טראמפ ונתניהו (X)
טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף | (5)
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום


קטר, ששימשה כמתווכת מרכזית בין חמאס לישראל ומארחת בכירים מהתנועה בדוחא, מביעה תמיכה ראשונית אך דורשת ערבויות. בכירים קטאריים מציינים כי דוחא לא תזרים כספים, שצפויים להגיע לכ-10-15 מיליארד דולר, ללא התחייבות ישראלית ליישום מלא של הסכם הפסקת האש, כולל נסיגה מלאה מצפון הרצועה. קטר מבקשת השפעה ישירה על השיקום: "אנו רוצים להבטיח שהכסף יגיע לפרויקטים שמקדמים יציבות, לא רק לבנייה מחדש, אלא גם לרפורמות בשלטון המקומי", אמרים גורמים קטארים בכירים בתקשורת האמריקאית. במקביל, קטר ממשיכה להעביר סיוע הומניטרי, כמו 500 מיליון דולר בשנה האחרונה, אך מעדיפה ערוצים דרך האו"ם כדי להימנע משחיתות.

איחוד האמירויות, שחתם על הסכמי אברהם עם ישראל ב-2020, מציג גישה מחמירה יותר. אבו דאבי תתמוך בשיקום,  בהיקף פוטנציאלי של 20 מיליארד דולר, רק לאחר "בהירות פוליטית מלאה". זה כולל פירוק מוחלט של חמאס מנשקו, הדרתו מכל תפקיד בשלטון העתידי, ורפורמות נרחבות ברשות הפלסטינית. האמירויות, שכבר השקיעה בפרויקטים אזוריים כמו פיתוח נמל חאן יונס, רואה בשיקום הזדמנות להרחבת השפעתה, אך לא במחיר סיכון ביטחוני.

קיראו עוד ב"בארץ"

בערב הסעודית, האתגרים משלבים פוליטיקה עם כלכלה. ירידת מחירי הנפט ביותר מ-15% מתחילת 2025, לצד תוכנית "חזון 2030" שדורשת השקעות פנימיות, אילצה את ריאד לקצץ בתקציבים חיצוניים. הערכות מצביעות על תרומה סעודית פוטנציאלית של 15-20 מיליארד דולר, אך בסעודיה מצפים מקטר והאמירויות לשאת בעיקר הנטל. הממלכה, שפסקה ממענקים נדיבים לעולם הערבי בשל חששות משחיתות, דורשת מנגנון פיקוח בינלאומי, וקושרת את תמיכתה להתקדמות בהסכמי שלום עם ישראל.


חלוקת אחריות גיאופוליטית ומכשולים ביטחוניים


מעבר לשיקולים כלכליים, מדינות המפרץ רואות בשיקום הזדמנות להשגת שליטה אסטרטגית. הן מבקשות השפעה על ניהול משאבים כמו שדות גז טבעי מול חופי עזה, תשתיות מים וחשמל, שיכולים להפוך את הרצועה למרכז כלכלי אזורי. בכך, השיקום אינו מחווה הומניטרית בלבד, אלא חלק ממאבק גיאופוליטי על השפעה במזרח התיכון.

אולם, ארה"ב וישראל אינן מוכנות להתפשר על הדרת חמאס. ראש הממשלה בנימין נתניהו, ששיבח את תוכנית טראמפ, הצהיר כי "חמאס חייב להיעלם לחלוטין".


מצרים, שמארחת כנס בינלאומי לשיקום עזה בנובמבר בשארם א-שייח, מבקשת להוביל את התהליך. קהיר דורשת תפקיד דומיננטי לחברות מצריות בתחומי הגז והאנרגיה, עם השקעה פוטנציאלית של 5-10 מיליארד דולר. הרשות הפלסטינית הציגה תוכנית משלה: שיקום בשלושה שלבים בהיקף 67 מיליארד דולר על פני חמש שנים.

שאלות פתוחות רבות נותרות: האם השיקום יתמקד רק בבנייה מחדש של מבנים, או יכלול תשתית כלכלית כוללת, נמל, תחנות כוח, ותוכניות תעסוקה? האם יוקם "מועצת שלום" בינלאומית שתפקח על הכספים? מדינות המפרץ משדרות מסר אחיד: ללא ערבויות, פירוז חמאס, נסיגה ישראלית מלאה והתחייבות לשתי מדינות, הכסף לא יזרום. המפרץ לא יבנה את עזה ללא הסדר פוליטי.


תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אין צורך לשקם בסיסי הטרור בעזה כל העזתים טרוריטים (ל"ת)
    ילדי לוחמים 27/10/2025 06:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 26/10/2025 22:33
    הגב לתגובה זו
    קשקושש דולר לא עשימו. הכלבים ישארו כלבים בהריסות
  • 3.
    רפול 26/10/2025 22:17
    הגב לתגובה זו
    תנו לבירוקרטיה לעבוד
  • 2.
    שיעזוב אותנו המשוגע הזה. נמאס. הכל הפוך איתו (ל"ת)
    אנונימי 26/10/2025 21:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלום לא יצא מזה הרשות ויתר הקבוצות החזקות יתעשרו על חשבון העזתים שימשיכו בעוינותם לישראל (ל"ת)
    אא 26/10/2025 17:54
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.