גיימינג משחקים וידאו
צילום: Istock

הדור הבא של משחקי הווידאו נבנה באמצעות בינה מלאכותית

מודלי עולם מבוססי AI חודרים לליבת תעשיית הגיימינג, מקצרים תהליכי פיתוח, משנים את עבודת המפתחים ומציבים אתגרים חדשים לענף של 190 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הבינה המלאכותית מתחילה לחדור לעומק תעשיית משחקי הווידאו, עם הופעתם של מודלים חדשים המסוגלים לייצר סביבות תלת־ממד אינטראקטיביות. במוקד השינוי עומדים מה שמכונים “מודלי עולם” - מערכות AI שנועדו לדמות את המציאות הפיזית ולפעול בתוכה. בניגוד לכלי בינה מלאכותית קודמים, שהתמקדו בטקסט, תמונה או וידאו, המודלים החדשים מייצרים מרחבים דינמיים שבהם ניתן לנוע, לפעול ולהגיב בזמן אמת.


חברות מחקר ופיתוח מובילות, ובהן DeepMind של גוגל, לצד יזמים פרטיים וסטארט־אפים עתירי הון, רואים במשחקי הווידאו קרקע ניסוי אידיאלית. הסיבה לכך היא השילוב בין מורכבות טכנולוגית גבוהה לבין סביבה מבוקרת יחסית, שבה ניתן לבדוק יכולות מתקדמות מבלי להתמודד עם רגולציה כבדה.


תעשייה של 190 מיליארד דולר בשנה

לפי הערכות, מדובר בתעשייה שמגלגלת קרוב ל־190 מיליארד דולר בשנה, עם קהל גלובלי רחב וצמא לחדשנות. עבור חברות AI, מדובר בהזדמנות להטמעה מהירה של טכנולוגיות חדשות בקנה מידה מסחרי. כבר כיום נעשה שימוש בבינה מלאכותית ליצירת רכיבים שונים במשחקים, כגון דמויות, טקסטורות ונופים. אולם מודלי העולם מרחיבים את השימוש הזה ומאפשרים יצירה שלמה של סביבות משחק, ולא רק של אלמנטים בודדים בתוך עולם קיים.


מנהלים באולפני משחקים מדווחים כי השימוש בכלים מבוססי AI האיץ משמעותית את קצב הפיתוח. לדבריהם, תהליכים שארכו חודשים התקצרו לשבועות, ולעיתים אף ימים, מה שמאפשר להוציא לשוק משחקים מהר יותר או לבצע יותר ניסויים בשלב הפיתוח.


הטכנולוגיה מחלחלת גם לשיתופי פעולה בין תעשיית המשחקים לעולמות תוכן אחרים. דמויות מוכרות מזיכיונות קולנועיים וטלוויזיוניים הופכות לדמויות אינטראקטיביות בתוך משחקים, המסוגלות להגיב לשחקן בשיחה חיה ולא לפעול רק לפי תסריט קבוע מראש. במקביל, חברות AI משקיעות בפיתוח מודלים שיוכלו להשתלב ישירות במנועי המשחק המרכזיים, כמו Unity ו־Unreal. גורמים בתעשייה מעריכים כי מנועי המשחק עצמם יידרשו לעבור התאמות משמעותיות, כדי לתמוך בתוכן שנוצר בזמן אמת ולא רק בקבצים מוכנים מראש.


ההשפעה על שוק העבודה בענף המשחקים


השינוי הטכנולוגי עשוי לחלחל גם לשוק העבודה בענף המשחקים ולשנות את אופי התפקידים הקיימים. במקום עיסוק ממושך ביצירה ידנית של דמויות, סביבות ואובייקטים, חלק ניכר מהעבודה עשוי לעבור לניסוח הנחיות, הגדרת חוקים ופרמטרים, ובקרה על תוצרים שנוצרים באופן אוטומטי על ידי מערכות בינה מלאכותית. תפקיד המפתח עשוי להפוך לפחות טכני־ביצועי ויותר מערכתי, עם דגש על קבלת החלטות יצירתיות, תיקון טעויות, ושילוב בין תוצרים אנושיים לאלו שנוצרו על ידי אלגוריתמים.


עם זאת, ההתפתחויות מעוררות גם התנגדות. איגודי עובדים בענף המשחקים באירופה הביעו חשש כי השימוש הגובר בבינה מלאכותית יוביל לפגיעה בתנאי ההעסקה, לצמצום משרות יצירתיות ולהגברת חוסר הוודאות התעסוקתית. מבקרים נוספים מזהירים מפני ירידה באיכות, כאשר לטענתם, הסתמכות רחבה על תוכן ג׳נרטיבי עלולה להציף את השוק בחומרים דומים, חסרי ייחוד, ולפגוע בעבודת העיצוב והאמנות שמבדילה בין משחקים מצליחים לאחרים.

קיראו עוד ב"גלובל"


מנגד, תומכי הטכנולוגיה טוענים כי היא עשויה להקל על לחצי הפיתוח. משחקים גדולים, המכונים “טריפל־A”, דורשים השקעות של מאות מיליוני דולרים ולעיתים אף מעל מיליארד דולר, והיכולת לקצר תהליכים עשויה להפחית סיכונים כלכליים. לדבריהם, אחד היתרונות המרכזיים הוא פינוי זמן ליצירתיות. כאשר חלק מהעבודה הטכנית מבוצע אוטומטית, צוותי הפיתוח יכולים להשקיע יותר זמן בבחינת רעיונות, ניסוי מכניקות משחק חדשות וליטוש חוויית המשתמש.


בטווח הארוך, יש המעריכים כי גם השחקנים עצמם יהפכו לחלק מתהליך היצירה. מודלי עולם מתקדמים עשויים לאפשר לכל משתמש לבנות לעצמו עולם משחק מותאם אישית, באמצעות תיאור מילולי בלבד, ללא ידע טכני מוקדם.


אם מגמה זו תתממש, תעשיית המשחקים עשויה להשתנות מהיסוד, ממודל של מוצרים סגורים שנבנים לאורך שנים, לפלטפורמות גמישות שבהן עולמות, חוויות ותוכן נוצרים ומתעדכנים באופן רציף. 


יוניטי זינקה יותר מ-100% השנה

מאז תחילת 2025 זינקה מניית יוניטי ביותר מ־100%, ובכך עקפה בפער ניכר את מדדי המניות המרכזיים בארה״ב. החברה, המפתחת תוכנה לבניית משחקי וידאו ותכנים אינטראקטיביים, הונפקה ב־2020 והפכה במהירות לאחת מכוכבות שוק ההון. בנובמבר 2021 הגיעה המניה לשיא של מעל 200 דולר, אך כבר בשנה שלאחר מכן החלה ירידה חדה, על רקע שינויי מאקרו, ירידת ערך במניות טכנולוגיה וציפיות שנחשבו בדיעבד אופטימיות מדי.


לבעיות השוק נוספו גם אתגרים פנימיים. ב־2023 עוררה החברה ביקורת חריפה מצד מפתחים בעקבות שינויים במודל התמחור שלה, מהלך שגרר חזרה לאחור לאחר לחץ ציבורי. בתחילת 2024 הודיעה יוניטי על קיצוץ של כ־25% מכוח האדם, כחלק מניסיון להתמקד ברווחיות ובצמיחה ארוכת טווח. 


הסנטימנט סביב החברה השתנה בחודשים האחרונים, בעיקר בזכות הערכות מחודשות לגבי פוטנציאל הצמיחה שלה. אנליסטים מצביעים על שוק פרסום מובייל חזק ועל התפתחות פלטפורמת Vector AI של יוניטי, שנועדה לסייע למפתחי משחקים ברכישת משתמשים ובמוניטיזציה באמצעות ניתוח נתונים מתוך האקוסיסטם של החברה. כמה מבתי ההשקעות הגדולים העלו לאחרונה את דירוג המניה. פייפר סנדלר ו־BTIG העניקו לה המלצת “תשואת יתר” עם מחירי יעד של כ־59–60 דולר, בטענה שהשוק אינו משקף במלואו את ערכה הכלכלי של יוניטי ואת הפוטנציאל הגלום בפעילות הפרסום שלה. גם Wells Fargo הצטרפה למגמה והצביעה על שיפור צפוי בתנאי הענף לקראת 2026.


למרות האופטימיות, נתוני ההכנסות עדיין משקפים תקופה מאתגרת. הכנסות החברה ב־2024 הסתכמו בכ־1.81 מיליארד דולר, ירידה שנתית של 17%, והצפי ל־2025 עומד על קיפאון יחסי. עם זאת, חלק מהאנליסטים מעריכים כי שילוב של שוק פרסום חזק ושימוש גובר בכלי AI עשוי להחזיר את יוניטי למסלול של צמיחה דו־ספרתית בשנים הקרובות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


ארהב סין
צילום: טוויטר

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית

בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק

אדיר בן עמי |

למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.

ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.


המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.


ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב

נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.

בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.