טיל, טיוח או תקלה? 12 הדקות האחרונות של טיסת TWA 800

ב-17 ביולי 1996, בשעה 20:19, המריא מטוס בואינג 747-131 של חברת TWA מנמל התעופה JFK בניו יורק בדרכו לפריז. 12 דקות לאחר מכן, בגובה של 13,800 רגל מעל האוקיינוס האטלנטי, סמוך לחופי לונג איילנד, הפך המטוס לכדור אש ענק שהתבקע לשניים והתרסק אל המים. כל 230 בני האדם שהיו על הסיפון - 212 נוסעים ו-18 אנשי צוות - נספו ברגע.

האסון של טיסת TWA 800 הוליד את חקירת התעופה המורכבת, היקרה והשנויה ביותר במחלוקת בהיסטוריה האמריקאית. במשך ארבע שנים ניסו רשויות הממשל הפדרלי להבין מה גרם למטוס הנוסעים הגדול להתפוצץ באוויר. בעוד שהדוח הרשמי קבע כי מדובר בתאונה טכנית, צל כבד של קונספירציה, עדויות ראייה שנגנזו, האשמות על טיוח מצד ממשל ביל קלינטון וחשדות לירי טיל - בין אם על ידי כלי שיט של מחבלים ובין אם כתוצאה מ"אש ידידותית" של הצי האמריקאי, ממשיכים לרחף מעל המקרה גם כיום, שלושה עשורים לאחר מכן.

המטוס, הנוסעים והרגע שבו הזמן עצר מלכת

המטוס המעורב באסון היה מטוס בואינג 747 ותיק שהשלים במהלך שנות שירותו עשרות אלפי שעות טיסה. על הסיפון באותו ערב קייצי היו נבחרת של 16 תלמידי תיכון מפנסילבניה וחמישה מלווים בדרכם לטיול בצרפת, גיטריסט הג'אז המפורסם מרסל דאדי, ומשפחות שלמות שיצאו לחופשת הקיץ. הטיסה הטראגית הותירה סיפורים קורעי לב בלב האוקיינוס.

הטיסה התעכבה על הקרקע כמעט שעה וחצי בשל תקלה בציוד קרקע וחשד למזוודה ללא נוסע. במהלך ההמתנה הארוכה הזו, מערכות מיזוג האוויר רבות-העוצמה של המטוס, הממוקמות ישירות מתחת למיכל הדלק המרכזי, פעלו ברציפות וייצרו חום רב. טענה טרגית שנחשפה מאוחר יותר הראתה כי החום במיכל הדלק הריק-למחצה הגיע לרמות קיצוניות, מה שהפך את אדי הדלק שנותרו בו לתערובת נפיצה במיוחד.

בשעה 20:31, בעוד המטוס מטפס ומאיץ, נשמע רעש עמום במקלט הנתונים שבתא הטייס. בתוך שבריר שנייה החלק הקדמי של המטוס, כולל תא הטייס ומחלקת העסקים, ניתק מהגוף והתרסק מיד. שאר המטוס, כשהוא מונע מכוח ההתמדה והמנועים שעדיין פעלו, המשיך לטפס עוד כמה מאות רגליים במין ״טיסת רפאים״ מצמררת, לפני שהתפרק לחלוטין וצלל לים.

האם סביר שמיכל הדלק המרכזי היה ריק?

האם הגיוני שמיכל הדלק המרכזי בטיסה מעל האוקיינוס היה ריק? זה מעלה ספקות. בטיסות טראנס אטלנטיות מיכל הדלק המרכזי CWT טס בדרך כלל מלא לחלוטין בתחילת הטיסה. הסיבה לכך נובעת משילוב של טווח הטיסה הנדרש, חוקי ניהול הדלק של המטוס ושיקולים הנדסיים של חלוקת עומסים על הכנפיים.

בטיסה המטוס צורך קודם כל את הדלק מהמיכל המרכזי. רק לאחר מכן כשהוא מתרוקן, או כשהוא מגיע לכמות מינימלית, המערכת עוברת להשתמש בדלק שבמיכלי הכנף. מכיוון שטיסה חוצת אטלנטי דורשת כמות דלק עצומה שחורגת מהקיבולת של מיכלי הכנפיים בלבד, חובה היתה למלא את המיכל המרכזי כדי להגיע לטווחים האלה עם רזרבות חוקיות. לכל מנוע יש מערכת הזנה ישירה משלו מהמיכל הראשי בכנף המתאימה לו . המיכל המרכזי משמש כמאגר נוסף לטיסות ארוכות והדלק ממנו מוזרם ישירות למערכת חלוקת הדלק הכללית (Crossfeed) כדי להזין את המנועים באופן שקודם לדלק מהכנפיים.

