הגיעה אחרי תקופה שבה נראה היה שהוא מאבד קהל, במיוחד בעקבות תבוסה בבחירות המקומיות בבואנוס איירס, אך הצליח להתאושש ואף לזכות במחוז הזה עצמו, מעוז הפרוניסטים המסורתי. עבור מיליי, מדובר לא רק בהישג פוליטי אלא בביסוס מעמדו ככוח הדומיננטי החדש בפוליטיקה הלאומית.

מה הייתה תגובת השווקים לניצחונו, ומה ניתן ללמוד מכך על התפיסה הבינלאומית כלפי מיליי?

השווקים קיבלו את תוצאות הבחירות בברכה: הפזו התחזק בכ-4.8%, והאג"ח הדולריות של ארגנטינה רושמות מאז תחילת השנה תשואה מרשימה של כ-144%, מהגבוהות בעולם. המשקיעים רואים במיליי לא רק נשיא, אלא מנהיג עם מנדט לביצוע רפורמות מרחיקות לכת שיכולות לייצב את הכלכלה. השוק שהיה “לונג על הדולר”, כלומר מלא בפוזיציות שליליות לפזו, עבר שינוי מגמה. גם התמיכה האמריקאית הפומבית, כולל קו אשראי של 20 מיליארד דולר מהבנק המרכזי האמריקאי ולחץ דיפלומטי לגיוס מימון בוול סטריט, שידרה למשקיעים שיש גב פוליטי למהלכיו. התגובה החיובית מבהירה שמיליי נחשב בעיני הגורמים הפיננסיים בעולם לכתובת אחראית, לפחות לעת עתה.

אילו רפורמות כלכליות מיליי מתכוון לקדם - וכמה הן ריאליות?

הרפורמות שמיליי מבטיח כוללות ביטול סובסידיות ממשלתיות, קיצוץ תקציבי במגזר הציבורי, הקפאת גיוסים, הפרטה של חברות ממשלתיות, ביטול הפיקוח על מטבע, ואפילו סגירת הבנק המרכזי – מהלך חסר תקדים. כמו כן, הוא דוגל בפישוט מערכת המיסוי וביטול רגולציות רבות. אך היכולת ליישם את הרפורמות האלו תלויה בקואליציות שיצליח לבנות, בהתמודדות עם לחצים ציבוריים - שכבר כוללים שביתות באיגודים מרכזיים ובאיזון בין קצב הביצוע ליכולת של השוק להתמודד עם השינויים. גם אם לא כל רפורמה תצא לפועל, עצם הכיוון הכללי כבר משפיע על תחזיות השוק.

מה תפקידה של ארצות הברית בחיזוק מעמדו של מיליי, ומה עומד מאחורי התמיכה של טראמפ?

ארה"ב, בראשות ממשל טראמפ, חתמה ערב הבחירות על הסכם אשראי ענק מול הבנק המרכזי הארגנטינאי, תוך שהיא רומזת בפומבי שהתמיכה תימשך רק אם מיליי ייבחר. טראמפ אף צוטט אומר: “אם הוא ינצח - אנחנו איתו. אם לא - אנחנו יוצאים”. מדובר במהלך נדיר בזירה הבינלאומית שבו ממשל אמריקאי מתערב בגלוי בתהליך בחירות זר. מבחינת וושינגטון, מיילי נתפס כבעל ברית אידיאולוגי - אנטי-שמאל, אנטי-קומוניסטי, תומך קפיטליזם מובהק - ונציג "הגל החדש" באמריקה הלטינית, במקום משטרים שמזוהים עם מדינות כמו ונצואלה או בוליביה. התמיכה האמריקאית לא נועדה רק לייצב את הכלכלה הארגנטינאית,  אלא לבסס מחדש השפעה אזורית.

כיצד מיליי מתמודד עם ביקורת פנימית על סגנונו האישי והפוליטי, והאם הסגנון הבוטה פוגע או מחזק אותו?

מיליי ידוע בסגנון תקשורתי אגרסיבי כולל קללות, השוואות היסטוריות קשות וביטויים קיצוניים כלפי יריביו. בעוד שחלקים מהציבור מתרחקים ממנו בשל כך, רבים אחרים רואים בו "אותנטי", אדם שלא מהסס לדבר נגד האליטות והתקשורת הממסדית. דווקא הבוטות שלו הפכה לסמל של שינוי  והוא מצליח לרתום רגשות של זעם ואכזבה להישג פוליטי. גם בזירה הבינלאומית, הסגנון הבוטה תורגם למעמד של "פוליטיקאי מסוג חדש". עם זאת, בטווח הארוך, ייתכן שסגנון כזה יקשה עליו לייצר קונצנזוס פוליטי, מה שעלול לפגוע ביכולת שלו ליישם רפורמות.

כיצד נתפסת גישתו של מיליי כלפי ישראל, ומהם קשריו עם הקהילה היהודית והמדינה היהודית?

מיליי מביע תמיכה נחרצת בישראל ואף הצהיר בעבר שהוא שוקל להעביר את שגרירות ארגנטינה לירושלים. הוא מזדהה עם מדיניות ביטחונית נוקשה, ומעריץ את הכלכלה הישראלית כמודל להצלחה של חדשנות במצב של לחצים חיצוניים. מבחינה אישית, הוא מתאר את עצמו כבעל זיקה ליהדות ואף הצהיר על עניין בגיור. התמיכה שלו בישראל נחשבת לאחת המובהקות מבין מנהיגי אמריקה הלטינית, מה שמקרב אותו גם פוליטית למנהיגי ימין עולמיים, כולל בארה"ב ובאירופה.