שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה. 

הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.

מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית

שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.

ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.

• דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
• למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.

השימוש גובר לא רק כלכלות במשבר. דפוסי האימוץ משתנים באזורים שונים בעולם. באיחוד האמירויות נרשמה צמיחה של 33% עם 56 מיליארד דולר בפעילות, בעיקר בזכות רגולציה ברורה שנקבעה על ידי הרשות לנכסים וירטואלים, ומעמדה של דובאי כמרכז פיננסי גלובלי. בדרום אסיה, במיוחד בהודו ובפקיסטן, נרשמה צמיחה של 80% בנפח העסקאות, מונעת על ידי אוכלוסייה צעירה עם צורך גובר בשירותים פיננסיים דיגיטליים. בארצות הברית עצמה, הבהירות הרגולטורית הובילה לעלייה של 50% בפעילות, כאשר מוסדות פיננסיים מסורתיים נכנסו לשוק בביטחון.

השפעת המטבעות היציבים התרחבה גם לתחום החוב הממשלתי האמריקאי. מנפיקי המטבעות היציבים, שמחזיקים מיליארדי דולרים באג"ח ממשלת ארצות הברית כגיבוי למטבעות שלהם, מדורגים כיום במקום ה-17 בעולם באחזקות אג"ח ממשלתיות. נתון זה ממחיש את החשיבות האסטרטגית של התעשייה ליציבות הדולר האמריקאי בזירה הגלובלית - מדינות ואזרחים ברחבי העולם מחזיקים דולרים דיגיטליים, מה שמחזק את ההגמוניה של הדולר.

• שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025
• המגמה השלילית נמשכת - הביטקוין מתחת ל-86 אלף דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו...

שינויים רגולטוריים: מרגולציה באמצעות אכיפה למסגרות ברורות

אחת ההתפתחויות הבולטות ביותר ב-2025 הייתה ההתקדמות הרגולטורית בארצות הברית, ששינתה באופן דרמטי את הנוף מגישה של "רגולציה באמצעות אכיפה" שהוביל ראש ה-SEC  הקודם גארי גנסלר למסגרות חוקיות ברורות ומוגדרות. השינוי הזה היה חיוני לאימוץ המוסדי והביא להזרמת מיליארדי דולרים חדשים לשוק.

חקיקה פדרלית מכוננת: מעבר לחוק GENIUS הנוגע למטבעות יציבים אליו התייחסנו קודם לכן, גם חוק CLARITY עבר בבית הנבחרים ביולי, ונמצא כעת בדיונים בסנאט. החוק מגדיר לראשונה גבולות ברורים בין רשות ניירות הערך (הSEC)  לרשות סחר בסחורות ובחוזים עתידים (CFTC). החוק חילק את הנכסים הדיגיטליים לשלוש קטגוריות ברורות: מטבעות דיגיטליים שיפוקחו על ידי הרשות למסחר בסחורות, נכסי השקעה שיפוקחו על ידי הרשות לניירות ערך, ומטבעות יציבים המותרים תחת מסגרת GENIUS. חקיקה זו במידה ואכן תעבור, תפתור סכסוכי סמכות ארוכי שנים שפגעו בוודאות המשפטית של חברות הקריפטו והרתיעו משקיעים מוסדיים.

השינוי בממשל האמריקאי: הממשל החדש תחת הנשיא טראמפ, שנכנס לתפקידו בינואר 2025, הביא גישה פרו-קריפטו חסרת תקדים. הממשל מינה את פול אטקינס, שנחשב ידידותי לתעשייה, ליו"ר רשות ניירות הערך, והקים כוח משימה ממשלתי ייעודי לקידום תעשיית הקריפטו. רשות ניירות הערך ביטלה הנחיות מגבילות שהיו בתוקף בעידן הקודם, ביטלה או הביאה לסיומם תביעות נגד חברות כמו קוינבייס או בייננס, והקימה יחידה חדשה בשם CETU שתפקידה לפתח מסגרת רגולטורית ברורה ומאפשרת. הבנקים המסורתיים קיבלו אישורים חדשים להציע שירותי קריפטו, והיו אף מקרים שבהם בנקים מקומיים החלו להציע שירותי משמורת לנכסים דיגיטליים. בנוסף, הצעת "פטור חדשנות" שיזמה רשות ניירות הערך אפשרה לפרויקטים חדשים של קריפטו לפתח את הטכנולוגיה שלהם במשך תקופה מוגדרת ללא חשש מיידי מאכיפה רגולטורית, כל עוד הם עומדים בקריטריונים מסוימים של שקיפות ודיווח. מהלך זה הגביר משמעותית את הביטחון של יזמים ומשקיעים בשוק האמריקאי.