טענות ועדת החקירה שהמיכל המרכזי היה ריק נועדה לציבור הלא טכני, אך כל מהנדס מומחה מיכלי דלק בבואינג הבין כי הטענות אינן סבירות.  

עובד בואינג לשעבר מספר: ״המסקנות על מיכל דלק ריק וניצוצות ממשאבת הדלק בתחתית המיכל נדחו על ידי יצרן המשאבה פרקר וקבוצת מערכות הדלק של בואינג״, ״הייתי בבואינג כשזה קרה! היה איסור חמור על כל המועסקים לדבר על האירוע במפעלי בואינג באוורט וברנטון (בסיאטל, וושינגטון). זה היה בשיא הקיץ ועשרות אנשים בים בלונג איילנד צילמו את הפגיעה״, ״רוב הצילומים של הקהל על החוף הוחרמו על ידי הרשויות האמריקאיות״. ״בואינג האשימה את יצרן משאבות הדלק בתוך המיכל, היצרן הוכיח שהמשאבות מבודדות היטב מכל ניצוץ, בסוף החקירה לא קבעה מה הגורם, השברים בכל אופן הראו פיצוץ חיצוני!״

• הסיבות לאסון תעופה - והתקלות הנפוצות בבואינג ואיירבאס
• שנה אחרי אסון אייר אינדיה, התשובות עדיין רחוקות: דוח ההתרסקות מתעכב

החקירה הגדולה בהיסטוריה: ארבע שנים של חיפוש באפלה

מיחזור השברים של TWA 800 הפך למבצע חסר תקדים. המועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה (NTSB) הובילה את החקירה הטכנית, בעוד ה-FBI פתח במקביל בחקירה פלילית מסיבית תחת שם הקוד TWAFLY.

החוקרים הקימו האנגר ענק בלונג איילנד ושחזרו פיזית, כמו פאזל תלת-ממדי מטורף, יותר מ-95% מחלקי המטוס שנמשו מקרקעית האוקיינוס על ידי צוללני הצי האמריקאי.

באוגוסט 2000 פורסמו תוצאות ועדת החקירה הרשמיות של ה-NTSB. המסקנה הסופית הייתה חד-משמעית אך מאכזבת עבור רבים: הפיצוץ נגרם כתוצאה מהצתה של תערובת אדי הדלק והאוויר במיכל הדלק המרכזי. החוקרים קבעו כי קצר חשמלי במערכת החיווט של מדי כמות הדלק יצר את הניצוץ הקטלני. הממשל הציג זאת ככשל תכנוני ובטיחותי, והדוח הוביל לשינויי חקיקה דרמטיים בעולם התעופה, כולל חובה להתקנת מערכות אינרטיזציה (החדרת חנקן) למיכלי דלק כדי למנוע התלקחות.

תיאוריית הטיל: העדויות שנגנזו והספינה המסתורית

למרות המסקנה הרשמית, סימני שאלה רבים נותרו פתוחים, והגדול שבהם נגע למאות עדויות ראייה. יותר מ-700 איש שעמדו על חופי לונג איילנד או שהו בסירות באותו ערב דיווחו כי ראו ״קו של אור״ או ״שובל אש״ שעולה מהים לכיוון השמיים, ורק אז הבחינו בכדור האש הגדול.

במהלך החקירה, ה-FBI  ראיין מאות מהעדים הללו, אך רבות מעדויות המפתח הללו מעולם לא נכללו בשימועים הציבוריים של ה-NTSB ונגנזו ונגרעו בפועל מהדוח הסופי. הגדיל לעשות ה-CIA שגויס למשימה יוצאת דופן: סוכנות הביון הפיקה סרטון אנימציה מיוחד שהוצג לציבור ובו נטען כי העדים לא ראו טיל, אלא את גוף המטוס הבוער מטפס למעלה לאחר שתא הטייס ניתק ממנו - הסבר שהוגדר על ידי עדים רבים ומומחי תעופה כעלבון לאינטליגנציה וניסיון הנדסת תודעה.

• שערים, דולרים ומחירים: ההיבטים הכספיים של המונדיאל
• החלטת הריבית הראשונה של קווין וורש: מהו האתגר המרכזי ולמה כדאי לשים לב?

אחת האנקדוטות המרתקות והמסתוריות ביותר נוגעת לנתוני המכ"ם מאותו ערב. המכ"ם הצבאי והאזרחי קלט כלי שיט מסתורי שהפליג במהירות גבוהה של כ-30 קשר (מהירות חריגה ביותר לספינה אזרחית בלילה) הרחק מזירת ההתרסקות, מיד לאחר הפיצוץ. כלי שיט זה, שזכה לכינוי "ספינת הרפאים״, מעולם לא הזדהה, לא הגיש עזרה לנפגעים, ונעלם אל תוך האוקיינוס.

