
טרמינל 3 מתרחב: אפקון ואורון יבצעו את עבודות בהיקף מאות מיליוני שקלים
כ-10 חודשים לאחר ההודעה על הרחבת הטרמינל, הודיעה קבוצות אורון על תחילת העבודות, שצפויות לארוך כשנתיים וחצי, בהיקף של כ-310 מיליון שקל; חברת אפקון תבצע את התקנות ושירותים למערכות אלקטרומכניות בהיקף מוערך של כ-70 מיליון שקל לתקופה של כשנתיים
בתזמון מצוין עם חזרתן של חברות התעופה הבינלאומיות לישראל, וכמעט שנה לאחר ההודעה של רשות שדות התעופה על הרחבת טרמינל 3 בנתב"ג, הפרויקט נכנס לשלב הביצוע. חברת אפקון אפקון החזקות -0.67% הודיעה היום על כך שחברת בת שלה תשמש כקבלן משנה בפרויקט להרחבת המבנה הקרקעי ואזור ההסעדה בטרמינל 3 בנתב"ג, בהיקף של 67 מיליון שקל. ובהודעה אחרת, אורון תשתיות אורון קבוצה 1.3% הודיעה כי זכתה במכרז שפרסמה רשות שדות התעופה לביצוע העבודות להרחבת המבנה הקרקעי ומתחם המזון של טרמינל 3, בהיקף מוערך של כ-310 מיליון שקל (בתוספת מע"מ).
במסגרת פרויקט הרחבת טרמינל 3, ישודרגו מתחמי ביקורת הגבולות ואזורי הבידוק הביטחוני, יוקם שער כניסה חדש לנוסעים הנוחתים בישראל, ויורחב מתחם ההסעדה ("הפוד קורט") באזור הדיוטי פרי. הפרויקט המרכזי יכלול תוספת של כ-7,000 מ"ר לשטח מתחם ביקורת הגבולות עבור הנוסעים החוזרים לארץ, המתפרשים על פני ארבע קומות. נוסף לכך, יוקם מבנה חדש, "שער תל אביב", בשטח של כ-2,000 מ"ר, שישמש שער כניסה לנוסעים המגיעים באוטובוסים במקום בשרוולי המטוסים. השער החדש צפוי לקצר משמעותית את התהליך מול ביקורת הגבולות ולאפשר מעבר מהיר ונוח יותר אל אזור איסוף הכבודה.
אפקון
במסגרות דוח הרבעון השני, דיווחה אפקון כי ב-11 במאי 2025 זכתה חברה בת בבעלות מלאה בהסכם לביצוע התקנות ושירותים למערכות אלקטרומכניות בהיקף מוערך של כ-70 מיליון שקל לתקופה של כשנתיים. ועכשיו מגיעה העסקה הנוכחית עם רש"ת, בהיקף של 67 מיליון שקל, כשתקופת הביצוע צפויה להתמשך כ-30 חודשים ממועד קבלת צו התחלת עבודה. החברה מעריכה כי שיעור הרווח הגולמי בפרויקט דומה לשיעורים הנהוגים בפרויקטים מסוג זה.
דודי הראלי, מנכ״ל קבוצת אפקון: ״ההסכם מחזק את מעמדנו בשוק הפרויקטים הלאומיים הצומח ומצטרף לשורת פרויקטים אסטרטגיים שנמצאים בביצוע. מדובר בביטוי נוסף ליכולות המקצועיות הגבוהות של הקבוצה ולהעמקת פעילותנו בתחום מערכות אלקטרו-מכאניות מורכבות. עבודה זו מתווספת לצבר העבודות הרווחי והאיכותי של הקבוצה. קבוצת אפקון תמשיך לפעול להרחבת תחומי פעילותה תוך שילוב כלל יכולותיה למתן ערך מוסף ללקוחותינו ולהשיא ערך לבעלי מניותינו".
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עבור אפקון, זהו אינו הפרויקט הראשון עם רש"ת, היות והקימה כבר את מגדל הפיקוח החדש, זרוע E והטרמינל החדש בתמנע. אפקון תבצע עבודות של קבלן משנה עבור אורון.
אורון
ביום חמישי, הודיעה החברה כי חברת הבת אורון תשתיות ובניה (שבבעלות מלאה של החברה) זכתה במכרז לביצוע עבודות להרחבת המבנה הקרקעי ומתחם המזון בטרמינל 3 שבנמל התעופה בן גוריון. שווי העבודות מוערך בכ-310 מיליון שקל (בתוספת מע"מ), על בסיס כתב כמויות, כשהתמורה צמודה למדד תשומת הבנייה והמסחר. משך העבודות צפוי לעמוד על כ-30 חודשים ממועד קבלת צו התחלת העבודה.
גילי עזריה, מבעלי קבוצת אורון: "קבוצת אורון גאה לקחת חלק בפרויקט לאומי מרכזי בלב נתב"ג, המהווה את שער הכניסה והיציאה של ישראל לעולם. הרחבת טרמינל 3 תאפשר שדרוג משמעותי של יכולות התפעול וחוויית הנוסעים, ואנו ניגשים למלאכה במחויבות ובגאווה גדולה. הקבוצה ממשיכה לקדם פרויקטים אסטרטגיים בכל רחבי הארץ, שמחזקים את תשתיות הליבה של מדינת ישראל".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
לא על הטרמינל לבדו
במקביל להרחבת הטרמינל, חשוב לציין כי בתחילת השנה אישרה הממשלה תקציב של מאות מיליוני שקלים להקמת מחלף חב"ד
(נתב"ג מערב), מחלף שנועד לשפר את הגישה לנמל התעופה ולהפחית עומסים בכביש 1. המחלף, שתוכנן כבר בשנות ה-90 אך נדחה מספר פעמים בשל התנגדויות מקומיות, צפוי לקצר את הדרך לנמל בכ-10 ק"מ, עם יעד פתיחה משוער בשנת 2029.
וכך, לאחר תקופה של שנתיים שבהם ענף התעופה בישראל הופרע קשות על ידי המלחמה, אנחנו עדים להשקעות שמגיעות בד בבד עם חזרתן של חברות התעופה הבינלאומיות. אמריקן איירליינס הודיעה כי תחזור לישראל במרץ 2026, ואיתה, גם חברות נוספות מאותתות על חידוש קווים. החברה מצטרפת ליונייטד איירליינס ולדלתא איירליינס שכבר חידשו את פעילותן בקווים לישראל במהלך יולי וספטמבר.
חברות התעופה מהמפרץ הפרסי גם הן חוזרות, ואתיחאד איירווייז מאבו דאבי, שהמשיכה לטוס לישראל גם בתקופות הקשות והמסוכנות ביותר של הלחימה, הכריזה על הגברה חסרת תקדים: מדצמבר היא תפעיל חמש טיסות
יומיות לתל אביב - תדירות גדולה שתהפוך אותה לאחת החברות הדומיננטיות והחשובות ביותר בשוק הישראלי.
וגם חברות האירופאיות חזרו, וחלקן אף הקדימו את המועד המתוכנן המקורי ברגע שהבינו שהמצב מתייצב. KLM ההולנדית מפעילה את הקו הוותיק מאמסטרדם, סוויס השוויצרית
עם החיבור מציריך, SAS הסקנדינבית שמפעילה טיסות מקופנהגן ומשטוקהולם, איבריה הספרדית עם הקו ממדריד, לופטהנזה הגרמנית שחוזרת מפרנקפורט ומינכן, אייר פראנס מפריז, אוסטריאן ווינה, יורווינגס הגרמנית הזולה - כולן הכריזו על חזרה מהירה.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
