הפדרל ריזרב
צילום: AgnosticPreachersKid, Wikipedia

הפד בדרך להורדת ריבית נוספת - אך חושש לאבד שליטה על האינפלציה

הנתונים החלשים משוק העבודה דוחפים את הבנק המרכזי לצעד מרחיב נוסף, אך בתוך הפד גוברת ההתנגדות: בכירים מזהירים שהקלה מהירה מדי עלולה לערער את אמינות המדיניות ולהרחיק את יעד ה־2%

אדיר בן עמי |

הבנק המרכזי של ארצות הברית ניצב השבוע בפני הורדת ריבית שנייה ברציפות, במטרה לתמוך בשוק העבודה הרעוע. עם זאת, המהלך חושף מחלוקת פנימית עמוקה בתוך הפד. מצד אחד נמצאת הקבוצה הדוגלת במדיניות מרחיבה, התומכת בהמשך הורדות ריבית, ומולה עומדת קבוצת קובעי מדיניות שמודאגת מהשפעת ההקלות על המאבק באינפלציה.


הנתונים שפורסמו ביום שישי הראו כי האינפלציה הבסיסית עלתה בספטמבר בקצב הנמוך ביותר זה שלושה חודשים. אף שהנתון מחזק את הציפייה להורדת ריבית נוספת השבוע, הוא גם ממחיש שההתקדמות בבלימת האינפלציה נותרה איטית, מה שמחליש את ההצדקה לסדרת הורדות נוספות בהמשך. ניקול צ’רבי, כלכלנית בוולס פארגו, הסבירה כי הנתונים האחרונים תומכים בהקלה נוספת באוקטובר, אך אינם משנים מהותית את תמונת האינפלציה. חשש זה עומד במרכז טענות הקבוצה השמרנית בפד, הסבורה שההתמקדות בשוק העבודה עלולה לבוא על חשבון היעד המרכזי של יציבות המחירים.


לאורך השנה שמר הפד על ריבית יציבה, כשהמתין לראות את השפעת המכסים ושינויי המדיניות האחרים על הכלכלה. לאחר שירדו נתוני התעסוקה בקיץ, החליט הבנק בספטמבר להפחית את הריבית ברבע אחוז, והציג תחזית לשתי הורדות נוספות עד סוף השנה. מאז אותה פגישה, הנתונים החדשים, שחלקם הגיעו ממקורות פרטיים בשל השבתת הממשל, לא סיפקו סיבה לאופטימיות. נתוני התעסוקה המשיכו להצביע על חולשה, וחיזקו את הערכה שהאטה נמשכת בשוק העבודה.


יו"ר הפד, ג'רום פאוול, אמר לאחרונה כי השוק התרופף משמעותית, מה שמצביע על סיכון להמשך היחלשות. דבריו חיזקו את הערכות המשקיעים שהפד ימשיך בהורדות ריבית בקצב מהיר יחסית. על רקע זה, השווקים הפיננסיים מתמחרים כמעט בוודאות הורדה נוספת של רבע אחוז, אחת נוספת בדצמבר, ואולי שלישית עד מרץ. שוק האג"ח, ששוויו כ-29 טריליון דולר, נהנה מציפיות אלה ורשם תשואות חזקות, הגבוהות ביותר מאז 2020. באוקטובר נרשם עלייה נוספת של 1.1% בתשואות.


הקלות נוספות בדרך

הנתונים האחרונים לא שינו את תמחור השוק, והעלייה במחירי האג"ח דחפה את תשואת האג"ח לעשר שנים אל מתחת ל-4%, קרוב לרמות שנראו באפריל. המשמעות היא שהשוק ממשיך לצפות להקלות נוספות, אף על פי שחששות האינפלציה לא נעלמו. סטיבן סטנלי, הכלכלן הראשי של סנטנדר קפיטל מרקטס, מציין כי מדובר בגישה אגרסיבית מצד השווקים, אך הפד טרם הביע התנגדות גלויה לכך, מה שמפתיע נוכח המצב הכלכלי המורכב.


עם זאת, התנגדות עשויה להגיע מצד כמה נשיאי בנקים אזוריים, בהם אלברטו מוסאלם מסנט לואיס, ג’ף שמיד מקנזס סיטי ובת’ המאק מקליבלנד. לפי תחזיות ספטמבר, תשעה מתוך 19 קובעי המדיניות בפד סברו שיש מקום רק לעוד הורדה אחת השנה, ושבעה נוספים העדיפו להפסיק את ההקלות כבר כעת. הדבר מעיד שהקונצנזוס עדין בהרבה מהערכת השוק. חלק מהקבוצה השמרנית תמכו בהורדה האחרונה, אך הדגישו כי הירידה בגיוס נובעת גם מצמצום היצע העובדים בעקבות ירידה בהגירה. לפי גישה זו, פחות משרות נדרשות לשמירה על אבטלה יציבה, ולכן רמת הגיוס הנוכחית עם ממוצע של כ-29 אלף משרות בחודש בשלושת החודשים האחרונים, עשויה להיות קרובה לשיווי המשקל.


חזרה ליעד האינפלציה רק ב-2028

במקביל, החששות מהאינפלציה מתחדשים. אף שהמכסים החדשים לא גרמו לזינוק חד במחירים, ההכרזות החוזרות על מכסים מוסיפות לחץ. יש אף סימנים לעליות מחירים בתחומים שאינם מושפעים ישירות מהמכסים, מה שמרמז על התפשטות רחבה יותר של לחצי המחירים. בת’ המאק, שתקבל בשנה הבאה זכות הצבעה בוועדת הריבית, הביעה דאגה מהתייקרות בשירותים. מדד שירותי הליבה (ללא דיור) ירד בתחילת השנה, אך נותר מעל 3% בארבעת החודשים האחרונים, רמה שמעלה ספק ביכולת הפד להשיב את האינפלציה ליעד של 2% בזמן הקרוב.

קיראו עוד ב"גלובל"


כמה בכירים בפד ציינו כי האינפלציה חורגת מהיעד כבר למעלה מארבע שנים, והתחזיות הנוכחיות מצביעות על חזרה ליעד רק ב-2028. פרק זמן כה ארוך עלול לערער את אמון הציבור ביציבות המחירים ולהעלות את הציפיות האינפלציוניות לטווח ארוך , מצב שיחייב החמרה מחודשת במדיניות.


השבתת הממשל בארה"ב מקשה עוד יותר על קבלת החלטות עקב היעדר נתונים רשמיים. ורוניקה קלארק, כלכלנית בסיטיגרופ, העריכה כי בהיעדר מידע חדש, חברי הפד עשויים להיצמד לתחזיות ספטמבר, הכוללות שתי הורדות השנה ועוד אחת בלבד ב-2026. לדבריה, חוסר הבהירות מגביל את יכולת הפד להעריך את מצבה האמיתי של הכלכלה. אפילו כריסטופר וולר, שהיה בין הראשונים להתריע על חולשת שוק העבודה בקיץ, קרא לאחרונה לגישה זהירה יותר. הוא הצביע על הסתירה בין צמיחה כלכלית חזקה לבין נתוני תעסוקה חלשים, ואמר כי אחד הצדדים ייאלץ להתכנס לשני. כלומר, או שהצמיחה תתמתן, או ששוק העבודה יתאושש. עד שיתבהר הכיוון, הוסיף, קשה לקבוע את המדיניות הנכונה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה