משה נור
צילום: צילום מסך, אתר החברה

בדרך להכנסות ראשונות? נור אינק בעסקה של 12 מיליון דולר

נור אינק הודיעה על חתימת מזכר הבנות אסטרטגי עם חברת DCC Print Vision , שעוסקת בהדפסה על טקסטיל, שבמסגרתו התחיבה החברה לרכוש מנור דיו בהיקף מינימלי של 12 מיליון דולר, בתמורה תקבל DCC תקבל בלעדיות להפצת מוצרי הדיו בטכנולוגיית DTF של נור אינק בכל יבשת אמריקה; האם החברה תתחיל לייצר הכנסות משמעותיות? 

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה נור

נור אינק נור 14.03%  , שעוסקת במחקר ופיתוח של דיו מבוסס מים למדפסות דיגיטליות, הודיעה על חתימת מזכר הבנות אסטרטגי עם חברת DCC Print Vision ההודית שעוסקת בהדפסה על טקסטיל, שבמסגרתו התחיבה החברה לרכוש מנור דיו בהיקף מינימלי של 12 מיליון דולר, בתמורה תקבל DCC תקבל בלעדיות לשלוש השנים הקרובות להפצת מוצרי הדיו בטכנולוגיית DTF של נור אינק בכל יבשת אמריקה, לרבות ארצות הברית, אמריקה הלטינית וקנדה.  בנוסף, תקים DCC חברה ייעודית להפצת מוצרי נור אינק, כאשר נור תקבל כתבי אופציה למימוש של עד 20% ממניות החברה החדשה, ללא תמורה. 

על פי הודעת החברה, ההסכם עם DCC מהווה חיזוק משמעותי לתחזיות ההכנסות של נור אינק לשנים הקרובות, ומצטרף להסכמים נוספים שנחתמו לאחרונה באירופה ובארה"ב. החברה מציינת כי מדובר בצעד אסטרטגי שמרחיב את נוכחותה הבינלאומית וממקם אותה כשחקנית גלובלית בשוק ההדפסה על טקסטיל.

לדברי מר משה נור יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל החברה: "ההסכם עם DCC הוא מהלך אסטרטגי חשוב המרחיב את נוכחותה של נור אינק לשווקים משמעותיים ביותר בעולם. מדובר בהסכם מאוד משמעותי מבחינת ההיקף שלו והמחויבויות של השותף האמריקאי וממלא אותנו בטחון רב באיכות וביכולות של הדיו החדשני שלנו. אנו גאים לשתף פעולה עם חברה בעלת מוניטין רב וניסיון גלובלי עשיר, כדי להביא את טכנולוגיות הדיו החדשניות שלנו לשוק האמריקאי. שילוב הכוחות עם DCC צפוי להוביל את תחום ה- DTF לשלב הבא של קיימות, איכות וביצועים, ולבסס את נור כשחקנית מרכזית בזירה הבינלאומית.״

במקביל להסכם החדש, נור אינק ממשיכה לקדם את פיתוח טכנולוגיית ה-DTF נטולת האבקה (Powderless), טכנולוגיה ייחודית וירוקה המייתרת את הצורך באבקת דבק בתהליך ההדפסה, הנחשבת למסוכנת ומזהמת. לדברי החברה, הטכנולוגיה נמצאת בשלב בטא מתקדם וצפויה להשקה מסחרית בקרוב. 

תקציר הפרקים הקודמים

נור היא חברה שמשקיעה הרבה יחסית במחקר, כך למשל ב-2024 הסתכמו הוצאות המו"פ ב-4.9 מיליון שקל, ירידה חדה אומנם לעומת 8.8 מיליון שקל ב-2023, אך סכום השווה למחצית מהמזומנים שהחברה שרפה באותה שנה, כשהחצי השני הלך להוצאות הנהלה וכלליות. בקופת החברה נכון לסוף השנה היו מזומנים ופקדונות בסך של כ-5.5 מיליון שקל, לא מאזן מזהיר, אבל בחודש אפריל דיווחה נור על הסכם עם חברת ההפצה "פרינט מרקט" לתקופה של לפחות 3-4 שנים שאמור להכניס כסף לחברה, מה שביום ההודעה הקפיץ את המניה ב-18%.