רגולציה גלובלית: מיקא, אסיה וישראל: מחוץ לארצות הברית, גם האיחוד האירופי עשה התקדמות משמעותית. תקנות MiCA (Markets in Crypto-Assets) נכנסו לתוקף מלא במהלך 2025, אם כי היישום היה לא אחיד בין המדינות החברות. כמה מדינות אימצו גישה מחמירה יותר ואחרות גישה ליברלית יותר, מה שיצר פער תחרותי בין מדינות האיחוד.

באסיה: סינגפור הרחיבה את הפיקוח שלה והחמירה דרישות לחברות קריפטו, תוך שהיא שומרת על מעמדה כמרכז פיננסי מוביל. הונג קונג השיקה מסגרת חדשה בשם A-S-P-I-Re שמטרתה למשוך חברות קריפטו ולאזן בין חדשנות לבין בטיחות משקיעים. איחוד האמירויות יצרה מסגרת לאומית מאוחדת המבטיחה עקביות בין אבו דאבי לדובאי, מה שהופך אותה ליעד מועדף לחברות קריפטו בינלאומיות.

בישראל, לעומת זאת, השיח הרגולטורי נותר זהיר ושמרני. הדגש נשאר על סיכונים כמו הלבנת הון ומימון טרור, עם פחות התייחסות לפוטנציאל הכלכלי והטכנולוגי. הרשות לאיסור הלבנת הון פרסמה מסמך מקיף על סיכוני הקריפטו שנועד לסייע לגופים פיננסיים לזהות פעילות פלילית. נמתחה ביקורת על כך שהנרטיב בישראל עדיין מתמקד בסיכונים ולא בהזדמנויות, מה שמעמיד את המדינה בפיגור יחסי לעומת מדינות מתקדמות אחרות.

כאמור, השינויים הרגולטוריים הביאו לאימוץ מוסדי מוגבר ברחבי העולם. בנקים כמו ג'יי פי מורגן,  גולדמן זאקס בנק אוף אמריקה השיקו מוצרי קריפטו למשקיעים מוסדיים, כולל קרנות השקעה, שירותי משמורת ומסחר במטבעות דיגיטליים.

טוקניזציה של נכסים ריאליים והחיבור לבינה מלאכותית

שנת 2025 סימנה את החיבור המעשי בין טכנולוגיית הבלוקצ'יין לבין הכלכלה הפיזית ועולם הבינה המלאכותית, מה שיצר אפיקי הכנסה חדשים שאינם תלויים אך ורק בספקולציה על מחירי מטבעות.

טוקניזציה: הנזלת השוק המוסדי

הטוקניזציה של נכסים ריאליים - תהליך שבו נכסים פיזיים כמו נדל"ן, אג"ח, מניות וזהב מיוצגים כמטבעות דיגיטליים על גבי בלוקצ'יין - הגיעה למימדים של עשרות מיליארדי דולרים. השילוב של קרן BUIDL של בלקרוק, ענקית ניהול ההשקעות, בתוך פרוטוקולים של פיננסים מבוזרים כמו Ondo Finance אפשר למשקיעים קטנים לקבל תשואה מגובה באג"ח ממשלתיות אמריקאיות ישירות על גבי הבלוקצ'יין, ללא צורך בתיווך בנקאי מסורתי.

בדצמבר 2025, שווי הנכסים המנוהלים בקרנות כספיות "מטוקנות" חצה את רף ה-8 מיליארד דולר, בעוד שזהב "מטוקן" הגיע ל-3.5 מיליארד דולר. מספרים אלה עשויים להישמע קטנים בהשוואה לשוק הפיננסי המסורתי, אך קצב הצמיחה מרשים. לשם השוואה, בתחילת השנה השוק עמד על פחות ממיליארד דולר. המוסדות הפיננסיים רואים כיום בבלוקצ'יין לא רק נכס להשקעה ספקולטיבית, אלא טכנולוגיית סליקה שיכולה לייתר מתווכים, להפחית עלויות ולקצר תהליכי סליקה מימים ארוכים לשניות בודדות.

 נקודת המפגש בין קריפטו לבינה מלאכותית

הקריפטו הפך ב-2025 לתשתית התשלומים והמשאבים המועדפת עבור סוכני בינה מלאכותית. פרויקטים של רשתות תשתית פיזית מבוזרות, המכונים DePIN הדגימו מודלים עסקיים חדשניים שמשלבים תמריצים כלכליים עם בניית תשתית טכנולוגית.

פרויקט Grass למשל, מאפשר למשתמשים רגילים למכור רוחב פס עודף שלא בשימוש עבור איסוף נתונים לאימון מודלי בינה מלאכותית. במקום שחברות גדולות יקנו נתונים ממקורות מרוכזים, גראס יוצרת שוק נתונים מבוזר ושקוף שבו אנשים רגילים יכולים להרוויח מהמשאבים הדיגיטליים שלהם. פרויקט נוסף הוא של חברת Helium שהייתה פעילה בעבר בעיקר בתחום "האינטרנט של הדברים" וניסתה ליצור רשת סלולרית מבוזרת שמקשרת בין מכשירים חכמים לאינטרנט. החברה הרחיבה כעת את פעילותה לתחום הסלולר והתחילה לעבוד עם ענקיות תקשורת כמו AT&T האמריקאית. הרשת משתמשת בתמריצים כלכליים מבוססי מטבעות דיגיטליים כדי לעודד אזרחים להקים נקודות גישה אלחוטיות, ובכך לבנות רשת תקשורת בעלות נמוכה משמעותית מרשתות סלולריות מסורתיות.

שוק מטבעות הבינה המלאכותית חצה את רף ה-39 מיליארד דולר ב-2025. הביקוש הגובר לכוח מחשוב ולנתונים איכותיים לאימון מודלים הפך את הבלוקצ'יין לאפשרות אטרקטיבית לניהול זכויות יוצרים, תשלומים במיקרו-עסקאות בין מכונות, ומעקב אחר שימוש במשאבים דיגיטליים. פלטפורמות מבוססות בלוקצ'יין שמופעלות על ידי בינה מלאכותית הציעו כלים לניתוח שוק, ניהול תיקי השקעות אוטומטי וחוזים חכמים מתקדמים. מגמה זו משכה השקעות מוסדיות משמעותיות וחיזקה את מעמד הקריפטו כחלק בלתי נפרד מהכלכלה הדיגיטלית המתהווה.

אבטחה ופשיעה

למרות הצמיחה המרשימה והאימוץ המוסדי, שנת 2025 הייתה שנה מאתגרת ביותר מבחינת אבטחת מידע, עם שינוי ניכר בדפוסי הפשיעה הדיגיטלית ובהתמחותה.

האיום הצפון-קוריאני ופריצות גדולות: סך הכספים שנגנבו מפרויקטים של קריפטו ב-2025 הגיע לשיא היסטורי של 3.4 מיליארד דולר. קבוצות האקרים המזוהות עם צפון קוריאה היו אחראיות ליותר מ-2 מיליארד דולר מסכום זה, כשהן מבצעות פחות תקיפות אך בוחרות במטרות גדולות ואיכותיות יותר. האסטרטגיה החדשה הזו מצביעה על התמקצעות וחוכמה מבצעית גוברת. אירוע הפריצה לבורסת Bybit בפברואר 2025, בו נגנבו 1.5 מיליארד דולר במתקפה מתוחכמת, היה האירוע המשמעותי ביותר של השנה והיווה כמעט מחצית מכלל הגניבות במחצית הראשונה של 2025.

סוגי הפשיעה: פריצות לארנקים פרטיים זינקו למספר שיא של 158,000 אירועים, אם כי הסכום שנגנב ירד ל-713 מיליון דולר סך הכל. תופעת הכופרה (Ransomware) המשיכה להוות איום משמעותי עם 460 מיליון דולר שנגנבו במחצית הראשונה של השנה, כאשר דרישות הכופר הממוצעות גדלו אך יכולות הגנה ושיקום השתפרו. פישינג והנדסה חברתית, לעיתים תוך שימוש בטכנולוגיות דיפ-פייק מבוססות בינה מלאכותית, היוו 410 מיליון דולר מההפסדים, כאשר תוקפים מתחזים לבכירים בחברות ומשכנעים עובדים להעביר כספים או לחשוף מידע רגיש בין השאר.

התפתחות החוסן האופרטיבי: למרות האיומים הגוברים, נקודת אור משמעותית הייתה השיפור המתמשך ביכולת של המערכת להתגונן ולהתאושש מתקיפות. אירוע Venus Protocol בספטמבר 2025 הדגים זאת בצורה דרמטית: לאחר ניסיון גניבה של 13 מיליון דולר שבוצע באמצעות הונאה מתוחכמת (תוקפים השתמשו בשיחת Zoom מזויפת) מערכות הניטור האוטומטיות זיהו את הפעילות החשודה 18 שעות לפני שהיא התבצעה בפועל. תוך 20 דקות בלבד מרגע הפעולה המזיקה, הפרוטוקול הוקפא באופן אוטומטי והכספים הושבו במלואם למשתמשים. יכולת זו לבצע "הקפאה וסליקה" בזמן אמת, תוך כדי שמירה על מאפייני המבוזרות של הפרוטוקול, הפכה לסטנדרט בקרב פרוטוקולים מוסדיים חדשים. חברות החלו להשקיע משאבים רבים במערכות ניטור מבוססות בינה מלאכותית, בביטוח סייבר ובתוכניות גמול לחוקרי אבטחה. מדובר בצעד נוסף במאבק האינסופי בין מומחי הסייבר לפושעים. 

 המעבר מבורסות מרכזיות לבורסות מבוזרות

שינוי מבני דרמטי התרחש באופן שבו הון נע בתוך שוק הקריפטו. היחס בין נפח המסחר בבורסות מבוזרות לבין אלו המרכזיות הגיע לשיאי כל הזמנים ב-2025, בהמשך למגמה שהחלה לאחר קריסת בורסת FTX בסוף 2022. בחודש יוני 2025, יחס הבורסות המבוזרות למרכזיות במסחר ספוט, כלומר קניה ומכירה רגילה של מטבעות, הגיע ל-37.4%, עלייה מדהימה לעומת כ-10% בלבד בתחילת 2024. השינוי הזה נבע ממספר גורמים מרכזיים:

ראשית, שיפורים טכנולוגיים אפשרו נזילות משותפת בין בורסות מרכזיות ומבוזרות.  כך שמשתמשים יכולים ליהנות מנזילות של בורסה מרכזית עם בטיחות של בורסה מבוזרת. שנית, פלטפורמות חדשות כמו Hyperliquid הוכיחו שאפשר להתחרות עם הענקיות. היפרליקוויד היא פלטפורמת חוזים עתידיים מבוזרת, שהגיעה לנפח מסחר מדהים של 210 מיליארד דולר בחודש בודד, כשהיא מתחרה ישירות בבורסות מובילות כמו קוינבייס. הפלטפורמה הגיע לשליטה של כ-73% משוק החוזים העתידיים המבוזרים. שלישית, העדפת שקיפות ובעלות עצמית. לאחר קריסת FTX שבה איבדו משקיעים מיליארדי דולרים בגלל ניהול לא תקין של בורסה מרכזית, סוחרים רבים מעדיפים כיום לשמור על הנכסים ששלהם בארנקים אישיים ולסחור ישירות מול חוזים חכמים שקופים. זה מפחית את סיכון הצד הנגדי - הסיכון שהבורסה תקרוס או תעלם עם הכספים.

כך, נפח המסחר בחוזים עתידיים מבוזרים זינק ל-903 מיליארד דולר באוקטובר 2025, פי 10 לעומת שנה קודמת. סך נפח המסחר בחוזים עתידיים, מרכזיים ומבוזרים ביחד, חצה את ה-50 טריליון דולר בשנה, עלייה מ-35 טריליון דולר בשנה הקודמת. עם זאת, חשוב לציין שהבורסות המרכזיות שמרו על כוחן כ"שער כניסה" לכסף פיאט. השירותים של בורסות כמו קוינבייס או בייננס פשוטים יותר מבחינת ניהול הקשרים עם הבנקים המסורתיים, ציות לחוקי איסור הלבנת הון, ואפשרות להמיר בקלות בין דולרים למטבעות דיגיטליים, פונקציות שנותרו קריטיות עבור המגזר המוסדי ומקלות מאד גם על הציבור הרחב, בעיקר כאלו שמתחילים לפעול בתחום בפעם הראשונה. התוצאה היא מודל היברידי שמכונה CeDeFi - פיננסים מבוזרים שמופעלים תחת פיקוח מרכזי מסוים, המשלב את היתרונות של שני העולמות.

