מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

• סטארט אפ לרובוטי AI מגייס לפי 14 מיליארד דולר
• המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

​הצהרות החשב הכללי שליוו את המהלכים האחרונים, על פיהן כ-20,000 עובדי מדינה צפויים להיות מוחלפים במערכות AI בשנים הקרובות, הן תמרור אזהרה בוהק. החלטה 3375 מתמקדת בתשתיות ובדאטה, אך היא נעדרת כל התייחסות למסגרת של 'עבודה הוגנת' בעידן החדש. ללא שילוב נציגות עובדים בגיבוש המדיניות של המטה הלאומי, וללא הגדרת קווים אדומים נגד ניהול אלגוריתמי דורסני, אנחנו דוהרים לעבר עתיד שבו ה'סטארט-אפ ניישן' תתייעל עד שתישאר ללא עובדים מוגנים.

​בישראל, התמונה כרגע עגומה. דוחות מבקר המדינה ומחקרים עדכניים מצביעים על פיגור בהיערכות הלאומית. המשק לא עוצר מלהטמיע את הטכנולוגיות, ובהיעדר חקיקת מגן, האחריות להעסקה הוגנת נמצאת בידי המעסיקים ונציגי העובדים, לרבות:

• תקלת מתגים או פעולה אנושית? האירוע החדש שמטלטל שוב את אייר אינדיה
• ככה מחירי הנפט יקרסו לכיוון ה-40 דולר - האם טראמפ מעדיף תקיפה או דיפלומטיה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תקלת מתגים או פעולה אנושית? האירוע החדש שמטלטל שוב את אייר...

​חובת היוועצות: הכנסת מערכות AI למקום העבודה מחייבת שקיפות והידברות עם נציגות העובדים לפני ההטמעה.

​האדם במרכז (Human in the Loop): זכותו של כל עובד לערער בפני גורם אנושי על כל החלטה אוטומטית המשפיעה על תנאי העסקתו.

​איסור על טכנולוגיות פוגעניות: קביעת קווים אדומים לשימוש בטכנולוגיות לניטור רגשות או מעקב פולשני אחר עובדים.

​המהפכה הטכנולוגית אינה גזירת גורל, היא הזדמנות. אם ננהל אותה נכון, נוכל להזניק את הפריון ולקצר את שבוע העבודה מבלי לפגוע בשכר. אם נפקיר את הזירה, נמצא את עצמנו בשוק עבודה מנוכר, מפלה ונטול ביטחון תעסוקתי. הגיע הזמן שגם ישראל תתקדם מ"סטארט-אפ ניישן" ל-"Fair-Work Nation".

הכותב, אדם בלומנברג הוא סמנכ"ל הכלכלה של ההסתדרות