
טורקיה רוכשת 20 מטוסי טייפון מאנגליה בעסקה של 10.7 מיליארד דולר
על מטוס הטייפון, צי המטוסים של טורקיה, ואיך זה קשור אלינו?
רק הבוקר התברר שארדואן מחסל את האופזיציה - ארדואן מחסל מתנגדים מבית: צו מעצר נוסף נגד ראש עיריית איסטנבול בחשד לריגול, וכמה שעות לאחר מכן, אנגליה מספקת לו מטוסי קרב בעסקה של 10.7 מיליארד דולר. טורקיה ובריטניה חתמו על אחת העסקאות הביטחוניות הגדולות ביותר בעשור האחרון.
ההסכם, כולל רכישת 20 מטוסי קרב מתקדמים מדגם יורופייטר טייפון, מטוסים שמיועדים להחליף חלק ניכר מהצי הטורקי המיושן ולהעניק לחיל האוויר הטורקי יכולות עליונות באוויר ובקרקע. זוהי עסקה מסחרית, ובעיקר הישג אסטרטגי: היא מחזקת את שיתוף הפעולה בין שתי מדינות נאט"ו מרכזיות, מעניקה דחיפה משמעותית לתעשיית ההגנה הבריטית ומאותתת לרוסיה ולמתנגדותיה כי הברית האטלנטית נותרת מאוחדת ומחויבת לביטחון משותף.
אלא שעל הדרך היא מחזקת מאוד את טורקיה שיש לה שתי פנים - צד אחד למערב, צד שני לרוסיה. ארה"ב לא הסכימה בעבר לספק לה מטוסי קרב מסוג F-35, כשבחודשים האחרונים גם על רקע פגישת המנהיגים - טראמפ וארודאן היו הערכות שעסקה קרובה. יכול להיות שהעסקה הנוכחית היא קדימון לעסקה גדולה יותר מול ארה"ב. טורקיה צריכה מאות מטוסים לא 20 מטוסים חדשים (כשיש גם אופציה ל-40 מטוסים נוספים).
העסקה נחתמה במהלך ביקורו הראשון של ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, באנקרה. סטארמר, נפגש עם נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן במשך שעות ארוכות, והשניים דנו בעסקה עצמה ובאתגרי הביטחון האזורי, כולל המצב בסוריה, המתחים בים השחור והשפעת מלחמת אוקראינה על יציבות נאט"ו. "ההסכם הזה יחזק את ביטחון נאט"ו כולה, יעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני בין בריטניה לטורקיה ויתמוך בכ-20 אלף מקומות עבודה בבריטניה לאורך 10 שנים", אמר סטארמר לאחר החתימה, תוך הדגשת התרומה הכלכלית: העסקה צפויה להזרים מיליארדים למפעלי BAE Systems, החברה הבריטית המובילה בייצור המטוסים, ולתמוך בתעשיות משנה באזורים כמו יורקשייר ולנקשייר.
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארדואן מצידו תיאר את העסקה כ"סמל חדש ליחסים האסטרטגיים בין שתי מדינות ידידות", והוסיף כי היא "תסייע לטורקיה לשמור על יתרון אווירי מול איומים אזוריים, תוך שמירה על מחויבותה לברית נאט"ו".
ההסכם כולל אופציה לרכישת עד 40 מטוסים נוספים בעתיד, מה שהופך אותו לפוטנציאל של עסקה כוללת בהיקף משולש. טורקיה תהפוך למפעילת ה-יורופייטר העשירית בעולם, לצד מדינות כמו גרמניה, איטליה, ספרד, אוסטריה, עומאן, קטאר, כווית וערב הסעודית. המטוסים מיוצרים על ידי קונסורציום אירופי רב-לאומי, Eurofighter GmbH שמובל על ידי BAE Systems הבריטית בשיתוף עם Airbus (גרמניה וספרד) ו-Leonardo (איטליה).
העסקה התאפשרה רק לאחר שגרמניה, ששנים סירבה למכור מטוסים לטורקיה עקב חששות פוליטיים סביב מדיניותה כלפי זכויות אדם וכורדים, הסירה את התנגדותה בחודשים האחרונים. הדבר משקף שינוי במדיניות ברלין, שמבקשת כעת להעמיק את קשריה עם אנקרה כדי לאזן את השפעת רוסיה במזרח התיכון, אבל זה די מגוחך שאחרי שנים של בלימת מכירת נשק בגלל מדיניות של זכויות אדם, דווקא היום כשארדואן וממשלו מאשימים את ראש האופוזיציה בריגול ומוציאים לו צו מעצר, הוא מנפנף בעסקת ענק.
