
"קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"
ועדת הכספים באה בטענות לאוצר שרוצה לצמצם את ההטבות מיסוי על קרנות השתלמות - הם טוענים שהאוצר פוגע בציבור בשכבות הנמוכות, אבל זה הפוך: האוצר רוצה לבטל הטבות מס לעשירים ולתת לכולם - הנדסת תודעה
קרנות השתלמות הן מוצר פריבילגי - מקבלים אותו העשירונים העליונים במשק. הכלכלן הראשי באוצר סיפק דוח חשוב שמוכיח זאת: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים. הקרן השתלמות היא מוצר שפטור ממסים באופן גורף - בהפקדה לקרן יש הטבת מס גדולה, בעת הרווחים השוטפים אין מס, בעת הפדיון אין מס. מדובר בהטבה של מעל 11 מיליארד שקל וצריך לצמצם אותה באופן מסוים. האוצר מבקש מדי שנה לצמצמה כדי לקחת את הכסף הזה ולהשתמש בו לדברים אחרים - למשל להעלות את הקצבאות. אבל, לקרן השתלמות יש לובי ענק - ההסתדרות, ועובדים בעשירונים עליונים שאם יקחו להם את ההטבה הזו הם יעשו רעש מאוד גדול.
ולכן לא נוגעים בקרנות האלו. למרות שאנשי האוצר רוצים ובצדק להטיל מס על קרן השתלמות, מגיע שר האוצר שמפחד להכעיס את הציבור כי זו שנת בחירות ואומר - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”. איזה פחדן.
והנה היום התקיימה ישיבה של ועדת הכספים. יש שם חברי כנסת מנותקים, או משוחדים שטוענים שפגיעה בהטבות זו פגיעה בשכבות נמוכות, למרות שזה ההיפך.
עמדת נציגי הכלכלן הראשי באוצר הוסברה לחברי הועדה - ההטבה אינה שוויונית, מגיעה לבעלי הכנסות גבוהות יותר ויש לצמצמה משמעותית ולהעביר את המשאבים להטבות לכלל האוכלוסייה, דוגמת מדרגות מס הכנסה. אבל חברי הכנסת ונציגי השוק אמרו כי אין מדובר בהטבה אלא חלק מתנאי השכר וחסכון לטווח בינוני ואף משלים לפנסיה, שמשרת בעיקר את מעמד הביניים, העובד והמשרת, וקראו להרחיבה גם לעשירונים הנמוכים יותר ולא לצמצמה. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי: "התחושה שיש כהות חושים גדולה מאוד באוצר כלפי האנשים החלשים יותר במשק". תקשיבו, זה מקומם. זה אפילו שקר.
- תקציב של 620 מיליון שקל - כמה לביטחון וכמה לחינוך?
- הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה דיון בנושא 'היתכנות לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות'. ח"כ ולדימיר בליאק פתח את הדיון והדגיש את החשיבות החברתית והכלכלית של קרנות ההשתלמות, תוך שהוא תוקף את העובדה שהיא הטבה לעשירים בלבד: "הציגו ש-83% בעשירון העליון מפקידים לקרנות ההשתלמות, לעומת 9% בעשירון 1. אבל לא הציגו שבעשירון 10 הרוב היום זה מעמד הביניים, ובעשירון 9 זה 80% שמפקידים, בעשירון 8 - 73%, בעשירון 7 – 59%, בעשירון 6 - %54 וכן הלאה. מדובר באופן מאוד מובהק בהטבה לאדם העובד והמשרת. אין שום סיבה לצמצם או לבטל, במיוחד אחרי שנה כזו קשה שמעמד הביניים החזיק את המדינה".
יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי הטיח ביקורת על התנהלות משרד האוצר: "התחושה שיש כהות חושים גדולה מאוד באוצר כלפי האנשים החלשים יותר במשק. אתם פחות מדי רואים את האנשים הקטנים ויותר מדי מרוכזים בכל מיני קטרי משק כאלה ואחרים". הוא תהה כיצד המשרד מבדיל בין לוחמים במילואים על בסיס הכנסה בעת מתן הטבות בהצעת חוק שעל שולחן הוועדה, וכעת מוצגת עמדה אחרת בנוגע לקרנות ההשתלמות.
ח"כ משה גפני: "קרן השתלמות זה חלק מתנאי השכר, אם לא הייתה הקרן השתלמות היה צריך להיות משהו אחר. אם כבר היה נכון להרחיב ולהחיל על יותר אנשים במשק. אני לא מבין למה צריך להכניס את המשק לבלאגן כאילו יש איזו פגיעה כזו".
- למרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
- קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
מורן משה חנציס, סגנית הכלכלן הראשי, הציגה את עמדת המשרד לפיה ההטבה אינה שוויונית: "מה שראינו ואיששנו הוא שההטבה בקרנות לא שוויונית ומרבית ההטבה מגיעה לבעלי הכנסות גבוהות. ההטבה ניתנת לחלק מצומצם, היא תלויה בהסכמה בין העובד למעסיק, לא לכל העובדים יש גישה להטבה הזו. אפשר לחשוב על צעדים אלטרנטיביים, הפער בין העשירון העליון לתחתון הוא פי 150". היא הציעה להעביר את ההטבה לאפיקים שוויוניים יותר שיעודדו צמיחה.
מול הצגת הנתונים מצד חברי הכנסת כאמור, המראים כי גם מעמד הביניים נהנה מההטבה, השיבה סגנית הכלכלן כי "נכון שגם מעמד הביניים נהנה מההטבה הזו, אנחנו אומרים שיש צעדים שניתן לעשות שמכניסים תחת המטריה הזו את כל האוכלוסייה, למשל הטבה במדרגות מס הכנסה. אפשר להחליף את ההטבה בצעדים לטובת כל האוכלוסייה, שיעודדו צמיחה ויהיו שקופים ושוויוניים יותר לטובת כל האוכלוסייה בישראל, וההטבה הזו היא לא כזו. אנחנו מציעים לצד המהלך הזה גם צעדים משלימים".
ח"כ ינון אזולאי: "מה עמדתכם לגבי שחיקת ההטבה כבר 22 שנה?"
משה חנציס: "אנחנו מציעים לשחוק את התקרה גם נומינלית, לצמצם משמעותית את התקרה לטובת צעדים אחרים. הצענו לצמצם ב-25% את התקרה".
במהלך הדיון, הושמעה גם התנגדות גורפת של נציגי העובדים והמגזר הפיננסי לפגיעה בקרנות.
אלכס מילר, ההסתדרות החדשה: "הסוגיה הזו מבחינתנו היא קו אדום, הנושא הזה עולה כמעט כל שנה. מבחינתנו זו כלל לא הטבה, זה חלק מתנאי השכר, זה חוזים קיבוציים וצווי הרחבה". הוא הדגיש כי טוב ששר האוצר הצהיר שזה "לא על הפרק", במיוחד כאשר הציבור העובד "נושא את נטל המיסים והשירות בצה"ל והמילואים".
ששי שדה, הסתדרות הלאומית: "מעובדת ניקיון עד לרופא, כולם מחכים לקרנות ההשתלמות שיפתחו כדי לעשות צעד בחיים ולהתקדם, אין להם דבר אחר. זה הדבר היחיד שנשאר לעובדים. גובה התקרה 15,700 זה לא תקרה לעשירים, ממש לא בעלי גובה הכנסה גבוה".
חן מטס, פורום ארלוזורוב: "ההצעה שעולה שוב ושוב היא טעות חמורה כלכלית וחברתית, זו לא הטבה, זה חלק בלתי נפרד מתנאי השכר בארץ. ביטול זו פגיעה חד צדדית בשכר שלהם... זו רשת ביטחון אמיתית".
בועז סטמבלר, סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח: "הקרן היא חלק ממארג החיסכון לטווח ארוך וקצר, זה חלק מהחיסכון לפנסיה אפילו".
נמרוד ספיר, איגוד בתי השקעות: "יש לנצל את הדיון כדי להציג את היתרון בחיסכון לטווח בינוני. אולי קידום שוויון הוא לא בהורדה למעמד העובד אלא בהרחבה גם לעשירונים שאינם זכאים"*.
יגאל הררי, לשכת סוכני הביטוח: ציין כי קרן ההשתלמות היא "קרן משלימה לפנסיה, זו קרן לשעת חירום אם יש איזו הוצאה". הוא הוסיף, כי לא רק שלא צריך להוריד, אלא "הייתי מוסיף תמרוץ לפדות אותן לאחר גיל 67, כי אז יש צורך בתרופות, צורך סיעודי".
ח"כ בליאק סיכם את הדיון: "אנחנו סבורים שאין לזה מקום, נשמח אם תצא כזו אמירה מהוועדה", יו"ר הוועדה הצטרף לדברים וציין כי הוועדה ממליצה למשרד האוצר להרחיב את אפיקי החיסכון לטווח ארוך ובינוני".
- 22.כתב פח לוביסט 30/10/2025 20:21הגב לתגובה זוגם כך יש הגבלה על חסכון של 1400 שקל לחודש וההטבה שמקבלים היא רק פטור ממס 20% על הרווחים. כמה 5% רווח שנתי חמישית ממנו זאת ההטבה.
- 21.הם רוצים לקחת כסף מהאנשים העובדיםכדי להעביר קצבאות לחרדים האנשים שלא עובדים (ל"ת)אוכלת יושביה 28/10/2025 19:52הגב לתגובה זו
- 20.חגית 28/10/2025 16:06הגב לתגובה זואני מעמד הביניים יש לי תור שני. רוב חייב הרווחתי 6 אלף בשנים האחרונות עליתי ל12 אלף אני כבר בת 50. קרן ההשתלמות היא חלק מהבטחון הכלכלי שלי בשנות הפנסיה
- 19.אנונימי 28/10/2025 14:33הגב לתגובה זוהרי המס הולך וגדל אחוזית עם גובה השכר זאת אומרת כל הזמן אומרים עשירים עשירים כאילו נותנים פרס נהפוך הוא אלה משלמים 82 אחוז מהמס בישראל....
- 18.אנונימי 28/10/2025 13:38הגב לתגובה זותפגע בפרודקטיביות. זה כמו להעלות את המס השולי על אנשים שמכניסים 200000 שח בשנה ומעלה. רובם בקושי שורדים כלכלית.
- 17.Judge Dredd 28/10/2025 07:06הגב לתגובה זוהמסקנה צריכה להיות שצריך לחייב את כלל המעסיקים להפריש לקרן השתלמות. בדיוק כמו שעשו עם הפנסיה. כל זאת כדי שההטבה תינתן באופן שוויוני לכלל האוכלוסיה.
- 16.גקי צאן 28/10/2025 06:45הגב לתגובה זוממש הטסה לעשירים הטסה למעמד הביניים שנשחק פה כבר שנים! כל השכבות החלשות מוצצות את הדם לאנשים העובדים.. די נמאס מהמדינה המסריחה הזו
- 15.יוני 28/10/2025 03:31הגב לתגובה זוכיוון שמדובר בשכר הכי הגיוני שיחול מס. כשרואים שההטבה בעיקר לעשירים זה נכון עוד יותר להגביל את התקרה הפטורה. ניתן לחשוב גם על המדרגות פטור ומיסוי באופן שיהיה מדויק יותר מבחינת עידוד החסכון
- גקי צאן 28/10/2025 09:19הגב לתגובה זומעמד הביניים הם לא עשירים! לכו לעבוד יא פרזיטים.צריך למסות את האלפיון העליון שמחזיק ברוב הכסף במדינה או לחילופים שכולכם תתחילו לעבוד ונהיה פחות מדינה של מוצצי דם. מי שמרוויח 30K בחודש עלאק עשירון עליון הוא לא עשיר! הוא מעמד ביניים מסכן שסוגר את החודש בקושי.מדינה אולכת יושביה
- 14.תשובה לדמגוג 27/10/2025 21:37הגב לתגובה זוזה המקסימום לרוב זה הרבה פחות. זה סכום שאחרי חיסכון של 25 שנה יכול לעזור לילדים כהתחלה ל25 אחוז הון עצמי לדירה. לא כל ההון העצמי רק התחלה. זה עשיר זה עשיר קונה דירה במזומן אולי באוקספורד.
- 13.אנונימי 27/10/2025 20:30הגב לתגובה זואז שימסו את הקרנות של העשירים .למה רוב הציבור העובד שמרוויח שכר ממוצע ומטה וקרן ההשתלמות זה האופציה היחידה שלהם לחסוך כסף צריכים לסבול.
- 12.רחל 27/10/2025 19:36הגב לתגובה זומי שמרוויח משכורת גבוה לרוב התאמץ בהתאם למד תואר ראשון שני שלישי במקצוע קשה למד יום וליל לקבל ציונים גבוהים עבד קשה 10 12 שעות ביום סיכן את הכסף והבריאות שלו לפץוח עסק עצמאי ולהצליח תפסיקו לחשוב איפה עוד אפשר לדחוף לו בשביל לממן בטלנים שקמים ב 12 בצהרים להתנענע בבית כנסת
- 11.אנונימי 27/10/2025 19:26הגב לתגובה זוכבר מעל מעשור שהתקרת הפקדה לא עולה בהתאם לאינפלציה אז להגיד שלא נוגעים זה שקר
- 10.קרן השתלמות עוד המצאה של ההסתדרות הבולשביקית צריך למסות אותה נקודה (ל"ת)משה ראשלצ 27/10/2025 19:14הגב לתגובה זו
- 9.אנונימי 27/10/2025 17:16הגב לתגובה זוכול פעם אותו סיפור. החשבים במשרד האוצרמעלים את הנושא כי יודעים שאין סיכוי שיעבור.הכול כדי לקחת ממקום אחר
- אבל להרבה חרדיםומקורבים לשלטון ישלכן אין סיכוי שיטילו מס.... (ל"ת)אנונימי 28/10/2025 10:50הגב לתגובה זו
- 8.אינשטיין 27/10/2025 16:45הגב לתגובה זואין ויכוח שקרנות ההשתלמות הן הטבה לא שיוויונית אבל האוצר לא תמים. אם הם היו מציעים להגביל את הפטור ממס לשש שנים ובתמורה מציעים מכשיר דומה לכלל האוכלוסיה הייתי מברך אבל להגיד שישתמשו בכסף לדברים טוביםGive me a break...
- 7.אנונימי 27/10/2025 16:41הגב לתגובה זועובדת ניקיון ומאבטח מקבלים קרן השתלמות לפי שכר שעתי מינימום ועד 182 שעות בחודש. כלומר גם אם יקבלו 40 לשעה הם את ה10% יקבלו לפי 32.2 כפול מספר השעות שעבדו במהלך חודש קלנדרי ועד 182 שעות לכל היותר.
- 6.רן 27/10/2025 16:31הגב לתגובה זותנו לאנשים להרוויח במקום להגיד זה רק לעשירים תלמדו להשקיע
- 5.אנונימי 27/10/2025 16:30הגב לתגובה זוכאילו אם היו לוקחים את הכסף היה מגיע למקומות טובים. יותר נכון שיבטלו את כל המיסים על כל ההשקעות ויפסיקו לסבסד אנשים שלא עובדים מכספי מיסים
- 4.פעם חנוך מילויצקי נחשד במשהו לא (ל"ת)אנונימי 27/10/2025 16:02הגב לתגובה זו
- 3.העשירים לא צריכים קרן השתלמות זה הכל מעמד הביניים כרגיל (ל"ת)אנונימי 27/10/2025 15:58הגב לתגובה זו
- 2.עוד פגיעה במעמד הביניים שנושא עליו את המדינה לך תמסה קודם את שכר הדירה אידיוט (ל"ת)תגיד לי מה אתה רוצה מאיתנו 27/10/2025 15:56הגב לתגובה זו
- 1.החיים 27/10/2025 15:55הגב לתגובה זוהוא כבר לא יוש הראש של הוועדה לבזיזת החילוניםעכשיו הוא סתם משתמו מן המניין
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקבשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptלמרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים
הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן.
שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.
המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.
תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41% מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות.

