כולם רוצים לחגוג: האם עונת הכריסמס משפיעה גם עלינו - מי נהנה מזה ומי משלם ביוקר?

מי שעדיין חושב שחודש דצמבר בישראל מסתכם בסופגנייה ומטבעות שוקולד מוזהבים, מפספס את אחת המגמות הכלכליות המעניינות של השנים האחרונות. ישראל של סוף שנת 2025 היא כבר לחלוטין חלק מהכפר הגלובלי; דצמבר הפך לחודש של "צריכה היברידית" - שילוב של מסורת מקומית עם עונת חגים בינלאומית שחלחלה עמוק למיינסטרים הכלכלי, ויצרה דינמיקה המבוססת על חוויות ובילויים. ויש לכך גם משמעויות כלכליות - חבל הצלה לתיירות הפנים ולעסקים מקומיים, אבל במקביל הרכישה מאתרים בחו"ל דווקא מגלגלת כספים מהמשק המקומי החוצה, ובהייטק הכול ממתין על אש קטנה עד שהעולם יחזור לפעילות.

למי מצלצלים פעמוני החג?

תיירות הפנים ועסקי החוויות המבוססים על נוכחות פיזית ושירותים מקומיים מקבלים בדצמבר מנת חמצן כלכלי שאי אפשר לייבא באונליין. לפי נתוני משרד התיירות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), תפוסת המלונות בערים המעורבות בשיא העונה מגיעה לכ-90%. לאחר שנים מאתגרות בענף ותיירות חוץ שעדיין מדשדשת, מדובר בפדיון קריטי ליציבות העסקים המקומיים. 

בערים המעורבות הקסם של חג המולד ממלא את הרחובות כבר מתחילת דצמבר - נצרת וחיפה, שבה מצוין פסטיבל "החג של החגים", הופכות למוקדי עלייה לרגל, והקהל הישראלי שמחפש תחושת חו"ל ותמונות יפות בלי לעבור בנתב"ג לא מאכזב. אך הרווח אינו מסתכם בלינה בלבד; "כלכלת החוויות" מייצרת תנועה ערה של מאות אלפי מבקרים בירושלים, חיפה ויפו סביב מיצגי אור ופסטיבלים אורבניים. אלו שירותים שדורשים נוכחות פיזית, ולכן הכסף נשאר בידי בעלי המסעדות, בתי הקפה והעסקים הקטנים בישראל. 

תעשיית חנוכה: כסף "ישן" במחירים חדשים

על רקע עצי האשוח המנצנצים, גם כלכלת חנוכה המקומית תורמת בוסט אדיר. כבכל שנה, גם ב-2025 נרשמו שיאים במכירות במאפיות, למרות שהמחירים הרקיעו שחקים, וסופגניות פרימיום נמכרות במחיר של עד 20 שקלים לאחת.

• 120 אלף תיירים נוצרים בדרכם לחגוג את חג המולד בישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עולם הבידור, שחזר לפעילות מלאה ב-2025, מגלגל עשרות מיליוני שקלים על מופעי ענק ופסטיגלים, המהווים מוקד משיכה צרכני שלא עוצר גם בתקופות מיתון. השילוב בין חנוכה, כריסמס ונובי-גוד-סילבסטר (הצובר תאוצה בכל המגזרים) מייצר "חודש זהב" לקמעונאי המזון והאלכוהול, הנהנים מביקושים חסרי תקדים למוצרי פרימיום. 

המפסידים: דליפת המזומנים והנמנום הגלובלי

מנגד, ניתוח אובייקטיבי מציג גם "בורות" בתזרים המקומי והאטה במנועי צמיחה מרכזיים. ניתוח מגמות המסחר המקוון של RetailDive לשנת 2025 מצביע על כך שמבצעי סוף השנה באתרים בינלאומיים מושכים מיליארדי שקלים אל מחוץ למדינה. עבור הקמעונאות הפיזית בישראל בתחומי האופנה והמתנות, דצמבר הוא חודש של מאבק קשה מול מחירי חו"ל. כל חבילה שנוחתת בנתב"ג היא עסקה שלא קרתה בחנות המקומית. המגמה מתחזקת השנה עם העלייה בשימוש במודלים של "קנה עכשיו, שלם אחר כך" (BNPL), המקלים על הצרכן הישראלי להוציא מט"ח בלחיצת כפתור. 

במקביל, קטר הצמיחה של המשק, ההייטק, נכנס ל"תנומת חורףי". בשל פגרת החגים הגלובלית, נפח הפעילות העסקית מול ארה"ב ואירופה יורד משמעותית. תהליכי גיוס הון, השקעות וחתימה על חוזים נדחקים לעיתים קרובות לרבעון הבא, מה שיוצר האטה זמנית אך מורגשת בתעשייה החזקה ביותר בישראל - אך כיוון שההייטק הוא אחד המרופדים במשק, יש לו מרווח נשימה גבוה יחסית.

• תחזית חלשה למאנדי - המניה צונחת; התוצאות ברבעון היו טובות
• טראמפ: "הדאו ג'ונס יגיע ל-100,000 נקודות בסוף הקדנציה שלי"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...

כמו שנכתב לעיל, דצמבר הוא חודש של ניגודים כלכליים, הוא מספק "זריקת מרץ" חיונית למלונאים, מסעדנים ומפיקי אירועים, אך בו זמנית הוא מדגיש את תלותו של הצרכן הישראלי בשוק הגלובלי. ישראל אולי חוגגת עם כל העולם, אך שורת הרווח הסופית מזכירה לנו שהכסף הגדול מחליף ידיים במהירות - ולעיתים קרובות מדי, הוא עושה זאת בדרך החוצה מהמשק המקומי.