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
ברקע העסקה עומדת הצורך הדחוף של טורקיה לשדרג את צי האוויר שלה. חיל האוויר הטורקי סובל ממחסור חמור במטוסים מתקדמים מאז הוצאתו מתוכנית ה-F-35 האמריקאית ב-2019, בעקבות רכישת מערכות ההגנה S-400 הרוסיות, כשכאמור יש סיכוי להחזרת ההזמנה שבוטלה למטוסי F-35. כיום, טורקיה מחזיקה בכ-240 מטוסי F-16 מיושנים, רבים מהם עברו שדרוגים אמריקאיים, אך הם אינם מספיקים להתמודדות עם איומים מורכבים כמו טילים בליסטיים איראניים או פעילות רוסית בגבולותיה. העסקה עם בריטניה היא חלק מתוכנית רחבה יותר להשלמת צי ביניים: לצד 20 היורופייטרים החדשים, טורקיה צפויה לקבל 12 מטוסי F-16 משומשים מקטאר ו-12 נוספים מעומאן, מה שייתן לה כ-44 מטוסים זמניים עד לכניסתו לשירות של הפרויקט הלאומי KAAN - מטוס הקרב החמישי-דור הטורקי, שצפוי להיות מבצעי רק ב-2028 לכל המוקדם.
היורופייטר טייפון: נשק אווירי מתקדם - פרטים טכניים ומבצעיים
בבסיס העסקה ניצב היורופייטר טייפון, אחד ממטוסי הקרב המתקדמים ביותר בעולם, שפותח במשך 30 שנה כתגובה לאיומי ברית ורשה הקומוניסטית. זהו מטוס רב-תכליתי (multirole) בעל כנפיים דלתא עם כנפונים קדמיים (canard delta wing), מנועים כפולים ומבנה סופרסוני שמאפשר טיסה במהירות של מאך 2 (כ-2,495 קמ"ש). אורכו 15.96 מטר, רוחב כנפיים 10.95 מטר, ומשקלו הריק כ-11 טון, עם יכולת נשיאת מטען של עד 7.5 טון. המטוס מונע על ידי שני מנועי EJ200 של Eurojet, כל אחד מפיק כ-90 קילו-ניוטון דחף, עם יחס דחף-משקל גבוה שמאפשר עלייה מהירה לגובה של יותר מ-16,764 מטר (55,000 רגל) בתוך דקות ספורות.
הטכנולוגיה של הטייפון מבוססת על מערכות אלקטרוניקה מתקדמות: רדאר CAPTOR-E בעל סריקה אלקטרונית פעילה (AESA), שמסוגל לזהות מטרות בטווח של 300 ק"מ ולנעול על עד 20 יעדים בו-זמנית. המטוס מצויד במערכת PRAETORIAN ללוחמה אלקטרונית, שמגינה מפני טילים אוויר-אוויר ומאפשרת הפרעות אלקטרוניות מתוחכמות. תאי הנשק כוללים 13 נקודות תלייה חיצוניות, עם יכולת לשאת טילי אוויר-אוויר כמו Meteor (טווח 200 ק"מ) ו-AMRAAM, טילי אוויר-קרקע כמו Storm Shadow, ופצצות חכמות כמו Paveway IV. בתא הטייס, מסך ראש-גבוה (HUD) ומערכת ניווט GPS/INS משולבת עם AI בסיסי מספקים מודעות מצבית מלאה, כולל זיהוי אוטומטי של איומים.
הטייפון הוכיח את עצמו: חיל האוויר הבריטי השתמש בו בסוריה ובמפרץ הפרסי נגד דאעש, בעוד ערב הסעודית רשמה מאות ימי טיסה נגד החות'ים בתימן. עבור טורקיה, המטוסים יגיעו בגרסה Tranche 4 – החדישה ביותר, עם שדרוגים כמו כנפיים מחומרים מרוכבים קלים ב-30%, מנועים חסכוניים יותר ויכולת הפעלה אוטונומית חלקית. אלה יאפשרו לחיל האוויר הטורקי לבצע משימות שוטפות, תקיפות מדויקות והגנה על מרחב אווירי, תוך אינטגרציה עם מערכות נאט"ו. העסקה כוללת גם תמיכה לוגיסטית: אימון טייסים בבריטניה, חלפים ועדכוני תוכנה, מה שמבטיח תפעול מלא עד 2040.