אירועים טכנולוגיים ועדכונים מרכזיים

שדרוגי את'ריום: את'ריום, הבלוקצ'יין השני בגודלו, עבר שני שדרוגים משמעותיים ב-2025. שדרוג Pectra באפריל-מאי נועד לשפר סקלביליות (האפשרות לבצע מספר פעולות גדול בבת אחת), שימושיות וסטייקינג. השדרוג כלל הגדלת תגמולים למשקיעים גדולים ושיפורים משמעותיים בחוויית המשתמש של ארנקים דיגיטליים, מה שהפך את האינטראקציה עם הרשת לפשוטה יותר עבור משתמשים רגילים.

בדצמבר הושק שדרוג Fusaka, שהמשיך לשפר סקלביליות ואבטחה. השדרוג כלל הגדלת מגבלת הגז - המדד למורכבות החישובית של עסקאות - ל-16.78 מיליון לכל עסקה, מה שמאפשר פעולות מורכבות יותר. השדרוג כלל גם טכנולוגיה לשיפור הזמינות של נתונים ברשת.

האלווינג ביטקוין והשפעותיו: אירוע ה"האלווינג" של ביטקוין התרחש באפריל 2024, אך השפעותיו נמשכו לאורך כל 2025. ההאלווינג, שמתרחש כל ארבע שנים בערך, מפחית בחצי את כמות הביטקוין החדש שנוצר בכל בלוק. לאחר האירוע ההנפקה ירדה ל-3.125 ביטקוין לבלוק. מחיר הביטקוין זינק בחודשים שאחרי ההאלווינג והגיע לשיא של מעל 126 אלף דולר, אך 2025 נחשבה ל"שנה חופשית" עם תנודתיות נמוכה יחסית לעבר - תופעה שחלק מהאנליסטים מייחסים לבשלות הגוברת של השוק והאימוץ המוסדי.

תופעת המימקוינס: למרות המיקוד במוסדות ובפיננסים, התרבות הקמעונאית של הקריפטו הגיעה לשיאים חדשים ב-2025, בעיקר על רשת הסולאנה. פלטפורמת Pump.fun חוללה מהפכה בהשקת מטבעות "ממ" כשהיא מאפשרת לכל משתמש להשיק מטבע בתוך שניות בעלות אפסית כמעט. התוצאה הייתה השקה של מאות אלפי מטבעות חדשים, חלקם עלו באלפי אחוזים בזמן קצר. מטבעות כמו pippin TRUMP או הביאו את השוק לממדים של בועה. בינתיים גם הבועה הזו התפוצצה, ותופעת ההנפקה ההמונית של מטבעות "ממ" התמתנה. 

חברות אוצר: המגמה של החזקת ביטקוין בקופות התאגידיות

אחת המגמות הבולטות שהתחזקה ב-2025 הייתה אסטרטגיית "חברות אוצר", כלומר, חברות ציבוריות שמחליטות להחזיק חלק משמעותי מהמזומנים שלהן בביטקוין במקום במטבעות פיאט מסורתיים. חברת סטרטג'י בהובלת מייקל סיילור, המשיכה להוביל את המגמה הזו ולהרחיב את אחזקות הביטקוין שלה דרך הנפקות אג"ח להמרה והנפקות מניות. החברה הפכה למעשה לקרן ביטקוין ציבורית, כשערכה נסחר בפרמיה משמעותית על ערך הביטקוין שהיא מחזיקה. במהלך החודשים האחרונים החברה איבדה עשרות אחוזים מערכה, וכעת היא נסחרת בערך הקרוב לערך הביטקוין שברשותה. 

בעקבות ההצלחה הראשונית של סטרטג'י חברות נוספות אימצו אסטרטגיה דומה. המגמה זכתה לתאוצה נוספת כשמספר מדינות אמריקאיות, ובראשן טקסס וויומינג, החלו לשקול ואף לאשר תוכניות לרכישת ביטקוין לקופות המדינה כנכס עתודה. מסגרת הרגולציה הברורה שנוצרה ב-2025 הקלה על חברות ציבוריות להחזיק ביטקוין ללא חשש מבעיות רגולטוריות או חשבונאיות. אנליסטים מעריכים שעד סוף 2025 חברות ציבוריות מחזיקות ביחד קרוב ל-700 אלף מטבעות ביטקוין, בשווי של עשרות מיליארדי דולרים ועוד מטבעות נוספים כגון את'ריום סולנה ועוד. בחודשים האחרונים, עם הירידה בערך המטבעות השונים, ערך החברות הללו ירד בחדות, לא פעם הרבה יותר מהירידה בערך המטבעות שברשותן. 

מה עשו המטבעות הגדולים בשבוע האחרון