חברת הקונגרס הרפוליקאנית אנה פאולינה לונה מקדמת איסור גורף על מסחר במניות לנבחרי ציבור ובני משפחותיהם בהמשך לסיפור המדהים של ננסי פלוסי שהודיעה לאחרונה על פרישה מהקונגרס לאחר שהיתה יו"ר בית הנבחרים. 

בראיון שנערך ברשת פוקס ניוז, הציגה פאולינה לונה, את השקפתה - "חברי קונגרס שנכנסים לפוליטיקה כדי לסחור במניות - לא צריכים להיות בוושינגטון, אלא בוול סטריט". לדבריה, נבחרי ציבור אינם יכולים לשמש גם מחוקקים וגם משקיעים עם גישה למידע פנים - זוהי תשתית לניגוד עניינים מערכתי.

לונה מקדמת הצעת חוק לאיסור מוחלט על מסחר במניות מצד חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם. על פי ההצעה, תותר רק החזקה בתעודות סל/ קרנות סל או בקרנות מדדים רחבות, תוך חובת דיווח שוטפת, וללא גישה לעסקאות במניות. החוק נועד למנוע תופעות של שימוש במידע רגולטורי או מדיניות ממשלתית לצורך רווחים פרטיים.

ננסי פלוסי - רווח של 10,000% תוך השירות הציבורי

ננסי פלוסי. פלוסי, שכיהנה בקונגרס מאז סוף שנות ה-80', החלה את דרכה הציבורית עם שווי  מוערך של פחות מ-3 מיליון דולר. כיום, לפי הערכות עדכניות, הונה המשפחתי יחד עם בן זוגה, פול פלוסי, חוצה את רף ה־300 מיליון דולר.

בחישוב תשואה מצטברת, מדובר בזינוק של פי 100-150 לאורך כ־35 שנה, אם כי רוב ההון נצבר בעשור האחרון. מדובר על תשואה של  בין 10,000% ל-15,000%. במונחים שנתיים, מדובר בתשואה ממוצעת של כ־17-18%% לשנה. תשואה כזו חורגת בהרבה מהממוצע של שוק ההון.  למעשה בשנים האלו מדובר בתשואה טובה יותר מאשר של וורן באפט שהתשואה המשוקללת של 65 שנות השקעה מתקרבת ל-20%, אבל בעשורים האחרונים היא ירדה לכ-10%-12%. בין ההשקעות המוצלחות שלה בשנים האחרונות - אנבידיה, אפל וטסלה.  

סין פרסמה אזהרה חריגה לאזרחיה להימנע מנסיעות ליפן בתקופה הקרובה, על רקע מתיחות גוברת בין שתי המעצמות האסיאתיות. ההודעה הזו, שפורסמה על ידי משרד החוץ הסיני, מגיעה בעקבות עימות דיפלומטי חריף סביב סוגיית טייוואן, האי שסין רואה בו חלק בלתי נפרד משטחה הריבוני. במרכז הסערה עומדת הצהרתו של ראש ממשלת יפן, סנאיה טאקאיצ'י, שכינתה תקיפה צבאית סינית פוטנציאלית בטייוואן "איום קיומי" על ביטחונה של יפן. אמירה זו, נתפסה בביג'ינג כהתערבות גסה בענייניה הפנימיים, והיא מעוררת חששות להסלמה נוספת באזור האסייתי-פסיפי.

המתיחות בין סין ליפן אינה חדשה, אך היא מקבלת תנופה מחודשת בשנים האחרונות. מאז 2012, כאשר התלקח סכסוך טריטוריאלי סביב איי סנקאקו (הידועים בסין כאיי דיאויו), נרשמה עלייה מתמדת בחיכוכים דיפלומטיים ובפעילות צבאית. יפן, שמסתמכת על ברית הביטחון עם ארצות הברית, רואה בטייוואן נקודת מפתח באסטרטגיית ההגנה שלה. האי ממוקם באופן אסטרטגי בים סין המזרחי, קרוב לשרשרת האיים היפנית, ולכן כל שינוי בסטטוס-קוו שם עלול להשפיע ישירות על נתיבי הסחר והביטחון של טוקיו. הצהרתה של טאקאיצ'י משקפת מגמה רחבה יותר במדיניות יפן: מעבר מדוקטרינת "השלום החוקתי" – שמגבילה את כוחות הביטחון שלה – לכיוון של חיזוק יכולות צבאיות, בהשראת בעלת בריתה וושינגטון.

התגובה הסינית החריפה והשלכותיה

התגובה הסינית לא איחרה לבוא. סגן שר החוץ הסיני, מא ז'אוקסו, זימן את שגריר יפן בביג'ינג, קנג'י מינאמי, למפגש דחוף. במהלך הפגישה, שהתקיימה ביום שני האחרון, הבהיר מא כי יפן תישא באחריות מלאה לתוצאות אם לא תחזור בה מהצהרותיה "הפרובוקטיביות". הסינים טענו כי האמירות הללו פוגעות קשות באווירה בין המדינות, ויצרו "סיכונים חמורים לביטחונם האישי של אזרחים סינים ביפן". כתוצאה מכך, הונפקה האזהרה הרשמית, שמדגישה סכנות פוטנציאליות כמו הפגנות אנטי-סיניות או אירועים אלימים נגד תיירים.

מאחורי הצעד הזה עומדת לא רק גישה תקיפה כלפי טוקיו, אלא גם אסטרטגיה כלכלית מחושבת. התיירות הסינית מהווה מנוע צמיחה מרכזי לכלכלת יפן: בשנת 2024, כמעט 25% מכלל הנוסעים הזרים שהגיעו ליפן היו מסין, והם הוציאו מיליארדי דולרים על קניות, מלונות ואטרקציות. על פי נתונים ממשלתיים, התיירות תרמה כ-5% מהתמ"ג היפני בשנה האחרונה, והפסקת זרם התיירים הסיני עלולה לגרום להפסדים של מיליארדי ין. ביג'ינג, שמודעת לכוחה הכלכלי, משתמשת באזהרה זו ככלי לחץ: אם יפן תמשיך בקו התקיף שלה כלפי סוגיית טייוואן, היא עלולה לשלם מחיר כבד לא רק מבחינה דיפלומטית, אלא גם כלכלית. דוגמה דומה נראתה ב-2012, כאשר סין הטילה הגבלות על יבוא מיפן בעקבות סכסוך טריטוריאלי, מה שגרם נזק של כ-10 מיליארד דולר ליצואנים היפנים.

• טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
• רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההיסטוריה המסובכת של יחסי סין-יפן

השבריריות במערכת היחסים בין שתי המעצמות מדגישה היסטוריה ארוכה של עליות ומורדות. יחסי סין-יפן מושרשים בזיכרונות כואבים ממלחמת סין-יפן השנייה (1937-1945), שבה נהרגו כ-20 מיליון סינים תחת הכיבוש היפני. מאז, הסכסוכים התמקדו בנושאים טריטוריאליים כמו איי סנקאקו, שמכילים משאבי נפט וגז טבעי בשווי מיליארדים. בשנים האחרונות, היחסים המסחריים – ששווים כ-300 מיליארד דולר בשנה, התקררו בעקבות סנקציות אמריקאיות על סין, שיפן תמכה בהן. סין, מצדה, רואה בברית היפנית-אמריקאית איום קיומי, ומגבירה את פעילותה הצבאית באזור, כולל טיסות מטוסי קרב מעל מרחב אווירי טייוואני.