הספקולציות סביב כלי השיט הזה נעו בין שתי תיאוריות מרכזיות:

• מחבלים מתוך כלי שיט: חוליית טרור שהצליחה להבריח טיל כתף נגד מטוסים או מערכת שיגור קטנה על גבי סירת דייגים או יאכטה מהירה וירתה לעבר המטוס כחלק מגל פיגועי הטרור שאיים על ארה"ב בשנות ה-90. באותה תקופה כבר היו ברשות המחבלים טילי כתף כמו הסטינגר וה-SA-7.

• צוללת או ספינת מלחמה אמריקאית: באותו ערב נערך תרגיל צבאי גדול של הצי האמריקאי באזור החוף המזרחי. התיאוריה גורסת כי טיל תועה שנורה בטעות מספינת חיל הים או מצוללת פגע בטיסה TWA 800, והספינה המתרחקת הייתה חלק מהכוח הצבאי שקיבל פקודה לסגת מיד מהאזור כדי לטשטש עקבות.

האם הנשיא קלינטון היה מעורב?

מדוע שהממשל האמריקאי ירצה להסתיר פיגוע טרור או תאונה צבאית? כאן נכנס לתמונה המימד הפוליטי. האסון התרחש פחות מארבעה חודשים לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב של שנת 1996, בהן התמודד ביל קלינטון על קדנציה שנייה.

לפי הספקולציות והמבקרים החריפים של הממשל, הודעה על כך שמחבלים הצליחו להפיל מטוס נוסעים אמריקאי מלב ים, או לחלופין הודעה שהצבא האמריקאי הרג בטעות 230 מאזרחיו, הייתה ממיטה חורבן פוליטי על קמפיין הבחירות של קלינטון. נטען כי הנשיא קלינטון והדרגים הגבוהים ביותר ב-FBI הפעילו לחץ כבד על חוקרי ה-NTSB למצוא עילה מכנית לתאונה ולסגור את התיק.

המבקרים מצביעים על כך שה-FBI  מנע מחוקרי תעופה מקצועיים לגשת לחלקים מסוימים מהשברים בשלבים המוקדמים, ואף אסר עליהם לחקור את העדים שראו את שובל האש העולה מהים. כאשר אחד מחוקרי ה-NTSB הבכירים, האנק יוז, וכן עיתונאים חוקרים כמו קפין פאלו (חוקר תעופה לשעבר), ניסו להציג ראיות לשאריות חומרי נפץ שנמצאו על כמה ממושבי המטוס, הממשל פטר זאת בטענה שחומרי הנפץ נותרו שם כתוצאה מתרגיל אימון של כלבי גישוש שנערך במטוס כמה שבועות לפני כן, הסבר שנחשב בעיני רבים לתמוה ומאולץ.

ספקולציות שלא גוועות

האם דוח חקירת TWA 800 הוא הטיוח הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית? בשנת 2013, קבוצה של חוקרים בכירים לשעבר מה-NTSB, ה-FBI והצבא האמריקאי, שפרשו לגמלאות, שברו שתיקה. הם הגישו עתירה רשמית לפתיחת החקירה מחדש, בטענה שהממשל שינה נתונים וכי הוכחות פיזיות לפיצוץ חיצוני (כמו חדירת רסיסים כלפי פנים) הוסתרו באופן מכוון.

הספקולציות ממשיכות להסעיר את הדמיון:

• הסוד של המכ"ם: מומחים טוענים כי נתוני המכ"ם הראו עצמים הנעים במהירות עצומה לעבר המטוס שניות לפני הפיצוץ, נתונים שנמחקו או שונו בגרסאות הרשמיות.

• ההסכם החשאי: יש המאמינים כי ממשל קלינטון העדיף לשלם פיצויים כבדים ולשנות את תקנות הבטיחות העולמיות, מאשר להודות בחוסר האונים של ארה"ב מול הגנה על המרחב האווירי שלה, או לחשוף סודות צבאיים של הצי.

בסופו של דבר, העתירה לפתיחת התיק מחדש נדחתה על ידי ה-NTSB בשנת 2014, והגרסה הרשמית נותרה על כנה: כשל חשמלי ופיצוץ פנימי, אך עבור משפחות הקורבנות ועבור מיליוני אנשים ברחבי העולם, השברים של טיסת TWA 800 שוכבים אולי בהאנגר סגור, אך האמת על מה שבאמת קרה בשמי לונג איילנד באותו ליל קיץ של 1996 נותרה קבורה עמוק במצולות הספק והמסתורין.

עופר הבר הוא מהנדס בכיר, מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר