״למה אנחנו לא יכולים להביא אנשים מנורווגיה או משוודיה? בואו ניקח כמה מדנמרק. אכפת לכם לשלוח לנו כמה אנשים? תשלחו לנו אנשים נחמדים. אכפת לכם? אבל אנחנו תמיד לוקחים אנשים מסומליה, ממקומות שהם אסון, נכון? מגיעים אלינו רק ממקומות מטונפים, מלוכלכים, דוחים ומוכי פשיעה". כך אמר נשיא ארה"ב לפני כשבועיים והתייחס באופן פרובוקטיבי למדיניות ההגירה של ארה"ב. 

האמירה הזאת היא צד אחר של יוזמה של טראמפ, שבמסגרתה ארה"ב תיגבה 100 אלף דולר עבור כל בקשה לאשרת H-1B, שאותה ניסתה לשכת המסחר האמריקאית לטרפד,בטענה כי המהלך חורג מסמכות הנשיא, והגישה תביעה לבית המשפט, שכעת דחה אותה וקבע כי ממשל טראמפ רשאי להמשיך בהטלת האגרה. האגרה החדשה, שהוכרזה בהצהרה נשיאותית מספטמבר 2025, מחליפה את העלויות הקודמות שנעו בין 2,000 ל-5,000 דולר לבקשה, תלוי בגודל החברה ובסוג ההגשה.

מהי תכנית H-1B?

תוכנית H-1B מאפשרת לחברות אמריקאיות להעסיק עובדים זרים בעלי השכלה אקדמית בתחומים כמו הנדסה, תוכנה, ביוטכנולוגיה ומדעי המחשב. בכל שנה פיסקלית מוקצות 85 אלף אשרות, 65 אלף רגילות ו-20 אלף נוספות לבעלי תארים מתקדמים מאוניברסיטאות אמריקאיות. הביקוש עולה על ההיצע בהרבה, עם מאות אלפי בקשות שנתיות, וההקצאה מתבצעת בהגרלה אקראית. בשנת 2025 נרשמו כ-442 אלף בקשות, כאשר כ-70-80% מהן הגיעו מעובדים הודים, המהווים את הרוב במגזר השירותים הטכנולוגיים.

האגרה החדשה חלה רק על בקשות חדשות שהוגשו לאחר 21 בספטמבר 2025, ואינה משפיעה על חידושים או הארכות של אשרות קיימות. היא נועדה להרתיע שימוש יתר בתוכנית, במיוחד על ידי חברות אאוטסורסינג שמעסיקות עובדים בשכר נמוך יחסית. לדוגמה, חברת טאטא קונסלטנסי סרוויסס ההודית, אחת המובילות בהגשת בקשות, ספגה בעבר קנסות על הפרות כמו העסקה בשכר נמוך והפרת כללי מיקום עבודה. עם האגרה החדשה, עלות גיוס עובד בודד עלולה להגיע ל-105 אלף דולר, כולל עמלות נלוות, מה שהופך את התהליך ללא כדאי עבור תפקידים בשכר ממוצע של 70-90 אלף דולר לשנה.

• טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
• טראמפ נכנס לגרעין: טראמפ מדיה מתמזגת עם חברת היתוך גרעיני והמניה קופצת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חברות טכנולוגיה גדולות כמו אמזון, שספנסרה מעל 10 אלף אשרות H-1B בשנת 2025, מיקרוסופט עם כ-6 אלף, ומטא עם כ-4 אלף, צפויות לספוג עלויות נוספות של מיליוני דולרים. באמזון, למשל, השכר הממוצע לעובדי H-1B עומד על 150 אלף דולר, אך האגרה תייקר את הגיוס הראשוני ב-67%. חברות קטנות יותר, כולל סטארט-אפים, עלולות לוותר על גיוס זר לחלוטין, שכן תקציבן מוגבל. כפי שפורט בדיווח על השפעות כלכליות של מדיניות הגירה בארה"ב בביזפורטל, שינויים כאלה עלולים להאט את קצב החדשנות במגזר הטק, שתורם כ-10% מהתמ"ג האמריקאי.

המנדט של הממשל 

ההחלטה השיפוטית מבוססת על סמכות הנשיא מכוח חוקי הגירה קיימים, כולל סעיף 212(f) המאפשר הגבלות על כניסת זרים אם הן משרתות את האינטרסים הכלכליים או הביטחוניים של ארה"ב. טראמפ טען כי התוכנית פוגעת בעובדים אמריקאים, עם שיעור אבטלה של 3-7% בתחומי טכנולוגיה בשנת 2025, על פי נתוני הפדרל ריזרב. דוגמאות כוללות פיטורים המוניים בחברות כמו אינטל, שפיטרה 15 אלף עובדים אמריקאים תוך הגשת בקשות ל-5 אלף אשרות H-1B. המדיניות כוללת גם רפורמות נוספות, כמו מעבר להגרלת בקשות על בסיס שכר – בקשות עם שכר גבוה יותר זוכות בעדיפות – ושכר מינימום מוגבה ל-200 אלף דולר בתפקידים מסוימים.

התנגדות רחבה מגיעה מגופים ציבוריים ומדינתיים. 19 תובעים כלליים, בהובלת מת'יו פלטקין מניו ג'רזי, הגישו תצהיר תמיכה בתביעה, בטענה כי האגרה פוגעת בבתי חולים ובאוניברסיטאות שמסתמכים על עובדים זרים במקצועות חיוניים כמו רפואה והוראה. לדוגמה, בתי חולים בארה"ב מעסיקים כ-10% מעובדי H-1B, והאגרה עלולה להחמיר מחסור של 124 אלף רופאים עד 2034, על פי איגוד בתי החולים האמריקאי. חברת השמה בסיעוד הגישה תביעה נפרדת, מציינת כי עלויות גיוס אחיות זרות יעלו ב-50 מיליון דולר לשנה.

• המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר
• ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

במקביל, מחלקת הביטחון הפנים (DHS) פרסמה כללים חדשים לשיפור בקרת התוכנית, כולל בדיקות ביומטריות מחמירות לעובדים וחובה על מעסיקים להוכיח שאין עובדים אמריקאים זמינים. הרפורמה כוללת גם חקירות מתמשכות נגד 175 חברות החשודות בהונאה, כמו הגשת בקשות כפולות או זיוף כישורים. USCIS הבהירה כי חריגים יינתנו למקרים הומניטריים או למעסיקים קטנים עם פחות מ-50 עובדים, אך הרוב יחויבו באגרה מלאה.

הערעורים בדרך

המאבק המשפטי צפוי להימשך, עם ערעור צפוי מצד לשכת המסחר לבית המשפט לערעורים. התיק, Chamber of Commerce vs. US Department of Homeland Security, עלול להגיע לבית המשפט העליון אם לא ייפתר קודם. בינתיים, חברות כמו אפל וגוגל הורו לעובדיהן על אשרות להימנע מנסיעות מחוץ לארה"ב, מחשש לבדיקות כניסה מחמירות. כפי שתואר במאמר על אתגרי חברות טק אמריקאיות בביזפורטל, מדיניות זו עלולה להעביר כישרונות למדינות כמו קנדה, שמציעה אשרות דומות בעלויות נמוכות יותר.

מבחינה כלכלית, האגרה צפויה להפחית את מספר הבקשות ב-30-50%, על פי הערכות מומחים, ולהגדיל את ההכנסות הממשלתיות במיליארדי דולרים. עם זאת, היא עלולה להאט צמיחה במגזר הטק, שגייס 2 מיליון משרות חדשות בעשור האחרון, 20% מהן זרות. דוגמאות כוללות OSF Healthcare, שצפויה לשלם מיליונים נוספים על גיוס רופאים, או אוניברסיטאות כמו הרווארד שמסתמכות על 15% סגל זר. הרפורמות משלבות גם כללים נגד מיקום עבודה צד שלישי, עם קנסות של עד 50 אלף דולר להפרה, כדי למנוע "ספסרות" באשרות.

בסופו של דבר, ההחלטה מחזקת את קו המדיניות של טראמפ לצמצום הגירה כלכלית, תוך העדפת עובדים מקומיים. היא משפיעה על 442 אלף רשומים בשנת 2025, רובם בתחומי IT, ומעלה שאלות על תחרותיות ארה"ב מול סין ואירופה. חברות מתאימות אסטרטגיות, כמו שימוש באשרות L-1 להעברות פנים-חברתיות, שמספרן גדל ב-15% השנה. כפי שהוסבר בכתבה על רפורמות הגירה גלובליות ב ביזפורטל , שינויים אלה משקפים מגמה רחבה של הגנה על שוקי עבודה מקומיים.