כששוחחנו עם משה נור באפריל, הוא טען כי ״כדי להגיע לרווחיות, ניו אינק צריכה בסביבות ה-10 הסכמים כמו אלה שדווח עליהם היום. אני מעריך שבין תחילת 2026 ועד אמצע השנה יהיו לנו ההסכמים האלה, בקלות.״ על פי הדיווח לבורסה לפני חצי שנה, נור אינק ניהלה מגעים עם כ-12 לקוחות, אבל זוהי בסך הכל החברה השנייה שנסגרה איתה עסקה משמעותית. 

בנוסף, המהלך מכתיב בלעדיות, כך שנור שמה תקרת זכוכית להכנסותיה מיבשת אמריקה בשלושת השנים הבאות. השאלה איך זה מסתדר עם העובדה שנור בעצמו אמר שהחברה זקוקה ל-10 הסכמים כאלה כדי להגיע לרווחיות. אמנם יש אזורים נוספים ברחבי העולם, אבל אם שוק כל כך משמעותי כמו אמריקה כולל (כולל קנדה, ארה"ב ואמריקה הלטינית) מקבל תקרת זכוכית, ההסכמים הבאים, אם יבואו, יצטרכו להיות בהיקפים גדולים יותר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החזון של נור לגבי טכנולוגיית ה-DTF אמנם נשמעת מבטיחה, אבל בואו נסתכל קצת על הנתונים, ולא רק על הסיפור. על פי הדוחות, הכניסה החברה 96 אלף שקל בלבד במהלך החצי הראשון של 2025. כלומר, לנור אין הכנסות. ובהתאם, החברה דיווחה על הפסד של כ-4 מיליון שקל בחציון, ובעצם שורפת כמעט 9 מיליון שקל בשנה. לחברה יש בקופה 5.5 מיליון שקל בקופה, כך שלאור הנתונים, זמנה קצוב, אלא אם כן יתבצעו דילולים. 

וכך, הסיפור שפרויקט ה-DTF יניב הכנסות של 180 מיליון דולר ב-2030, עם רווח גולמי של כ-430 מיליון שקל אמנם נשמע מרשים, אבל יש סיבות להיות סקפטיים.

חשוב לציין כי לפני כשנה וחצי הואשם משה נור, על ידי פרקליטות מחוז תל אביב יחד עם רו"ח אייל טוב וחברת יהל החזקות בהגשת דיווחים כוזבים לרשות המסים על רווחי הון ממכירת מניות חברת קורנית דיגיטל בשנים 2016-2017, בהיקף כולל של כ־37 מיליון שקל. לפי כתב האישום, נור הציג בדוחותיו נתוני רכישה שגויים שהפחיתו משמעותית את המס שעליו לשלם, ובכך יצר מצג כוזב של רווחים נמוכים. נור טוען כי מדובר ב"טעות טכנית שתוקנה לפני גילוי הרשות" ובכתב אישום הנוגע לעבירת מס "ברף הנמוך ביותר". 

בדוח הרבעון השני התייחסה נור אינק לכתב האישום, והדגישה כי ההליכים המשפטיים אינם נוגעים ישירות לנור אינק עצמה או לפעילותה העסקית הנוכחית, וכי מדובר באירועים קודמים הקשורים לחברות שבשליטת נור טרם הקמת נור אינק. החברה הוסיפה כי נור ממשיך לכהן בתפקידיו כמנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון, וכי בשלב זה אין שינוי מהותי בהערכות ההנהלה לגבי השפעת ההליך על פעילות החברה. 

מניית נור נסחרת בשווי שוק של 89 מיליון שקל, בדומה לשווי שבו הונפקה, לפני כ-4 שנים. המנייה עלתה מתחילת השנה בכ-35% ואילו ב-12 החודשים האחרונים עלתה בכ-28%. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 26/10/2025 13:36
    הגב לתגובה זו
    חבל על הכסף שלכם חברים
  • 1.
    נור 26/10/2025 11:49
    הגב לתגובה זו
    נשמע טוב
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זוז פאוור קופצת 19%, בונוס מוסיפה 9%; מדדי ת"א בירוק

המדדים בת"א נסחרים בעליות בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבולטים היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

עליות של עד 1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  


קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות לגבי העתיד.  מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?



חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.