הפרויקט הלאומי KAAN: שאיפות טורקיות לעצמאות אווירית
במהלך ביקורו, סטארמר סייר במתקני תעשיית התעופה של טורקיה באנקרה, שם קיבל תדרוך מפורט על הפרויקט KAAN, מטוס הקרב החמישי-דור שפותח על ידי Turkish Aerospace Industries (TAI) מאז 2010. KAAN, ששמו מלשון "שליט" או "מלך" בטורקית, הוא סטלת', מטוס חמקן עם חתימת רדאר נמוכה, מנועים כפולים ומבנה דומה ל-F-22 האמריקאי. הפרוטוטייפ הראשון טס ב-2023, והשני נמצא כעת בייצור, עם טיסה ראשונה מתוכננת ל-2026. הפרויקט, בהשקעה של 10 מיליארד דולר, כולל שיתופי פעולה עם בריטניה (BAE Systems) ועם קטאר, אך סובל מעיכובים: בעיות במנועי GE F110 האמריקאיים, שנגרמו מהגבלות ייצוא אמריקאיות, מאיימות לדחות את הכניסה לשירות ל-2029. שר החוץ הטורקי חאכאן פידן הזהיר כי "המגבלות האמריקאיות מאיימות על לוח הזמנים", וטורקיה מפתחת מנוע מקומי TF-35000, אך הוא לא יהיה מוכן לפני 2030.
KAAN מייצג את שאיפתה של טורקיה להפוך למעצמה ביטחונית עצמאית: הוא כולל רדאר AESA, חיישנים רב-מודליים ויכולת נשיאת נשק פנימי, עם טווח של 1,200 ק"מ ומשקל מראה של 27 טון. העסקה עם היורופייטר משמשת כגשר – המטוסים הזרים יכסו את הפער עד ש-KAAN יכנס לשירות, ויאפשרו העברת טכנולוגיה שתשפר את הפרויקט הטורקי. ספרד, שפרשה מתוכנית F-35, שוקלת כעת רכישת KAAN, מה שיכול להפוך אותו ליצואי מוצלח.
כלכלית, העסקה תזרים מיליארדים לכלכלה הטורקית דרך תעשיות משנה, ותיצור אלפי משרות באנקרה ובאיסטנבול. מבחינה גיאופוליטית, היא מחזקת את בריטניה כשותפה מרכזית בנאט"ו הפוסט-ברקזיט, ומאותתת לרוסיה כי הברית לא תיסוג. טורקיה, מצדה, ממשיכה באסטרטגיית "איזון": פיתוח KAAN לצד רכישות זרות, תוך שמירה על קשרים עם מוסקבה. סטארמר עזב את אנקרה עם הבטחה לשיתופי פעולה נוספים, אולי אפילו בעתיד הסייבר והחלל.
ישראל וטורקיה - יחסים קשים
ישראל וטורקיה ביחסים קשים, אפילו קשים מאוד. ארודאן היה הגורם המתנגד ביותר למלחמה בעזה. הוא גם היה הקולני ביותר, הגדיר את הפעולות בעזה כרצח עם, והיה מאוד קיצוני באמירותיו וגם במעשיו - נתק מוחלט ואפילו איומים בפעולות מלחמתיות. במקביל, ארודואן וטורקיה מנסים לשים יד על סוריה, ופה ושם מצליחים וכעת עם סיום המלחמה בעזה הם קיבלו אחיזה בעזה כאחת המדינות התומכות והמובילות את המהלך. ישראל חוששת, טוריקה היא מעצמה צבאית והיא מדינה שהאיסלאם בה הולך ומתחזק. ההתקרבות שלה לגבול מסוכנת. ההצטיידות שלה במטוסי קרב משובחים מדאיגה את אנשי הצבא ומערכת הביטחון.
- 5.עופר ממוסקבה 28/10/2025 13:42הגב לתגובה זועד שתבוא רעידת אדמה הרסנית שתהרוס את טורקיה כולה והווזיר ימות והארץ תשקוט 40 שנה
- 4.חחח... 28/10/2025 06:21הגב לתגובה זועסקה קטנה כדי לעצבן את טראמפ כדי שימכור מטוסים לטורקיה.
- 3.המספרים לא מתחברים יוצא מעל 500 מיליון דולר לכל מטוס (ל"ת)אמיר 27/10/2025 21:57הגב לתגובה זו
- שם לב 28/10/2025 08:11הגב לתגובה זומטוס כזה לא צריך לעלות מעל 60 מליון דולר לאחד אז כפול 20 זה 1.2 מליארד דולר העיקר כותבים 10 מליארד דולר פלוס
- 2.מסוכן לישראל נתניהו עשה טעות קשה שהביא את הטורקים לגדר (ל"ת)בני 27/10/2025 20:22הגב לתגובה זו
- 1.לא להאמין לארדואן (ל"ת)אנונימי 27/10/2025 20:01הגב לתגובה זו

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
