הירשמו
  1. ראשי
  2. קריירה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

ההסתדרות ניצחה: חצי מיליון שקל פיצויים על פגיעה בזכות ההתארגנות

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את עמדת ההסתדרות והכיר בה כארגון היציג של עובדי דפוס אופסט עמנואל, לאחר שהחברה ניסתה לסכל את ההתארגנות ופגעה בזכות העובדים להתאגד. בית הדין חייב את החברה לשלם פיצוי בסכום כולל של 500 אלף שקל, והורה לה גם לפתוח במשא ומתן להסדרת תנאי העובדים

עוזי גרסטמן | (1)
נושאים בכתבה ההסתדרות התאגדות עובדים בית הדין לעבודה

ההסתדרות היא ארגון העובדים היציג בדפוס אופסט עמנואל, כך נקבע בפסיקה של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שקיבל את בקשת ההסתדרות וקבע כי הנהלת החברה פגעה באופן שיטתי בזכות היסוד של עובדיה להתארגן, התערבה בהליכי ההתארגנות ונקטה צעדים שנועדו לסכל הקמת ועד עובדים. בנוסף, בית הדין הדגיש את חומרת ההפרות והצורך בהרתעה אפקטיבית מפני פגיעה בחופש ההתארגנות, חייב את החברה לשלם להסתדרות פיצוי בסכום כולל של 500 אלף שקל, והורה לה להיכנס למשא ומתן קיבוצי בתום לב להסדרת תנאי העובדים.

ההליך עסק בהתארגנות ראשונית של עובדי בית הדפוס, המעסיק כ-100 עובדים. כבר בסוף מאי 2025 הודיעה ההסתדרות כי יותר משליש מהעובדים הצטרפו לשורותיה, כנדרש בחוק. בית הדין קבע כי ההסתדרות עמדה במבחן הכמותי באופן ברור, בין היתר על בסיס טפסי הצטרפות תקינים וכן נתונים רשמיים שהועברו על ידי החברה עצמה. הטענות של החברה בדבר פגמים בטפסים, הטעיה או השפעה בלתי הוגנת על העובדים נדחו, לאחר שנקבע כי לא הוצגה עבורן שום תשתית ראייתית.

פסק הדין מתאר כי לאחר הודעת ההסתדרות על ההתארגנות, ננקטו צעדים כלפי עובדים שהיו מעורבים בה, ובהם פיטוריו של חבר ועד הפעולה וניסיון לפטר עובד נוסף. בית הדין קבע כי הצעדים האלה לא הוכחו ככאלה שנעשו מטעמים מקצועיים ענייניים, וכי מכלול הראיות מצביע על קשר ישיר למעורבותם של העובדים בהליכי ההתארגנות. עוד נקבע כי גורמים מטעם החברה פעלו באופן אקטיבי מול העובדים במטרה להניא אותם מהצטרפות להסתדרות, לרבות שכנוע עובדים לבטל את חברותם וסיוע בניסוח הודעות ביטול. בית הדין דחה את הטענה כי מדובר ביוזמות פרטיות של עובדים, וקבע כי הפעולות האלה נעשו מטעם החברה ובאחריותה.

על בסיס הממצאים האלה הורה בית הדין להכיר בהסתדרות כארגון היציג של עובדי דפוס עמנואל, וחייב את החברה להיכנס עמה למשא ומתן קיבוצי בתום לב לשם הסדרת תנאי ההעסקה.

יו"ר מרחב ראשון לציון בהסתדרות, דוד ראובן, מסר לאחר הפסיקה כי, "מעסיקים צריכים להבין, עד כאן. חופש ההתארגנות הוא זכות יסוד דמוקרטית המעוגנת בחוק, וכל ניסיון לפגוע בה הוא פסול ובלתי חוקי. עובדים זכאים להתאגד, לבחור נציגות ולנהל משא ומתן על תנאי עבודתם בלי חשש לאיומים או פיטורים. המסר ברור: ההסתדרות תמשיך להיאבק בנחישות בכל מקום שבו ינסו לפגוע בזכות הזו".

התאגדות העובדים מלווה על ידי צוות מרחב ראשון לציון בראשות ראובן, ובשיתוף עם האגף להתאגדות בראשות עמיחי סטינגר. את ההסתדרות ייצגו בהליך עורכות הדין רחלי גולדפלד ועדית דוידוביץ מהלשכה המשפטית לאג"מ ובליווי מזכירות האיגוד המקצועי, עו"ד מעיין גרנט ועו"ד טדלה טקלה, ובשיתוף ראש תחום בכיר מרחבים, עו"ד גלי שטיינברג וראש הלשכה המשפטית עו"ד חנה שניצר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בני 25/12/2025 13:40
    הגב לתגובה זו
    החבורה הזו לא מפסיקה לחבל ולהשחית את המשק .
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)תלוש שכר (רוח אורנה בהר)

שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל

על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שכר עבודה

דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.


עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.

להמשך הכתבה לחץ כאן